"להגיע לעשר דקות בהתראה של 24 שעות זה לא שיח"

ועדת טרכטנברג התכנסה הבוקר ליומו השני של דיון הפתוח, לשמוע עשרה נבחרים מבין אלפיים בקשות שהציגו את חזונם החברתי; בין הדוברים: מורים ומנהלים במערך החינוך, חרדים, פעילים חברתיים, וגם גברת אחת שלא נושאת שום תואר; קדמי: "לא כל החכמה נמצאת בירושלים"

רותם סלע | 24/8/2011 10:45 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
היום השני למפגשים הפתוחים של ועדת טרכטנברג נפתח הבוקר (ד'), כשחברי צוות הוועדה בראשות שרון קדמי מנכ"ל משרד התמ"ת, ישבו סביב השולחן העגול והזמינו את עשרת הנבחרים שזכו לשטוח את דבריהם בפני הוועדה, ונתבשרו על כך רק אתמול.

"היום הזה יוקדש כמו שאתם יודעים לצוות החברתי. אנחנו מאוד שמחים להיות פה איתכם היום ולשמוע את כל הדוברים. הצוות החברתי יתעסק בעיקר בחינוך, בתעסוקה ובנגזרות. אני יודע שזה אחד מהנושאים הכי טעונים בוועדה", אמר קדמי וציין, "להבנתי זה חלק מהתהליך, אני אגלה לכם סוג - לא כל החכמה נמצאת בירושלים".

ראשון הדוברים אשר נבחרו בין למעלה מ-2,000 הצעות הינו אברהם פרנק מגן שמואל, מנהל בית ספר שביקש להקים רשות ליצירת חזון חינוכי. "אני רוצה להזכיר מה שידוע - יש הרבה אי נחת בכל הנוגע למערכת החינוך הישראלית ואני אינני חושב שהבעיה היא מכשול כספי, אלא השאלה לאן זה הולך". טענותיו של פרנק היו כי בתי הספר הפכו לבתי חרושת לציונים המתנהלים "כמו במאה ה-19", וזאת בין השאר בשל היעדר חזון חינוכי.
 
ישיבת צוות טרכטנברג
ישיבת צוות טרכטנברג צילום: פלאש 90

עוד נשאו דברים פרופסור צבי ארד נשיא המכללה האקדמית נתניה; ורד סוויד ראש הרשות לקידום מעמד האישה; מר יניב אפריים ממקימי אתר שיתוף הציבור של המחאה, איריס בן-דוד מאוניברסיטת בר-אילן; עורכת הדין טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח; הדוקטורים מיקי מלול ומוסי רוזנבוים מאוניברסיטת בן גוריון; שני נציגים שנושא החרדים שילוב החרדים קרוב לליבם: שחר אילן מעמותת חדו"ש נציגי קרן קמ"ח המסייעת במימון לימודים אקדמאיים לחרדים, וגם טל שוורץ ממושב קלחים - שאיננה נושאת על גבה עמותה, כותרת או מוסד כלשהו.
"להגיע לעשר דקות בהתראה של 24 שעות זה לא שיח"

יניב אפרים, נציג אתר "אוהל", התגלה כגורם אופוזיציוני: "אני לא מייצג את עצמי, אלא את אתר 'אוהל'. זאת עוד לא תחילת ההידברות. להגיע לעשר דקות בהתראה של 24 שעות זה לא יצירת שיח. זאת התחלה, אולי, אבל אנחנו מצפים לתהליך יותר משמעותי. התחלנו מדיור, עברנו ליוקר המחייה ועברנו לשיטה.

"אנחנו מצפים כי הוועדה תשפיע על השיח החברתי והפוליטי, ובנוסף אנחנו מצפים לשינוי בסדר העדיפויות", המשיך אפרים. "אנחנו רוצים לחבר את הציבור לממשלה, מעבר לשיחות שמתנהלות היום, כדי שהממשלה תוכל להקשיב לציבור". אפרים הסביר בקצרה כיצד פועל אתר "אוהל", המוזן על ידי גולשים שמציעים הצעות ומצביעים עליהן, ומכאן עבר לסקירה מהירה של עשרות הצעות ונושאים שעלו בשיח אותו הם מקדמים באתר על פי נושאים.

 "אנחנו מדברים על מערכת תקצוב דיפרנציאלית שנותנת יותר. על האחריות של המדינה לחינוך בגיל הרך. אנחנו מדברים

על יעילות במערכת החינוך לא כדוגמת שכר דיפרנציאלי או סטנדרטיזציה אלא כלים שיעזרו למורים", אמר, והתקשה להסביר לחברי הוועדה לאילו כלים הוא מתכוון מלבד הוספת מחשבים נוספים בחדר המורים: "תשתיות בתי ספר, שכר המורים ושיפור התדמית של החינוך המדעי והטכנולוגי".

"ישראל במקום ה-79 בעולם בתחום התחרותיות. יש לייצר תחרות בתחום השירותיים הפיננסיים, הביטוח ונושאים נוספים", אמר וציין כי הורדת מע"מ ללא הגברת התחרותיות תוביל רק להעלאת רווחי הטייקונים, ואף הפתיע ותקף את הוועדים, "עבודה מאורגנת היא חשובה, יחד עם זאת רגולציה על פעילות הוועדים היא חשובה", אמר וציין כי ישנם ועדים שבשמם הוא מבקש לא לנקוט אשר פוגעים בהתנהלותם במשק.

נושאים נוספים אותם העלה היו רפורמה בתחבורה הציבורית ("גם בשבת"), רפורמה בשירותי הרווחה כך שלא תיצור עוני ושכר הבכירים בחברות שמקבלות משאבים מהמדינה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/economy/ -->