המפולות בבורסות מחקו 100 מיליארד שקל מתיק הנכסים
אף שאתמול עלה שווי המניות בתיק הנכסים של הישראלים ב-20 מיליארד שקל בתום יום מסחר עצבני, מתברר כי הירידות בשוקי המניות בארץ ובעולם הביאו לאובדן של 4% מנכסי הציבור בתוך 3 שבועות; בינתיים החששות בארה"ב ובאירופה רק מחריפים; חודש אוגוסט - סיכום ביניים מדאיג במיוחד
המפולת בשוקי המניות בתל-אביב ובעולם פגעה בשווי תיק הנכסים הכספיים של הציבור, שצנח ב-100 מיליארד שקל באוגוסט (40 מיליארד שקל מתוכם צנחו ב-4 ימים). ההפסד כולל את נפילות השערים שאירעו בסוף השבוע בבורסות בחו"ל. כך נמחקו 4% מנכסי הציבור תוך 3 שבועות. בחצי השנה האחרונה צלל שווי תיק הנכסים ב-166 מיליארד שקל, המהווים 7% מנכסי הציבור.
יום מסחר עצבני במיוחד באחד העם הביא לעלייה בכ-20 מיליארד שקל בשווי המניות - מהנקודה הנמוכה (4% -) הבוקר במסחר עד לסופו (1.3%).
תיק הנכסים של הציבור כולל את הנכסים הכספיים: מניות, אג"ח, חסכונות ארוכים (קופות-גמל ופנסיה), מטבע חוץ, פיקדונות בבנקים ומזומנים. שווי תיק הנכסים של תושבי ישראל (בלי ממשלה, בנקים ומשקיעים זרים) צנח לכ-2.39 טריליון שקל כיום, לעומת 2.49 טריליון בתחילת אוגוסט, 2.54 טריליון באפריל ו-2.56 טריליון שקל בינואר. שווי מרכיב המניות בבורסת תל-אביב בתיק הנכסים של הציבור צנח ב-131 מיליארד שקל בחצי שנה. שווי המניות בבורסות בחו"ל ירד ב-35 מיליארד שקל.
בעקבות המפולת צנח משקל המניות בתל-אביב מ-20.5% בינואר ל-17% מסך תיק הנכסים כיום. משפחה ממוצעת מחזיקה כיום נכסים כספיים בסך 1.13 מיליון שקל, לעומת 1.22 מיליון שקל בתחילת השנה. תושבי ישראל מחזיקים בתיקי נכסים שמורכבים מ-17% במניות בארץ, 5% במניות בחו"ל, 34% לא צמוד, 32.5% צמוד מדד ו-11.5% צמוד מט"ח.
לשם השוואה, עוגת הנכסים בחודש ינואר (לפני המפולת בבורסה) היתה מורכבת מ-20.5% במניות בארץ, 5.8% במניות בחו"ל, 31.3% לא צמוד, 30.9% צמוד מדד ו-11.5% צמוד מט"ח.
חודש קשה וחסר תקדים עבר גם על השווקים האמריקאים. החודש שהחל בהורדת הדירוג של S&P לכלכלת ארה"ב הפך במהרה ל"מרחץ דמים" שהנכסים התקשו להתאושש ממנו במהרה. הדאו ג'ונס ירד בכמעט 11% מתחילת החודש - מ-12,143 נקודות ל-10,817 נקודות בסוף השבוע האחרון; מדד הנאסד"ק צלל ב-15% ל-2,341 נקודות ; ומדד ה-S&P500 איבד 13% ונסגר ביום חמישי האחרון ב-1,123 נקודות.
למרות צפירות ההרגעה של הממשל האמריקאי, של הנשיא ברק אובמה ושל וורן באפט, שציין כי אצלו הכלכלה האמריקאית היא עדיין AAA (דירוג אשראי מושלם), הפכו ירידות השערים להיסטריה כללית. החשש המובלע הוא כי מדובר בסנונית ראשונה המעידה על האטה כלכלית או אפילו על מיתון חוזר, שיכה בכלכלה האמריקאית ובכלכלה האירופית וימשיך להכות בשאר העולם.
גם שוקי ההון באירופה עברו טלטלה אחרי שבוע נוסף של חוסר יציבות. המצב נובע בין השאר מהדאגה למצבם של הבנקים האירופיים הגדולים החשופים למשבר החוב באירופה וליכולתם לתת אשראים נוספים. בימים האחרונים נפוצו שמועות באירופה ביחס למצבם של הבנקים המובילים בכמה ממדינות אירופה. ההערכות הן שהבנקים בצרפת, באיטליה, בגרמניה ובבלגיה חשופים למשבר חוב בהיקף של מיליארדי יורו.
כמו כן, שוררת דאגה בנוגע ליכולת הבנק האירופי המרכזי לבצע רכישה של אג"ח בהיקף מאות מיליארדי יורו, שכן הבנק גם
השבוע יימשכו ההתייעצויות במוסדות האיחוד האירופי והבנק המרכזי האירופי. ההערכות הן שלא יינקטו מהלכים חדשים כי חלק משרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים נמצאים בחופשת הקיץ. באירופה ימתינו לנאומו של בן ברננקי, יו"ר הפד, והציפייה היא שיציג כמה מתוכניות הבנק המרכזי של ארה"ב להתמודדות עם הסכנה הגוברת של מיתון חוזר בארה"ב.
בינתיים הולך ומחריף מצבה הכלכלי של יוון. לפי הדיווחים, הכלכלה היוונית תתכווץ השנה ביותר מ-5%, אף שהתחזיות עמדו על 4.5%.
גם חבילת החילוץ השנייה של יוון, שנאמדת ב-109 מיליארד יורו, נמצאת בסכנה עקב דרישתן של כמה ממדינות גוש היורו לקבל ערבויות במזומן. יוון הבטיחה לפינלנד להעביר לה ערבות של 500 מיליון יורו תמורת הסיוע שתעניק לה במסגרת חבילת החילוץ השנייה, ועתה דורשות גם אוסטריה, הולנד וסלובקיה לקבל ערבויות. מהלך כזה יגרום לייקור ההוצאות של חבילת הסיוע.
התפתחויות אלה נבחנות בבריסל; פקידי האיחוד האירופי רוצים להגיע להסכמה על חבילת החילוץ השנייה ליוון במסגרת מאמציהם להגיע להסדר על משבר החוב. דובר נציבות האיחוד האירופי מסר כי במוסדות האיחוד יצטרכו לבחון את הסיכומים שהושגו בין הבכירים מיוון ומפינלנד בנוגע לערבויות ולהשלכות על המדינות האחרות המשתתפות בחבילת החילוץ ליוון.
הכתובת, במידה רבה, היתה זמן רב על הקיר. כדי לחלץ את כלכלת העולם ממשבר ב-2008 השתמשו הממשלות והבנקים המרכזיים בכל הכלים הפיסקליים והמוניטריים העומדים לרשותם: הרחבה תקציבית משמעותית לצד הורדה חדה וחסרת תקדים של הריבית בגוש היורו ובארה"ב.
אך הצעדים הקיצוניים שהצליחו למנוע מהעולם משבר בסיבוב הקודם מאיימים כעת להוריד את כלכלת העולם על ברכיה. אנליסטים רבים חוששים כי הפאניקה בשווקים הפיננסיים תשפיע בסופו של דבר לרעה גם על הפרמטרים הכלכליים ותוביל לסחרור שיפגע בכלכלה הריאלית.
חששות אלה משפיעים גם על מקבלי ההחלטות בישראל. בנאומו מול התאחדות התעשיינים ציין שר הביטחון אהוד ברק כי העולם צועד לקראת האטה כלכלית ואף הזהיר כי היא עשויה להיות בסדר גודל הזכור לנו מתקופת השפל הגדול. נגיד בנק ישראל סטנלי פישר הזהיר גם הוא החודש מטלטלות העומדות בפני כלכלת הגלובוס, וכמותו גם בנימין נתניהו ורובי ריבלין שציינו דווקא את החסינות היחסית של המשק לנוכח הזעזועים שמתמודדות איתם מדינות המערב.
בתוך כך, הציפיות לאינפלציה צנחו ל-2.6% בחודש אוגוסט, לעומת 3% ביולי, 3.2% במאי ו-3.8% בפברואר , כך מסר בנק ישראל. יצוין כי התחזיות לאינפלציה כיום מייצגות שפל של כשנתיים. נתונים אלה תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי, בדומה לחודשיים הקודמים.
הנגיד פישר יודיע על גובה הריבית במשק ביום שני הבא, לאחר התייעצות עם צמרת בנק ישראל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם