שבו זקוף: פיתוח שימנע מהגב שלכם להתפס
באוניברסיטת בן-גוריון הבינו שכדי למנוע כאבים שנובעים מישיבה לא נכונה מול המחשב אתם לא צריכים הדרכות ארגונומיות, תרגילים פיזיותרפיים או טיפולים רפואיים; כל הנדרש הוא להראות לכם מה אתם עושים לא נכון; המצלמה שפיתח צוות החוקרות תצלם אתכם בזמן העבודה-ופשוט תכריח אתכם להתיישר
כמעט כל מי שמשתמש במחשב 3-5 שעות ברציפות - ובינינו, מי לא עושה זאת למשך פרק זמן זה ואף יותר? - חווה לאחר מכן כאבים ותסמיני שריר-שלד שונים, בעיקר בגלל הישיבה הממושכת מול הצג. הכאבים נובעים מישיבה לא נכונה, מהפעלת המקלדת ומהקשה על העכבר בניגוד לעקרונות ארגונומיים.
לפי סדרת מחקרים שנעשו בארה"ב בעשור האחרון, הכאבים מופיעים בכתף ובצוואר, בגב, בשרירי הגפיים העליונים וגם באמה. מנתוני המחקר עולה כי 40% מהסטודנטים באוניברסיטאות התלוננו על כאבים מסוג זה. המחושים הופיעו כבר בשנה הראשונה אצל 50% מכלל העובדים החדשים ובקרב 70% מעובדי סגל ההוראה והמחקר שמועסקים שנים לא מעטות במוסדות האקדמיים השונים.
כל הכאבים הנובעים מהעבודה על המחשב מוגדרים כ"פגיעות תעסוקתיות", ובארה"ב הן סיבות מספיקות לימי מחלה ולהיעדרות מוכרת ממקום העבודה. אפילו הוגשו בעטיין תביעות לפיצויים נגד המעסיקים עצמם. כשליש מ"הפגיעות התעסוקתיות" בשוק העבודה האמריקאי הן בגלל תסמונות שריר-שלד עקב עבודה מול מחשב. 74% מהסובלים מכאבים אלו אף הגישו תביעות לפיצויים (לפי מחקר שנערך ב-2007).
פתרונות מאולתרים שונים להקל את הכאבים הומצאו כבר לפני שנים: חבישות אלסטיות כמו סד לזרוע; תומכי-גב; תוספות מחומר רך למסגרת המקלדת; וגם שורה של המלצות מומחים להפסקות יזומות ברצף העבודה כל שעה עד שעתיים ובמהלכן תרגולי התעמלות שונים ומשונים בישיבה.
במקומות עבודה גדולים, כאשר ממדי התופעות והתלונות התרחבו, דאגו המעסיקים, לרוב בלחץ הוועדים, להביא מומחים בארגונומיה כדי להדריך ולתרגל את משתמשי המחשב בישיבה נכונה ולייעץ בדבר שיפורים בסביבת העבודה, כולל תאורה נאותה, פתרונות אשר אמורים לסייע להפחתת הכאבים ושאר התופעות הלא סימפטיות האחרות.
אלא שלרוב בתוך תקופה קצרה יחסית שבו העובדים להרגלי הישיבה הישנים שלהם, קרי: להרגלים הלא נכונים. לא היה מי שיתקן ויעיר להם, וכמובן הכאבים חזרו.
צוות בין-תחומי באוניברסיטת בן-גוריון בנגב זיהה את התופעה, ובמשך 5 שנות מחקר פיתח טכנולוגיה ממוחשבת מתוחכמת לשיטת הדרכה חדשנית ללימוד הרגלי הישיבה הנכונים עבור משתמשי המחשב. המיוחד בה: שימוש במצלמת אינטרנט (Web Cam) מצוידת בתוכנה מיוחדת, המתעדת ומציגה את צורת הישיבה מול המחשב.
3 חוקרות ראשיות ערכו את המחקר-ד"ר מירב טייב-מימון מהמחלקה להנדסת מערכות מידע (ראש צוות המחקר כיום בשבתון במרילנד) ; פרופ' ברכה שפירא מאותה מחלקה; ופרופ' ג' ולי צוויקל מהמרכז לחקר ולקידום בריאות האישה. הן עשו זאת בשיתוף ד"ר אלה קורדיש מהמחלקה לבריאות תעסוקתית ואפידמיולוגיה, ד"ר נפתלי ליברמן, אורתופד במרכז הרפואי סורוקה, וצוות סטודנטים. הקבוצה הריצה ניסוי שדה שהשתתפו בו 60 איש (38 נשים , 22 גברים) ; מהם 42 עובדי מנהלה, 8 מתכנתים ו-10 אנשי מחקר בטווח גילים 23-66, שעבדו על מחשב לפחות 4 שעות ביום, 5 ימים בשבוע.
ד"ר טייב-מימון, ראש צוות המחקר, הסבירה ל אונליין: "מצלמת האינטרנט מחוברת למחשבו האישי של העובד וממוקמת בניצב לעובד, בצד שהעובד אוחז בעכבר. כעבור פרק זמן מסוים (שניתן להגדרה) האפליקציה, המותקנת במחשבו האישי של העובד, שולחת פקודה למצלמת האינטרנט כדי לצלם את העובד ומקבלת מהמצלמה את התמונה. המערכת מציגה על צג המחשב את תמונת הישיבה הנכונה שלו כפי שצולמה לאחר הדרכה ארגונומית והתאמת סביבת העבודה, ולצדה את תמונת העובד בזמן אמת. כך צצה לה מיד על גבי הצג ולפני עיניו של המשתמש תמונת העובד כסוג של משוב תדיר, וכאזהרה שעליו לתקן את ישיבתו".
תוצאות הניסוי היו מדהימות: טכנולוגית מצלמת הווב, שיושמה כמשוב תדיר בזמן אמת וכתזכורת לעובדים בדבר הצורך לחזור לישיבה הנכונה, רשמה הצלחה מרשימה. "תוצאות המחקר הראו כי היעילות של השימוש במצלמה העוקבת עדיפה בהפחתת הסיכון לבעיות שרירשלד על כל מצב של היעדר הדרכה, ואף
לדבריה, כאבי שריר-שלד מהסוג שמשתמשי מחשב התלוננו עליהם נפוצים יותר אצל נשים עובדות, והשפעתה של שיטת ההדרכה לתיקון הבעיה, כפי שהופעלה במהלך המחקר, היתה גדולה אצלן יותר מאצל הגברים. עם זאת, הסיבה לכך עדיין לא ברורה.
פרופ' צוויקל, ילידת ארה"ב שעלתה לישראל ב-1976 ("אני אם ל-7 וסבתא ל-6", היא נהנית להצהיר), סיפרה איך נולד הרעיון וכיצד חוותה על עצמה את השימוש בטכנולוגיה החדשנית ובשיטת ההדרכה לשיפור הרגלי הישיבה ליד המחשב: "יום אחד הגיעה אליי מומחית בתחום מצלמות הווידיאו לשימושים שונים בתחומי ההדרכה, האימון והלימוד. ד"ר ברברה רוזנשטיין שמה, כיום היא כבר בפנסיה.
"היא אמרה שכדאי להשתמש במצלמות במגוון רחב של נושאים. הן הרי כלי עזר נפוץ בהדרכת מיומנויות הורות עבור הורים לילדים קטנים, בהדרכת תלמידי נהיגה וגם טייסים. נדרשו כמה שנים לגייס את החוקרות, לקבוע את תוכנית המחקר ואת יעדו וכמובן לגייס את הכסף לשם כך - אבל כבר בשלב מוקדם חשתי על גופי את הבעיה הזאת במלוא חומרתה; התפתחו אצלי כאבי כתף-צוואר שהחמירו עקב ישיבה ממושכת ליד המחשב שלי בחדרי הקטן באוניברסיטה. עם השנים סיגלתי הרגלי ישיבה לא נכונים. כמו כולם".
לדבריה , מאחר שהיתה בצוות המחקר היא נאלצה לשמור על אובייקטיביות, כלומר לסבול כאבים ולהחריש, וחיכתה שהפרויקט כולו יסתיים, שהדו"ח ייכתב ושהמאמר המדעי יתפרסם (המאמר פורסם לפני כמה ימים בכתב העת המקצועי הבינלאומי העוסק בבריאות ובבטיחות Applied Ergonomics)". רק אז הרשיתי לעצמי לבקש סוף-סוף שיתקינו גם על המחשב שלי מצלמת ווב כזאת שתעקוב אחר צורת הישיבה שלי, תתריע ותכוון אותי'לחזור למוטב' כשתגלה כל חריגה מהעקרונות הארגונומיים. וזה עובד", מספרת צוויקל.
"אני יושבת ליד המחשב שעות רבות ביום", תיארה פרופ' צוויקל את מצבה, דוגמית אופיינית לעובדי מחשב רבים. "אני גם מרכיבה משקפיים מולטיפוקליים. יש מזגן בחדר והוא'יורה' מטחי אוויר קר על הגב. הישיבה איננה בתנוחה אחת ויחידה כי אני זזה ממקום למקום. כתף אחת שמוטה, הגו קצת כפוף, הראש שמוט. הכאבים הטריפו אותי לאורך שנים. למי לא פניתי לעזרה - לרופא המשפחה, לאורתופד, לפיזיותרפיסט. קיבלתי משככי כאבים.
"אבל בתוך זמן קצר לאחר התקנת מצלמת האינטרנט הממוקמת בקצה השמאלי של צג המחשב שלי, משם היא עוקבת אחרי - הכאבים חלפו. כל פעם שלא התנהגתי נכון צצו שתי תמונות שמראות לי איך אני יושבת עתה ואיך עליי לתקן את הישיבה. ומה שחשוב הוא שבתמונות רואים אותי ולא מישהו אחר. פעם בישיבה נכונה ופעם בישיבה הלא נכונה בזמן אמת".
מדוע את מדגישה זאת?
"אני כבר בת 57, ולא מתאים לי שדוגמנית בת 20-25 תגיח לי בתמונה שעל צג המחשב שלי ותנחה אותי כיצד לתקן את הישיבה השגויה שלי. אני הרי לא נראית כמוה. כשאני רואה את עצמי בתמונה זה כבר משהו אחר".
ולא ניסיתם להכליל במצלמה ובתוכנה גם קול שידריך את המשתמש או יזהיר אותו, נוסף לצילום שיגיח לפתע על הצג?
"הרעיון נשקל, אבל מצאנו שהוספת קול אזהרה לא יתרום, אלא רק ירתיע. משתמשי המחשב יתעצבנו אם תוך כדי העבודה ובזמן הריכוז, הם לא רק יופרעו כשתגיח התמונה כאות אזהרה, אלא גם יתלווה אליה קול. רובם, אם לא כולם, ממילא יסגרו בתוך זמן קצר את המתג ויעברו למצב של Mute".
לפי הערכות זהירות, לפיתוח כולו (הטכנולוגיה והשיטה שנבנתה על בסיסה) יש פוטנציאל עסקי גדול במיוחד עבור ארגונים המעסיקים הרבה מאוד עובדים ומחזיקים במחשבים רבים. שלא לדבר על הפוטנציאל הבינלאומי של מיזם כזה. "נראה מתי יקום כאן היזם עם החזון והכיסים המתאימים כדי להרים את הכפפה", אומרת פרופ' צוויקל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם