"אסור שתקציב הביטחון יהיה מעל החוק"
כך לדברי הממונה על התקציבים הפורש אודי ניסן; עולה להתקפה: "הגיע הזמן שמערכת הביטחון תיתן דין וחשבון על פעילותה, רמת השקיפות לקויה"; בינתיים נמשכים הוויכוחים על התוספות לתקציב הביטחון - והקיצוצים שכבר נעשו מתמסמסים לאיטם
ניסן, שכיהן בתפקיד ב-3 השנים האחרונות, מכיר היטב את תקציב הביטחון ומבין שהאפשרות לקצץ בו תקבע לטוב או לרע את הצלחתה של ועדת טרכטנברג, שנועדה לפתור את מצוקת שכבות הביניים.
לדבריו, ועדת ברודט המליצה כבר לפני כמה שנים על הצורך בהתייעלות הצבא, אולם במערכת הביטחון מגישים נתונים סותרים שנועדו לבלבל. "הגיע הזמן שמערכת הביטחון תיתן דין וחשבון ציבורי מסודר על פעילותה", תוקף ניסן. "במשרד הביטחון חייבים להציג מה נעשה ברמת ההתייעלות. נכון להיום הם מטרפדים כל אפשרות לפקח אם אכן נעשית התייעלות. חייבים לטפל בכך. אם מדובר בנושאים חסויים, צריך להעביר את האחריות לוועדה מצומצת. אסור שתקציב הביטחון יהיה מעל החוק".
אתה יכול לתת דוגמאות ל"תרגילים" שנעשים במערכת הביטחון?
ניסן: "תמיד ימצאו שם את הצורך ואת התירוצים מדוע צריכים להגדיל את התקציב. הם לא חושפים אף פעם את כל הנתונים. דו"ח מקנזי (חברת ייעוץ בינלאומית שמינה משרד הביטחון - י.ש) קבע בין השאר את הצורך בהפעלת צעדים להתייעלות בתחומי הרכש והתחזוקה. נקבעו יעדים כמותיים, אבל בשנה האחרונה מסרבים שם בתוקף לשתף פעולה, ומתחמקים ממסירת דיווחים על ההתקדמות בנושא זה".
ניסן מוסיף ומגלה: "ערב המחאה החברתית דרש משרד הביטחון לקבל תוספת של יותר ממיליארד שקל לתקציבו. הדרישה נתקלה בהתנגדות חריפה מצדנו ובמחלוקת קשה. הרוח הגבית שקיבלנו מהמחאה החברתית גרמה להם להתקפל. זה חוזר על עצמו לאורך כל השנה. הם לוחצים להחזיר את מה שהוחלט לקצץ בתקציב המדינה, כעת ממתינים במשרד הביטחון להזדמנות אחרת כדי להעלות מחדש לסדר היום את דרישותיהם התקציביות ".
בתגובה לדברי ניסן חזר משרד הביטחון על אותה הודעה שכבר פרסם בימים האחרונים: "התנהלות פקידי
לפי המשרד, "אין ספק כי הציבור מבין שמדובר בסיסמאות פופוליסטיות ודמגוגיות שאין בהן דבר וחצי דבר. תקציב הביטחון הוא הנמוך ביותר שהיה אי פעם בחלקו היחסי מתקציב המדינה ואנו קוראים לאוצר לנהוג בשקיפות מול הציבור".
הוויכוח בין משרדי הממשלה לא נוגע רק לגובה הקיצוצים ולהתייעלות, אלא אפילו לשורה התחתונה: מה גודלו של תקציב משרד הביטחון לשנים 2011-2012. אם להסתמך על נתוני משרד הביטחון עצמו, מדובר ב-49.3 מיליארד שקל לשנה הנוכחית ו-50.5 מיליארד שקל לשנה הבאה. אבל נתוני משרד האוצר מספרים סיפור אחר: 54.2 מיליארד שקל לשנה הנוכחית ו-55.8 מיליארד שקל לשנה הבאה.
ההפרשים, כך מתברר, נוצרו בגלל סעיף קטן בשם "הוצאה מותנית בהכנסה", שהיקפו כ-5 מיליארד שקל בשנה, שבמשרד הביטחון לא סופרים אותו אבל מבחינת משרד האוצר הוא בהחלט חלק מתקציב משרד הביטחון.
באוצר לא שוכחים להזכיר שתקציב הביטחון כולל עוד תוספת נאה של 32.3 מיליארד שקל בשנה במסגרת סעיף "הרשאה להתחייב", סעיף שמשמעותו היא אפשרות להוצאה כספית נוספת מעבר לשאר סעיפי התקציב. אם תרצו, השר אהוד ברק יושב על ברז למיכל מזומנים בהיקף של יותר מ-86 מיליארד שקל בשנה זו.
אם יש וויכוחים על היקף התקציב הכללי, קל וחומר שיהיו ויכוחים על התוספות ועל השינויים לתקציב לאורך השנה. מתברר כי מדובר בשורה ארוכה של שינויים שרק מעטים במשרדים הכלכליים או הביטחוניים יודעים לעקוב אחריהם: תוספות לתעשייה הביטחונית, תוספות לזרועות הביטחון ועוד מיני תוספות והרחבות.
על חלקן עדיין אין הסכמה במשרד האוצר והן מתעכבות בדרכן לכנסת, חלקן הגיעו לכנסת וטרם נדונו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון, חלקן נדונו בוועדה אך לא אושרו ויש גם כאלה שאושרו ונשכחו.
הפרט המעניין הוא שבעקבות המלצות ועדת ברודט ובעקבות התוספות הגדולות שנתנו למערכת הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה ומבצע עופרת יצוקה, קבעה הממשלה ביולי 2010 כי בתקציב הדושנתי הנוכחי יופחתו באופן חד-פעמי מתקציב הביטחון 1.4 מיליארד שקל ב-2011 ו-1.3 מיליארד שקל ב-2012.
עם זאת, קיצוץ זה מתמסמס והולך עם כל תוספת תקציבית שמשרד הביטחון נדרש לה במהלך השנה, ומבדיקת עסקים מתברר כי ב-2011 קוצצו בפועל כ-700 מיליון שקל בלבד. לאחרונה ביקש משרד הביטחון 620 מיליון שקל לתשלום לתעשיות הביטחוניות. הבקשה עברה את אישורו של משרד האוצר והגיעה לוועדה המשותפת לוועדת הכספים ולוועדת החוץ והביטחון. יו"ר הוועדה ח"כ שאול מופז (קדימה) לא הסכים לקיים הצבעה על התוספת התקציבית הזאת ואמר כי מעיון בפרטי הבקשה מתברר שהסכום יועבר למטרות אחרות לחלוטין. "משרד הביטחון רוצה לשים את הכסף בסיר המרק, לערבב ולהחליט בעצמו למי לחלק. זה לא עובד ככה. יש כאן ניסיון לגנוב את הקופה הציבורית", האשים מופז.
למרות הכל, אם מסתכלים על התמונה הרחבה, אין ספק שיש ממש בטענתו של משרד הביטחון שתקציב הביטחון דווקא הולך ונשחק בשנים האחרונות, הן בשיעורו מהתקציב הכולל והן בשיעורו מהתוצר המקומי הגולמי. השאלה אם זו מגמה חיובית ואם יש להמשיך ואף להאיץ אותה עומדת היום על הפרק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם