הוויכוח שתוקע את הבנייה: עובדים מסין או מסרי לנקה
לפני חודשיים אישרה הממשלה להביא אלפי עובדים זרים חדשים לענף הבנייה. ההחלטה עדיין לא מיושמת, שכן ברשות ההגירה רוצים לפקח על גיוס הפועלים ולהביאם מסרי לנקה במקום מסין: "כדי למנוע ניצול". תאגידי כוח האדם: "לא ניקח אחריות לעובדים שלא בחרנו"
הממונה על ההיתרים ברשות ההגירה והאוכלוסין אהרון ברזאני החליט להוציא את תחום הגיוס וההשמה של העובדים מידי תאגידי כוח האדם (שהיו אחראים לתחום עד כה), לסגור את השערים בפני פועלים סינים, רומנים וטורקים שכובשים כיום את הפיגומים באתרי הבנייה של ישראל ולהחליפם בפועלים מסרי לנקה. בתאגידים מתנגדים לכך בתוקף.
פועלי בניין סינים. "לא מכירים את שיטות העבודה בסרי לנקה" צילום אילוסטרציה: ראובן קסטרו
הרקע לוויכוח הוא המחסור החריף שחל בשנים האחרונות בפועלים ב"עבודות רטובות:" טפסנות, ברזלנות, טיח וריצוף - הנחשבים למאתגרים פיזית ולפיכך אינם מקור משיכה לישראלים. משום שמתחילת 2008 לא הגיעו לישראל עובדים חדשים, הקבלנים טוענים כי אין באפשרותם להקים את יחידות הדיור אשר יענו על צורכי האוכלוסייה ויפתרו את מצוקת הדיור.
לאחר מאבק ממושך אישרה הממשלה ביוני האחרון תוספת של 3,000 עובדים למכסת העובדים הזרים הקיימת כיום, כך שמספרם יגיע ל.8,000- נוסף לכך החליטה הממשלה כי האשרות של 4,978 עובדים יוארכו בשנה.
אך כאמור החלטת הממשלה להזרים עובדים זרים לענף לא מיושמת. משנת 2005 ועד מועד הפסקת הכניסה של עובדים זרים לארץ ב2008- הוסדרה כניסת עובדים חדשים לענף הבנייה על-ידי תאגידי כוח אדם מיוחדים, אשר היוו למעשה את המעסיקים האחראים לעובדים הזרים בענף. תאגידים אלה היו אחראים לגיוס העובדים, להעסקתם ולשמירה על זכויותיהם. המטרה היתה למנוע מחברות בנייה לנצל את עובדיהן הזרים וכן לפקח בצורה טובה יותר על עובדים.
אך כעת מעוניין ברזאני לנצל את המכסות החדשות כדי ליצור מציאות חדשה בענף, שבה המדינה היא שבוחרת את העובדים ולא תאגידי כוח האדם. ברזאני מבקש להוציא את תאגידי כוח האדם מהמשחק ולבחור עבורם את העובדים בסרי לנקה. לטענת ברזאני, הוחלט כי עובדים מסין לא יגיעו לישראל על רקע שיטת העמלות הנהוגה שם, שלפיה העובדים נאלצים לשלם סכום כסף נכבד המגיע לאלפי דולרים כדי לזכות באפשרות לעבוד בישראל.
"חברת כוח האדם הזרה נהגה לקחת 70% מהסכום, וחברות כוח האדם הישראליות לוקחות כ-%,"30 אומר ברזאני. הוא רואה
בנוהג זה רעה חולה ומבקש להילחם בה באמצעות הפקעת הליך בחירת העובדים מצד המדינה. "אנחנו מבקשים למנוע ניצול של עובדים," הוסיף.
"אני מקווה שתוך שבוע שנסיים לעבוד על הסכמים בילטראליים עם רומניה ובולגריה," אומר ברזאני. "אך כעת יש לנו בעיה נוספת: הקבלנים ותאגידי כוח האדם מסרבים לחשוף בפנינו את הפרופיל שלפיו ייבחרו הפועלים וטוענים שהם רוצים לבחור אותם בעצמם." לטענתו, כאמור, אם חברה פרטית מעורבת בבחירת העובד יש סכנה כי היא תגבה מהעובד סכום כסף נוסף.
איך בונים בסרי לנקה?
צעדיו של ברזאני נתקלו לא רק בהתנגדותם הנחרצת של התאגידים, שסירבו לקחת אחריות לעובדים שהם אינם בוחרים בעצמם, אלא גם בהתנגדות התאחדות הקבלנים. נציגיה קבלו בפני ועדת הכספים של הכנסת ובמכתבים לשר הפנים אלי ישי ולגורמים במשרד האוצר וביקשו לשמור על המצב הקיים. הם דורשים שלא להביא עובדים מסרי לנקה, מדינה שעובדיה ושיטות הבנייה שלה אינם מוכרים להם כלל.
אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, מציין כי במקרה זה הבירוקרטיה חונקת את שוק הדיור: "הממשלה אינה צריכה להפוך את עצמה לחברת כוח אדם לבניין, שכן היא לא תישא באחריות לעובדים."
לדבריו, "דווקא עתה, בצל המחאה החברתית בנושא מצוקת הדיור, לא יעלה על הדעת כי החלטת ממשלה כה ברורה בתחום כה רגיש, שיכול להוביל לזירוז הליכי בנייה - תיכשל עקב החלטה בירוקרטית שאינה נותנת מענה אמת לצורכי ענף הבנייה במדינת ישראל," סיכם לין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם