"החינוך הוא חלק מהביטחון שלנו"
לאוטמן ופירון עומדים מאחורי הצעת החוק "אחריות המדינה לחינוך", שמטרתה העברת תקציבים למערכת החינוך וחלוקת משאבים באופן דיפרנציאלי עם העדפה לפריפריה; "אני אופטימי ועם רגליים על הקרקע. אילולא כן לא הייתי נאבק", אומר לאוטמן
85 מהאוכלוסייה מסכימים להצעת החוק שלנו".
לאוטמן, מייסד ומנכ"ל דלתא עד לפני 3 שנים, עבר מעבודה בחברה שהקים לעזרה לחברה הישראלית. הצעת החוק שהוא מתייחס אליה היא "חוק אחריות המדינה לחינוך? שהגו בתנועת הכל חינוך, ולפיו התקצוב לבתי-הספר יינתן באופן דיפרנציאלי כדי להבטיח כי מוסדות בפריפריה יזכו למשאבים רבים יותר וכל המוסדות יידרשו להעניק לתלמידים תוכנית ליבה. מנכ?ל הכל חינוך הוא הרב שי פירון.
למה אתה אומר שרק 85% מהאוכלוסייה תומכים בחוק?
לאוטמן: "לפי הצעת החוק, בית-ספר שלא מלמד את נושאי הליבה לא יקבל מימון. יש קבוצות שזה לא מקובל עליהן. חרדים מתנגדים לנושאים דוגמת אנגלית, חשבון ומדעים, וערבים מתנגדים ללימודי עברית. נוסף לכך, יש המתנגדים ללימודי אזרחות הנדרשים כדי לקבל מימון מלא".
האם המערכת לא שוויונית?
"הצעת החוק אומרת שבית-הספר בשדרות צריך לקבל יותר מבית-ספר ברעננה, כיוון שברעננה הרשות המקומית תומכת במוסדות החינוך וההורים יכולים להשקיע בילדים יותר. המפתח לקביעת שיעור המימון של המדינה הוא כמות המשאבים שהרשות המקומית מוסיפה למערכת החינוך. מקום שהרשות המקומית בו לא תורמת הוא מקום שהתלמיד לא מקבל. חישבנו שאם יתווספו מיליארד שקל למערכת החינוך נוכל לתת לבתי הספר בפריפריה 35% יותר. אני מעדיף שיינתנו שני מיליארד שקל ויסופקו
50%-60% יותר, אבל כדי שלא ישאלו אותי מאיפה להביא את הכסף אני נוקב ביעד צנוע ומציין בחוק כי יהיה תקצוב דיפרנציאלי".
כמה כסף צריך להוסיף לתקציב החינוך?
"אם נצליח להגדיל את התקציב ב-5-6 מיליארד שקל מעבר להסכמי השכר שנחתמו לאחרונה נראה שיפור. אני מאמין שמערכת החינוך יכולה להתייעל. חלק אפשר לקחת ממערכת הביטחון, שגם כן יכולה להתייעל. בסופו של דבר החינוך הוא חלק מהביטחון שלנו".
צריך להתאים את שכר המורים שיהיה דיפרנציאלי בדומה להסכם החדש שנחתם עם הרופאים?
"הרופאים צודקים ב-100%. לעניים קשה לדאוג לעצמם, והם זקוקים ליותר השקעה במערכת הבריאות מאשר העשירונים העליונים. הדבר דומה בחינוך".
פירון מוסיף: "זה לא הדבר שהייתי מתחיל ממנו. דווקא בגלל הפערים הגדולים בין בתי-הספר בפריפריה ובמרכז לא הייתי מתחיל ממקום של תקצוב מורים אחרת. זה יכול ליצור מתיחויות מיותרות בין מורים. זו בעיה להחליט מי מרוויח יותר ומי פחות. כמנהל בית-ספר 16 שנה אני מתקשה לראות כיצד חדר מורים מתנהל בלי מתחים בלתי נסבלים במצב שהשכר לא שוויוני. למשל, אם מורה מצטיין במשך 4 שנים, האם המנהל ייתן לו את התקצוב כל השנים? לדעתי הוא לא יוכל לעמוד מול המורים שלו, ולכן ייאלץ לתגמל את המורה הזה רק בשנה הראשונה. עם זאת, עקרונית חשוב לעודד מצוינות אצל מורים ואני רואה במגמה הכללית לתגמל מורים טובים - בשורה טובה".
מערכת החינוך החרדית היא בעיה?
לאוטמן: "המנהיגים של הציבור החרדי אומרים להיות סבלני, שיש כבר 800 חרדים בחיל האוויר ורבים שלומדים ב קריה האקדמית אונו. אין לנו זמן להיות סבלנים במציאות שבה 25% מבני ה-18 לא יודעים אנגלית, חשבון ומדעים, וזה יגדל עד אשר בעוד 20 שנה לא יהיה מי שיעבוד בהיי-טק, יידע להיכנס למחשב ולעבוד במשרות שמחייבות אנגלית. אם אנחנו לא רוצים להיות מדינה מזרח תיכונית אנחנו חייבים לדעת אנגלית - רק ככה נוכל להיות חלק מהעולם המערבי".
מה יוביל את מערכת החינוך למצב כזה?
"פעם חינוך, צבא ופוליטיקה היו התחומים שיכולת לתת בהם ביטוי לכושר המנהיגות שלך. כיום המבחר גדול יותר. חשוב שהטובים ביותר ילכו לחינוך. אני מאמין שמערכת החינוך של שנות ה-50 וה-60 היתה טובה הרבה יותר משל היום, בין השאר כי לא היו הרבה אופציות".
"אני רואה שיש 5 עשירונים תחתונים שכלל לא מגיעים ללימודים אקדמיים. בתחילת המאה ה-20 בודדים הלכו ללמוד באוניברסיטה, היום בעולם המערבי כמעט כל אחד הולך ללמוד. תואר ראשון הוא בסיסי כדי לקדם את עצמך, וזה לא חשוב באיזה מקצוע. חשוב שיהיה לך תואר כדי שתוכל לפרנס את עצמך ואת משפחתך. עבודה שבזמני היתה מספיקה לה בגרות, היום אפילו תואר ראשון לא מספיק לה".
יש דברים שבתי-הספר הדתיים יכולים ללמוד מהחילוניים?
פירון: "יש בתי-ספר חילוניים מצוינים ויש בתי-ספר דתיים מצוינים. עם זאת, יש לי הרגשה שיש פחות בעיות משמעת, פחות חוצפה ויותר כבוד למורה במערכת החינוך הממלכתית-דתית, והדבר המרכזי שצריך לעשות בכל בתיהספר הוא להחזיר את השיח על מעמד המורה ועל כבודו. יש גבול לשיח על זכויות התלמיד, הגבולות נפרצו. אני חושב שבית-הספר צריך מבנה היררכי - המורה צריך להיות קשוב ואוהב, אבל הוא לא יכול להיות חבר. מנגד, במערכת החינוך החילונית רמת הפדגוגיה היא לעתים גבוהה יותר".
פירון נוגע גם בהשפעות המשפחה על החינוך: "המשפחה הישראלית הממוצעת לא רואה במורה שליח, ומרשה לעצמה לדבר ליד הילד על מורה בדרך שבדור שלי לא העיזו. ההורים חייבים להבין שבסופו של דבר יש לבתי-הספר תפקיד חשוב לא פחות מללמד, וזה לחנך. בשביל לעשות את זה הם צריכים לזכות ליותר כבוד והוקרה
על רפורמת עוז לתמורה אומר לאוטמן: "זו רפורמה חיובית. גם אופק חדש לבתי-הספר היסודיים היא תוכנית טובה, אבל היא לא מספיקה. התקצוב הדיפרנציאלי לא קיים ברפורמות הללו. אנחנו מבקשים מהורים שחשים שישנה אפליה דתית, עדתית או גאוגרפית בבתי-הספר לפנות אלינו, ואנו מקבלים כ-100 פניות ביום. יש כמה דוגמאות כואבות מאוד: לפני שנתיים קיבלנו טלפון וגילינו כי לא קיבלו בנות אתיופיות לבית-ספר או שיש ילדים ספרדים שלא קיבלו אותם לבתי-ספר אשכנזים. אם יש תלונות אנחנו פונים לשלטונות ולבית-המשפט".
בהמשך לאוטמן חובש את כובע התעשיין ומתייחס למשבר הכלכלי. "אנחנו חלק מהכפר הגלובלי. המדינה לא צריכה לתת פרמיות לייצוא, אלא להתנהל בתחרות", הוא אומר. "ישראל צריכה יותר אנשים משכילים כדי להעביר את תעשיית הטקסטיל להיי-טק. חברת דלתא, אשר בראשה עמדתי עד לפני 3 שנים, מעסיקה 1,000 עובדים בישראל, אבל לא תופרת בישראל".
העברת חלק גדול ממפעלי הטקסטיל שלך למצרים ולירדן במקום למזרח הרחוק כדי לחזק את השלום. אתה לא חושש לעתיד החברה לאור ההתפתחויות במצרים?
"המפעל במצרים עובד במלוא הקיטור עם 3,000 עובדים. המפעל בירדן כבר כמעט לא קיים, כי היא יקרה ביחס למצרים. אני לא חושש, כיוון שהייצוא של דלתא במצרים הוא 10% מהייצוא במדינה, ולכן לא נראה לי שכדאי להם לפגוע בחברה כזאת. אנחנו נמצאים בפרי-זון ליד קהיר, ולא היתה עד כה אפילו הפגנה אחת. אינטרסים כלכליים משותפים מרימים תרומה חשובה ויכולים לרפא או לפחות להניח את השטיח שיכול בסופו של דבר להביא שלום. המפעל של דלתא במצרים הוא הוכחה שניתן לעבוד יחד".
אתה מתגעגע לתעשייה?
היות שדאגתי לתעסוקה מהיום הראשון לאחר פרישתי, הפרישה עברה בקלות יחסית. דאגתי שמהבוקר שאחרי אהיה עסוק בכל יום עד חצות בחינוך וביחסי יהודיםערבים בישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם