יגאל לנדאו: "המדינה קונה מים ב-2 שקלים ומוכרת ב-14"
לנדאו, מבעלי השליטה בשותפות הגז רציו שסיים באחרונה את הסכסוך המתוקשר עם שוקרון, סבור כי "המדינה מפקיעה מחירים"; הוא מאשים את הממשלה ב"צרות עין" כלפי משקיעי הגז: "ועדת ששינסקי יצרה פיגור בהוצאת הגז, וכל תוספת המס שתתקבל בעתיד תתגמד לעומת המחיר שהמדינה תשלם כעת בעבור ייבוא דלקים"
שלומי שוקרון החזיק באחוזים ברציו הציבורית והתנגד להנפקת זכויות באסיפה כללית. הוא התנה את הסכמתו בכך שיקבל משהו. על-פי ההסכם שהושג הוא היה צפוי לקבל 15% מהשותף הכללי (החברה הפרטית) ולא הציבורית.
כששוויה של רציו הציבורית נפל לשפל הוא טען שהיה הסכם לא כתוב ושהובטח לו הרבה כסף. הצדדים הגיעו לבוררות ובכתב התביעה הוא טען שניתנו הבטחות בעלפה, וכי ההסכם הכתוב הוא פיקציה.
כששווי רציו זינק לשמים הוא ניסה להיחלץ מהסכם הבוררות, איים שיפנה לתקשורת עם סיפורים על העולם התחתון - ומימש את האיום. רציו הציבורית נסחרה בשפל בנובמבר 2008 לפי שווי של מיליון דולר. בשיא (בחודש מרס השנה) היא נסחרה בשווי של 1.5 מיליארד דולר וכיום היא נסחרת לפי 800 מיליון דולר.
יגאל לנדאו הוא מנכ"ל רציו ומבעלי השליטה בחברה. הוא גם מבעלי השליטה ב בנק אגוד וב גרנית הכרמל, שמחזיקה בין השאר בחברת GES שעוסקת בהתפלת מים.
בראיון למעריב עסקים מברך לנדאו על סיום הסכסוך הממושך והמתוקשר.
בסוף השבוע הגעתם לסיום הסכסוך עם שלומי שוקרון ועם חברת גלובוס שבבעלותו. ההסכם הושג באמצעות עו"ד אלי זוהר שייצג את רציו ובועז בן צור שייצג את שוקרון.
"אני שמח שכל הפרשה מאחורינו. אף אחד לא אוהב להיות בסכסוך ואני לא אוהב להיות בסכסוך עם אף אחד. החוכמה שבדיעבד היא שפעם לא ידענו דברים שאנחנו יודעים כיום, מהרבה היבטים. אני מעדיף לא להתייחס".
מה המצב בקידוח לוויתן?
"ללוויתן יש מפעיל ששמו נובל אנרג'י, ורק הוא המוסמך להודיע מה קורה שם. לפי מה שפורסם, מטרת הגז המקורית הושגה בלוויתן 1. קידוח לוויתן 2 הופסק על-פי שיקול הדעת של נובל לאחר שהתגלו בשכבה מסוימת מים בלחץ, והם החלו בקידוח לוויתן 3 שהוא למטרת פיתוח והפקה. הקידוח נמצא בתהליך. הכוונה היא לחזור לקידוח לוויתן 1 ולהעמיק אותו לשכבת המטרה העמוקה שבה יש סיכוי למצוא נפט".
אתה מבין את ההיסטריה סביב הקידוחים?
"במקום היסטריה הייתי מעדיף לקרוא לזה שמחה - זאת לא היסטריה, מרוב עצים לא רואים את היער. מציאת הגז הביאה לראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל לעצמאות אנרגטית. מדינת ישראל, עשירה ככל שתהיה, היתה חייבת עד היום לייבא את האנרגיה מחו"ל.
"תגליות הגז יאפשרו למדינת ישראל לא להיות תלויה לחלוטין בייבוא אנרגיה. נוסף לכך, האנרגיה המופקת מגז טבעי היא מהנקיות שיש בעולם לעומת דלקים נוזליים או פחם. יתר על כן, העלות של האנרגיה המתקבלת מגז טבעי, שהיא בין 5-6 דולר למיליון יחידות אנרגיה BTU, היא רבע מעלות האנרגיה המופקת מדלקים נוזליים".
איך הגעת לתחום חיפושי הגז?
"משפחתי מצויה בתחום ההנדסה עשרות שנים. אבי שייקה לנדאו הוא ממייסדי גרנית הכרמל, שהיא החברה-האם של סונול ושל סופרגז. ב-1992 פנה אלינו עו"ד דוד רוטלוי והציע לנו להשתתף בייסודה של שותפות לחיפושי נפט. השאר היסטוריה".
האם אתה שמח על בעיות הגז ממצרים?
"לא. אני מצטער ולא שמח. איש לא צפה את ההתפתחויות הפוליטיות במצרים. לאור היתרונות שמניתי במציאת הגז, היתה זו קטנוניות וצרות עין מצד הממשלה ומצד התקשורת, שעניינו אותם רק רווחי המשקיעים בחיפושי גז.
"בדרך שפכו את התינוק עם המים. בעקבות מה שקרה במצרים צפוי להיות מחסור בגז באמצע 2012. הציבור,
זה לא היה הוגן לנצל את הסיטואציה ולהעלות את מחיר הגז.
"אני אומר שזה לא נכון. המחיר בחברת החשמל הוא עדיין רבע מהעלות האלטרנטיבית. גם המצרים העלו את מחיר הגז וגם מסקנות ששינסקי העלו את עלות הגז לחברות המפיקות. במשך 40 שנה תחום חיפושי הגז והנפט בישראל היה בידי חברות ממשלתיות, וללא תוצאות.
"רק בסוף שנות ה-80 החליט שר האנרגיה לשעבר משה שחל לעשות רפורמה בתחום חיפושי הנפט והגז ולאפשר לחברות פרטיות להשתתף בקידוחים. בטח הם חשבו שאין סיכוי למצוא נפט או גז ולכן איש לא שינה את עניין התמלוגים.
"זה לקח עוד כמה שנים טובות עד שאפשרו לחפש נפט וגז גם בים, כי במשך תקופה ארוכה משרד הביטחון לא אפשר זאת. זה רק מוכיח שאין תחליף ליזמות הפרטית וזה דבר שיובל שטייניץ ו בנימין נתניהו כנראה שכחו".
ואיך אתה מתייחס למתקפה הנערכת בימים אלה על היזמים הפרטיים?
"בתור יזם פרטי אני יכול רק להצטער. מי שבסופו של יום סולל כבישים, בונה בתים, מייצר מוצרים וגם מוצא גז הם היזמים הפרטיים שמסכנים את כספם ולא הפקידים והרגולטורים שמטילים מס ומחוקקים חוקים.
"ההשתלחות ביזמים הפרטיים היא בעיניי פופוליזם זול, שעלול להוריד את הכדאיות ליזמים פרטיים. קל לעשות את זה עם העלאת המס. זה ידוע לכולם ולא צריך להיות פרופסור לכלכלה. יעלו את המסים לחברות ולמעסיקים, התחרותיות של השוק הישראלי תרד ויהיו פחות יוזמות ותעסוקה. ליזמים יהיו פחות רווחים, הם ישלמו פחות מס והמדינה בסופו של דבר תפסיד".
לפני שבוע דחה בית-המשפט את התביעה של שלמה אליהו בבנק איגוד. איך אתה מתייחס לכך?
"אינני מופתע. מעולם לא היתה כוונה לריב עם אליהו, בוודאי לא לפגוע בכבודו. מתוך מחויבות ודאגה לבנק כדירקטורים היינו חייבים להחליט לגבי מינוי מנכ"ל. הצטערנו על הקונפליקט שנוצר. אנחנו סבורים שכל זה היה מיותר מלכתחילה".
כדירקטור בבנק, אתה מרגיש שינוי לרעה בבנקים?
"נהפוך הוא. המערכת הבנקאית הישראלית היא מהיציבות בעולם. היא לא נגררה להרפתקאות כפי שהיה בבנקים אחרים בעולם המערבי. הבנקים בישראל מנוהלים בסולידיות רבה וכאן המקום לציין שלרגולטור, בנק ישראל, יש תרומה רבה לכך. עד היום הוא פעל בזהירות ובאחריות.
"הירידות בבורסה נוצרו מגורמים רבים, חלקם מחזוריים וחלקם עקב חשש מהנעשה בעולם הגדול. אני חושב שההשפעה על הבנקים היא קטנה".
האם המערכת הבנקאית הישראלית היא ריכוזית?
"אני חושב שכן. אנחנו מתחרים כמיטב יכולתנו. התחרות היא בהחלט קשה. קשה לגדול. אנחנו כל הזמן חושבים על אסטרטגיות צמיחה. הבעיה היא שישראל היא מדינה קטנה ומספר המוסדות הבנקאיים בה מצומצם. יש בה שני בנקים דומיננטיים, לאומי ופועלים.
"הצמיחה יכולה להיות באמצעות הצמיחה בכלכלה הישראלית, כפי שאכן קורה, או באמצעות שיפור מתמיד".
שכר הבנקאים אינו מוגזם?
"לגבי שכר הבנקאים, צריך לזכור כי מדובר במערכת פירמידלית של אחריות. בניגוד לחברות היי-טק, שם ניתן להבחין במבנה של מטריצה שבה האחריות מתחלקת בין גורמים רבים, בבנקים מדגישים בצורה חדה את האחריות האישית של הדרג הניהולי.
"המנכ"ל אחראי לבנק כולו ולכן זה יכול להסביר את שכר הבכירים במערכת הבנקאית. אני מכיר בכירים שששכרם אינו בהכרח גבוה והם אינם זוכים לפרסום. לגבי שאר המשק, ציבור בעלי המניות יכול להדיר את רגליו מחברות עם שכר מנהלים גבוה ולא לקנות מניות שלהם".
אתה מושקע בענף הנדל"ן בארץ ובחו"ל.
"במדינת ישראל 90% מהקרקעות שייכות למדינה. לו המדינה היתה רוצה היא היתה יכול לשחרר קרקעות ולהוזיל את מחירי הבתים. ייתכן שלאורך תקופה, לאחר צמיחה מתמשכת, נחזה בירידת מחירים. זה טבעי. זה כבר קורה ברגעים אלו. קוראים בעיתונים ורואים דיווחים על התחלות בנייה ומכירות נמוכות יותר. המפתח בסופו של דבר הוא בידי המדינה המחזיקה את רוב הקרקע במדינה".
מה עם נושא התפלת המים?
"התפלת המים ממחישה את חשיבות היזמים הפרטיים המנסים להקים מתקני התפלה. מי שמעכב זו המדינה. היא לא ידעה לצפות מראש את המחסור במים והיה לה חשוב יותר להתקוטט עם היזמים של מתקני ההתפלה מאשר לדאוג למים לאזרחים.
"המדינה גובה מהאזרחים מחיר מופקע ובלתי הגיוני בעבור המים. היזמים הפרטיים מוכרים למדינה מ"ק מים בפחות משני שקלים והמדינה מוכרת לאזרח קוב ב-14 שקל . כלומר, המדינה נהנית מהמחסור כי האזרחים נאלצים לשלם. אחר כך עוד משתלחים ביזמים הפרטיים. המים מגיעים לא בזכות פקידי האוצר היושבים במשרדים, אלא בזכות היזמים שמקימים מתקני התפלה ומסכנים את כספם".
מה דעתך על המחאה החברתית?
"אני חושב שהמשק במצב טוב והתוצר הישראלי בעלייה. הבעיה היא שבמכוון לא מפנים את הזרקורים למקום שצריך. אינני מופתע מהמחאה כי החיים בישראל יקרים מנשוא ביחס למדינות המערביות, בגלל מסים עקיפים מהגבוהים בעולם.
"המחאה החברתית היא לא על מחיר הלחם כמו במצרים. זה לא הוגן להשוות בין המחאות. המחאה בישראל היא על הזכות לקיים חיי רווחה התואמים לחייהם של אזרחי מדינות מערביות אחרות. הממשלה גובה בלו של 5.5 שקלים על בנזין, אך דורשת מהחברות להפחית את מרווח השיווק".
אבל אתה אדם אופטימי.
"בוודאי. אני הרי בא מתחום חיפושי הנפט".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם