לעצור את העולם: לאן הולכת הכלכלה הגלובלית?
בעידן הכלכלה הגלובלית הופך כל משבר במדינה מפותחת למשבר עולמי. השפל שהחל ב–2008 הוא הגדול ביותר שנקלע אליו העולם בעידן המודרני, והוא מאיים להקים מחדש את חומות המכסים שאפיינו את העולם הישן. האם הגלובליזציה שאפיינה את שנות הצמיחה המהירה בכל פינות הגלובוס עומדת להיעצר?
בשנים 2007-1989 צמחו ההשקעות הזרות במדינות ה-OECD כמעט פי 10 - ל-1.749 טריליון דולר בשנה. באותו הזמן כמות ההשקעות של מדינות אלה גדלה פי 4 משיעור הגידול בהן, ואז בהרף העין שבין 2008 ל-2010 נחתכו ההשקעות ביותר ממחצית. הירידה בהיקף ההשקעות היא סממן לסלידה מסיכונים על רקע חוסר ודאות בשווקים, אולם להאטה כלכלית חריפה עשויות להיות השפעות נוספות, מהותיות יותר, על הכלכלה העולמית ועל הכיסים של כל אחד מאיתנו.
יש כלכלנים שחוזים את סופה של המערכת הפיננסית והכלכלית הנוכחית, שתיאלץ לרדת, להידחק או לקרוס החוצה מהבמה לטובת סדר או אי-סדר חדש. כך התבטא לאחרונה הכלכלן נוריאל רוביני, האיש שהתפרסם בעקבות חיזיונו את משבר 2008: "נראה כי קרל מרקס צדק חלקית כשטען כי גלובליזציה ומתווכים פיננסיים יכולים להיכנס לסחרור וכי חלוקה מחדש של הכנסה ועושר עשויים להביא להריסת הקפיטליזם את עצמו".
המשקיע ג'ורג' סורוס ציין ביותר מהזדמנות אחת כי מדובר בסופה של תקופה שכינה קפיטליזם טהור, אותו "מודל ששלט במדינות הקפיטליסטיות ברוב העולם המפותח מאז קץ המלחמה הקרה". אז מה קרה? לאן נעלם חזון הגלובליזציה הגדול על עולם כלכלי ללא גבולות, שבו זורמים בחופשיות הסחר הבינלאומי ותנועות ההון, ומחסור ושפע מאזנים זה את זה בתיאום מושלם לטובת כל אזרחי העולם?
הכלכלן דיוויד גולדמן גורס כי הסיפור הכלכלי הגדול של תקופתנו הוא חוסר האיזון בין מזרח למערב. מסוף שנות ה־90 ועד היום לוו האמריקאים כספים ממדינות העולם ובפרט מסין. ברכישת איגרות־חוב אמריקאיות סבסדה סין את חגיגת הקניות של האמריקאים והרחיבה את תעשיית הייצוא שלה, המופנית בעיקר לארה"ב. "לאחר המשבר עלה שיעור החיסכון באמריקה בחדות, והגירעון בחשבון השוטף קוצץ בחצי", מציין גולדמן ומוסיף כי מנקודת מבט כלכלית טהורה "המשבר היה נחוץ מלכתחילה".
התפוצצות הבועה הפיננסית בארה"ב (משבר הסאב-פריים) עצרה את התקדמות הצמיחה, התעסוקה והצריכה של החברה הצרכנית הגדולה בעולם. המשבר הגיע עד מהרה גם לשאר מדינות המערב
הפתרון, לטענת גולדמן, הוא שהאמריקאים ילמדו לייצא מחדש, ולשם כך יש לשחרר את השוק: "האמריקאים למדו לא לחסוך, ובו בזמן כסף שמקורו מעבר לים ניפח את מחירי הדירות שלהם ב־10% בכל שנה". זה יצר אשליית אושר שהם צריכים להשתחרר ממנה כדי לאפשר לעולם להמשיך ולשגשג.
"אין קפיצה ניכרת בגובה המכסות"
בגישה דומה מחזיק קלוד בארפילד, עמית במכון המחקר האמריקאי AEI המתמחה במדיניות סחר ובעברו יועץ לממשלת ארה"ב בנושא סחר בינלאומי. גם בארפילד שומר על אופטימיות זהירה, ולמרבה הפלא סבור כי בסופו של דבר הפוליטיקאים כן למדו מההיסטוריה, מסקנה שהגיע אליה לאור התקופה הקצרה והמורכבת שחלפה מאז פרוץ המשבר לפני 3 שנים, אשר חשפה בין השאר את המוסדות המוצקים שנשען עליהם רעיון הסחר החופשי.
"אני לא חושב שנראה חקיקה הכוללת הרמת מכסים בארה"ב או בעולם, אבל בחינת אופן ההתנהלות של מדינות משנת 2007 מציגה התנהגות מתונה הרבה יותר. אמנם פה ושם ישנן קפיצות במכסות ובמכסים, אך בראייה כללית אין קפיצה ניכרת בגובה המכסות", אומר בארפילד ומציין כי הניסיון לערוך השוואות היסטוריות לא תמיד מניב מסקנות נכונות: "המצב היום שונה מאוד מזה שהיה בשנות ה־30. כיום האינטגרציה הכלכלית היא משמעותית הרבה יותר. רוב המדינות, גם בעולם השלישי, הן חלק משרשראות אספקה של מוצרים, ולצורך שרידותן הכלכלית הן תלויות במידה רבה בסחר בינלאומי נטול הפרעות. נוסף לכך, רוב המדינות הן חלק מארגון הסחר העולמי, וישנם חוקים עולמיים שהן צריכות לציית להם, אשר מגבילים את היכולת שלהן לקבוע העלאה של מכסות באופן חד-צדדי".
בסופו של דבר משברים ואינטרסים פנימיים עשויים להיות חזקים יותר מחוקים. האם הידרדרות העולם למיתון נוסף עשויה לערער את המערך הקיים?
"היא עשויה להגדיל את הלחץ על מדינות כמו ארה"ב או כאלה במזרח אסיה, אך קשה לדעת מה יקרה בשלב זה", אומר בראפילד ומסכם: "בסופו של דבר ההתפתחות הטכנולוגית בתחומים כמו טכנולוגיית מידע שמאפשרים לכל אחד להכיר כל מקום אחר על הגלובוס, הלקחים שהפקנו מניסיונות העבר והאינטגרציה הכלכלית בין המדינות - הפכו את הסחר הגלובלי הפתוח ואת הגלובליזציה עצמה לתהליכים שקשה להאמין שייעלמו. הגלובליזציה איננה בלתי הפיכה, שום דבר איננו בלתי הפיך".
"אני לא רואה בחוסר האיזון בזירה הגלובלית בעיה מורכבת מדי, כיוון שבסופו של דבר אם לא תהיה התערבות פוליטית מהותית, יוכלו כוחות השוק להחזיר את שיווי המשקל", אומר גם פרופ' עומר מואב מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים, ומציין כי בסופו של דבר המערכת בנויה באופן שמאפשר לה לאזן את עצמה: "ככל שמייבאים יותר גם מייצאים יותר, הייבוא הוא מנוע חשוב לעידוד הייצוא, בין השאר כיוון שהוא יוצר ביקוש למטבע חוץ וכך הופך את הייצוא לכדאי יותר".
המערכת הבינלאומית תלויה בתנועות הון, ועצירת מכונת הכסף מהווה ללא ספק מכשול בפני המשך פעולתה התקינה. משתנה נוסף וחשוב לא פחות אשר עשוי להיות נתון בסכנה בתקופת משבר הינו הסחר הבינלאומי החופשי. בספרו המצליח ביותר עד כה, "הלקסוס ועץ הזית", מציין פרידמן כי תקופת הגלובליזציה הנוכחית שהחלה עם נפילת חומת ברלין והסתיימה במלחמה הקרה ב־1989 - לא היתה הראשונה, וכי העולם היה מצוי בתהליך של אינטגרציה כלכלית ותרבותית כבר בתקופת המהפכה התעשייתית. אז היטיבו לנצל את הירידה החדה בעלויות התובלה הודות להמצאת מנוע הקיטור - המהגרים עקרו למדינות ולאזורים חדשים בחיפוש אחר גורל טוב יותר, והסחורות היטלטלו על־פני מאות ואלפי ק"מ בספינות וברכבות בחיפוש אחר שווקים חדשים.
אחד הכוחות הכלכליים הבולטים העומדים מאחורי הגלובליזציה הוא הסחר החופשי, המהווה זרז לצמיחה ולהסרת גבולות בין מדינות. הגלובליזציה התרחשה לאורך ההיסטוריה בד בבד עם צמיחה כלכלית, ולאור המיתון היא נוטה להיעלם והמדינות נסגרות בתוך עצמן והופכות תחרותיות.
משברים כלכליים שאירעו בעבר גרמו למנהיגים פוליטיים לבכר מדיניות פרוטקציוניסטית כדי להגן על מאגר המשרות המידלדל במשק.
כך למשל, עם פרוץ השפל הכלכלי הגדול בארה"ב העביר הקונגרס האמריקאי בשנת 1930 את חוק סמות-הולי, שהקפיץ בעשרות אחוזים את המכסים המוטלים על אלפי מוצרים שיובאו לאמריקה. בספרי ההיסטוריה נרשם החוק לדיראון עולם כאחד הגורמים להימשכות המשבר בארה"ב, אך לא ברור אם השיעור הכואב באמת נחקק על לוח ליבם של מקבלי ההחלטות במדינות העולם.
בשנים האחרונות עולות הצעות להקים מחדש חומות של מכסים כדי להגן על משקים ועל תעשיות המתקשים לעמוד בסערת הגלובליזציה. חתן פרס נובל ג'וזף שיטגליץ הציע בספרו "לתקן את הגלובליזציה" להגן על "תעשיות ינוקא" לתקופה מוגבלת.
"יש בורות נפוצה שבבסיסה חוסר הבנה הגורסת כי בחסימת ייבוא שמהווה תחרות לתוצרת מקומית ניתן לתרום להכנסתם של יושבי המשק ולרווחתם. את האמונה הזאת מנצלות כל מיני קבוצות אינטרס", אומר מואב, שמציין כי גם בישראל אנו עשויים להיות עדים למגמה כזו. "ייתכן כי נראה פרוטקציוניזם בשוליים, אם כי הייתי מצפה שזה יקרה עכשיו ולא בעוד שנתיים. אני לא מאמין שזה יקרה, בעיקר כי זה לא קרה על רקע משבר כלכלי שכבר התרחש".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם