ממש כמו הלוואה: מהו ניכיון צ'קים?
ניכיון צ'קים היא צורת מימון פופולרית עבור עסקים קטנים ובינוניים; בשוק זה שולטים בישראל הבנקים וחברות פרטיות; מה מסתתר מאחורי המושג הזה ומהן המעלות והמגרעות שלו?
בניגוד לתפיסה רווחת לגביו כענף ששולט בו השוק האפור, את רוב ניכיון הצ'קים בישראל עושים הבנקים שמחזיקים עלפי הערכות 80% מהענף. ביתר מתחלקים עסקים למימון חוץ בנקאי ולניכיון צ'קים וכן חלפנים (Change) שעובדים על-פי חוק ומפקח עליהם משרד האוצר. על-פי הערכות, ענף הניכיון מגלגל בין 25 ל-30 מיליארד שקל בשנה ולוקחים בו חלק עשרות אלפי עסקים.
"ניכיון הוא הלוואה לכל דבר ועניין", אומר מוחמד עווד, סגן ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף אשראי בבנק לאומי. לדבריו, מימון מסוג זה רצוי בעיקר בעסק קטן או קטן מאוד בעל תזרים מזומנים בסיסי. "זו צורת מימון לגיטימית, אך כזו שאינה מתאימה לכולם. בענפים מסוכנים שיש בהם שיעור חזרות גבוה של צ'קים הלקוח ימצא את עצמו רודף אחר הצ'קים, ומסגרת האשראי שלו בבנק תיפגע עם כל צ'ק שיחזור".
הגישה הנוקשה יחסית של הבנקים כלפי העסקים תרמה לצמיחתו של ענף המימון החוץ בנקאי בישראל. אחת החברות הבולטות בתחום היא פנינסולה פיננסים שהקים מיכה אבני עם קבוצת ויאוליה ב-2004. עם הזמן הצטרפה אליהם גם חברת מגדל ביטוח שרכשה 20% מהחברה. גם לקבוצות הביטוח כלל והפניקס חברות שעוסקות בתחום.
"אנחנו מטפלים בעשרות אלפי צ'קים בשנה בהיקף של כמיליארד שקל", אומר אבני, "מרבית לקוחותינו הם עסקים בעלי מחזור של 5 עד 200 מיליון מיליון שקל בשנה".
לפני שנה נכנסה
בחברות לניכיון צ'קים ובעמדות המרה (Change) העלויות בדרך-כלל גבוהות יותר מבבנק ומסגרות האשראי מוגבלות. היתרון במסגרת הניכיון של הבנקים הוא שלכל בית-עסק יש ממילא מסגרת אשראי בבנק שמכיר את העסק ויודע להתאים לו מסגרת ניכיון. מנגד, לחברות הפרטיות יש שני יתרונות מרכזיים: העמדת אשראי של 100% מערך הצ'ק, לעומת הבנק שמעמיד 50%-70%, והעובדה שניכיון בחברה פרטית לא מכביד על מסגרת האשראי הקיימת בבנק.
"יש לנו מגע קרוב עם בעלי העסקים", הוסיף אבני, "בעסק קטן צריך להכיר את הבעלים מעבר לבדיקה של הספרים והמספרים, מה שבבנק לא תמיד מסוגלים לעשות". הוא מספר כי אנשי החברה מגיעים פעם ברבעון לבית-העסק ומכירים אותו מקרוב, וזה מאפשר להעמיד אשראי של 100% מהצ'ק בביטחון רב יחסית.
על-פי אבני, אחוז החזרות הצ' קים נמוך יחסית והחברה מפרישה לחובות אבודים 0.5%-1% בשנה. "בגלל היכרותנו האישית את העסקים חשנו בלא מעט מקרים כי עסק מסוים מתנדנד וסגרנו לו את האשראי בזמן, ואילו הבנקים נפלו עם העסק בסכומים גדולים", הוא מוסיף. עווד מציג גישה זהירה יותר כלפי אחוזי הניכיון. "אחוז המימון הנמוך יותר בבנק נותן ללקוח כרית ביטחון למקרה שהצ'ק חוזר. במצב כזה הפגיעה במסגרת האשראי של העסק נמוכה יותר, והמכה קטנה יותר".
רובו של שוק הניכיון מתבסס על צ'קים עסקיים, אך 20% ממנו שייכים ללקוחות פרטיים. מעל נתח זה מרחף בתקופה האחרונה איום של חוק חדש שיזמה ח"כ פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו. על-פי הצעת החוק, בהזמנת פנקסי צ קים של לקוח פרטי ברירת המחדל תהיה צ'קים שיוטבע עליהם המונח "למוטב בלבד", מה שיהפוך את הצ' קים ללא סחירים.
הבנקים לא מנכים צ'קים כאלה וגם החברות הפרטיות מעדיפות להימנע מהם. במקרה של צ'ק כזה שחזר אין אפשרות לתבוע את מפקיד הצ'ק, אלא רק את מי שחתום עליו. המטרה בחוק היא להגן על ציבור הצרכנים עקב מקרים רבים שבהם לקוחות מסרו צ'קים בטרם קבלת המוצר והצ'ק הגיע לידי חברה פרטית לניכיון צ'קים. במקרה שהלקוח לא קיבל לבסוף את המוצר הוא נאלץ לשלם למחזיק הצ'ק וכל שנותר לו הוא לתבוע את העסק, שבמקרים רבים נעלם מהשטח.
ההצעה, שבנק ישראל מתנגד לה, נמצאת היום בהליכי חקיקה מתקדמים לקראת אישור. "החוק החדש פופוליסטי ומאיים על העסקים הקטנים במדינת ישראל", אומר יהודה אלדר, יועץ עסקי ללשכת העצמאים לה"ב. לטענתו, החוק הוא טעות גדולה: "הכנסת מסתכלת רק על הצרכנים ולא על הכלכלה בכללותה. בגלל כמה לקוחות לא אחראים ייפגע האשראי לעשרות אלפי עסקים". גם עווד מצטרף לדעה זו: "בשוק חופשי ומשוכלל אין מקום להגבלה כזו. זה יפגע קשות בעסקים הקטנים, ובמיוחד בעסקים הקטנים מאוד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם