האם להשקיע בזהב?
המתכת היקרה כבר מזמן הפסיקה לשמש רק ליצירת תכשיטים, ומחירה מזנק לגבהים שלא נראו מעולם; על היתרונות והחסרונות של ההשקעה בזהב
בעבר זהב עמד בבסיס רוב המטבעות. בסיס זה נקרא "תקן הזהב". על פיו ביטאה יחידת מטבע משקל מסוים של זהב. מטרותו של תקן הזהב היתה למנוע צמיחה אינפלציונית של היצע הכסף (הוא מונע היצע מזומנים בלתי מוגבל. אם אין זהב, לא מדפיסים כסף).
השימוש בתקן הזהב הוסדר בהסכם עולמי בפעם האחרונה לאחר מלחמת העולם השנייה בהסכם ברטון-וודס (על שם העיירה בארה"ב שבה נחתם). ההסכם המדובר קיבע את ערכם של מטבעות בינלאומיים מול הדולר האמריקאי ואת הדולר האמריקאי קבע ברמה של 35 דולר לאונקיית זהב. הוא נועד במקור לקדם יציבות מוניטרית בינלאומית. המדינות השותפות להסכם קיבלו על עצמן לשמר את ערך המטבע שלהן במרווח קטן לעומת הדולר (שער חליפין קבוע) ולהחזיק שער זהב במקביל.
ואולם, חסרונותיו של תקן הזהב הוכחו כגדולים מיתרונותיו, ובתחילת שנות ה-70 בוטלו הקשרים בין מרבית המטבעות לבין הדולר ובין הדולר לזהב. נמצא כי כוחות השוק, קרי ההיצע והביקוש, הם אמצעי מוצלח יותר בקביעת שערי הריבית, היצע הכסף והבסיס המוניטרי.
לאחר שהמערכת הפיננסית התנתקה מבסיס הזהב זינק מחירו, ובשנת 1979 הוא הגיע ליותר מ-1,700 דולר במחירים של היום. מי שבחר להשקיע אז בזהב הפסיד במשך יותר מ-20 שנה. בשנת 2001 היה מחירו של הזהב נמוך ב-80% ממחירו ב-1979. היום זהב משמש בעיקר את תעשיות התכשיטים, האלקטרוניקה (משום שהוא מוליך חשמלי, עמיד בפני קורוזיה, רך ונוח לעיבוד) וכן הרפואה. ספקיות הזהב הגדולות ביותר הן סין, אוסטרליה, ארה"ב ודרום אפריקה. צרכנית הזהב הגדולה ביותר היא הודו. בנקים מרכזיים וגופים בינלאומיים כקרן המטבע הבינלאומית מחזיקים עדיין בכחמישית מסך הזהב שהופק עד היום כחלק מהרזרבות שלהם.
וורן באפט, המשקיע האגדי, אמר על הזהב (בתרגום חופשי ובהתאמה למחירים הנוכחיים) כי אם ניקח את כל הזהב שנכרה אי פעם, ניתן יהיה למלא בו קובייה שגודלה 20.5 מ"ק. במחירים של היום (כ-1,800 דולר לאונקיה) שוויו הוא כ-9 טריליון דולר. בכסף הזה ניתן לקנות את כל שטחי החקלאות של ארה"ב, לרכוש 7 חברות דוגמת אקסון מובייל (חברה מתחום האנרגיה, בעלת שווי השוק הגדול ביותר מקרב חברות מדד S&500 P) ולהשאיר חלק מהכסף לצורכי נזילות. אם יוצע לי לבחור ביניהם - להתבונן כל יום בקוביית זהב 20.5 מ"ק, לגעת בה בחיבה מדי פעם, או להשתמש בשווייה - קראו לי משוגע, אבל אני אבחר באדמות החקלאות ובאקסון מוביילס. אני מאמצת את דבריו בחום.
ד"ר רחל שיינין היא סגן יו"ר מודלים שוקי הון בע"מ חברה לניהול נכסים פיננסיים אשר הינה בעלים גם של מודלים קרנות נאמנות בע"מ חברה לניהול קרנות. אין לראות בכתבה זו תחליף לשיקול דעתו העצמאית של הקורא או הזמנה לבצע השקעות או עיסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.
,
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם