ראשי » עסקים » שוק ההוןגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

לקרניבורים בלבד: הדסון בראסרי

עם שלושה-עשר נתחים שונים של בשר שמשקלם לפחות 250 גרם, ברור לאיזה כיוון זורמים במסעדת הדסון. לאחר בחינה מדוקדקת של העובדות ושקלול כל הנתונים, הגענו למסקנה: לכו עם הזרם

את הדסון בראסרי לא קל למצוא. המסעדה מסתתרת מאחורי ה"סושי סמבה" ברחוב הברזל ברמת החייל, מופנמת ולא מתאמצת במיוחד להקל על סועדים פוטנציאליים. אלמלא נודע מבעוד מועד כי המקום נבנה על חורבותיה של סנטה פה המקסיקנית, סביר שהיינו מסתובבים מעט לפני שהיינו מוצאים אותה.

א' ואני הגענו לקראת השעה תשע בערב. הכניסה למקום משרה אווירה יוקרתית למדי: האורות עמומים, התקרות הגבוהות, על הקירות ציורים גדולים וצבעוניים, ומארח אדיב הפנה אותנו למקומנו. מיד כשהתיישבנו הסיט א' את תשומת ליבי למוזיקה שהתנגנה ברקע  - להיטי דאנס וקאנטרי שלא ממש התאימו לאווירה ו"יצרו דיסוננס", לדבריו. קיוינו שנינו כי מדובר בטעות שנעשתה בתום לב, והתרכזנו במשימה לפנינו.

תפריט המסעדה לא משאיר מקום לטעות - זוהי מסעדה של בשר, בשר ועוד פעם בשר. סוגי הסטייקים השונים מודגשים בתפריט ותופסים חלק נכבד ממנו, כאשר משקלו של הנתח הקטן ביותר הוא 250 גרם פילה.

קשה שלא להיכנע לתצוגת התפריט במסעדה שכזו, ולכן לא התעכבנו על סלטים וחידושים למיניהם, ולמנות פתיחה נבחרו רול סינטה ממולא בעלי בייבי, מיסו שומשום והדרים (45 שקלים), קרפצ'יו פילה בקר (49 שקל) ופטה כבד עוף עם בייקון, קרוטונים ותאנים (44 שקל).

רול הסינטה מולא בעלי בייבי הרבה מעבר לנדרש לטעמו של א', מסעדן בעצמו המבין דבר או שניים באוכל. המנה הוגשה, בדומה לכל מנות הפתיחה, בצורה אסתטית למדי אך בזאת הסתכמה תרומתה. גם מפטה הכבד, שהוגש עם בייקון וחתיכות תאנים לא התלהבנו. הניסיון לשלב בייקון היה מיותר בעינינו, די במליחות הפטה כדי לשבור את טעם התאנה.

הקרפצ'יו הוא סיפור אחר: המנה גדולה, מוגשת עם כמות יפה של פרמזן לפיזור עצמי, ושמן הזית הוסיף המון. ציינו בפנינו כי המנה מגיעה ללא לחם, שמחירו 16 שקל, אך לא התעכבנו על כך ומנה זו היתה הראשונה להעלם.

בתור מסעדה המתמחה, על פי עדותה שלה, בבשר איכותי על סוגיו השונים, ברור היה כי נצטרך להמשיך עם אותו הקו, כך שלפחות אחד מאיתנו יבחר בסטייק. התנדבתי למשימה ובחרתי בנתח אנטריקוט משוייש במשקל 350 גרם (149 שקל).

א' לעומת זאת, לא הצליח לנתק את מבטו מהחלק האמריקאי שבתפריט, שנדמה כי קרא לו. לדבריו, מדובר בחותמו של אחד השפים במסעדה, ש"ידוע כי היגר ממסעדת דיקסי והביא עימו לא מעט מהמנות הפופולריות לאזור המשרדי של צפון תל אביב". אך לאחר שהצליח להמשיך הלאה, החליט לבחור במנה השאפתנית בתפריט, המציעה פילה בקר במחבת, שרימפס ומולים, עם עלים ירוקים וטמלה תירס (119 שקל). בתור פשרה הגיעה יחד עם המנות מנת הום פרייז.

המסקנה מטעימת המנות היתה ברורה - להבא, יש להתרכז במנות המודגשות בתפריט. ישנה סיבה אמיתית מאחורי בחירת הפונטים הגדולים להצגת הבשר, והיא שהדסון מציעה בשר טוב, ואין צורך לסבך אותה בניסיונות "Surf and Turf" אמיצים.

הסטייק עמד בציפיות והכיל הרבה שומן כפי שהובטח, מידת הבישול מצויינת וכך גם התיבול. מנת הפילה-מולים-שרימפס-טמלה תירס, לעומת זאת, הכילה לא מעט מרכיבים מיותרים לטעמנו. הבקר היה מצוין, הצליח להשתלב עם ציר פירות הים וחוסל במהירות. שאר המרכיבים היו קצת פחות מוצלחים  - השרימפס היה סביר, המולים מעט קטנים, ושנינו לא הצלחנו לחבר את המנה לתוספת הטמלה שבמרכז הצלחת. בשמחה היינו מחליפים אותם תמורת כמה נתחי פילה נוספים.
 

לאשתו של א', חברה קרובה מימים ימימה, הובטח כי נוותר על הקינוח ונעבור לביתם לעוגה וקפה. אך לאחר שהמלצר המליץ על קינוח הנקרא C-CUP (נכון, על שם מידת החזייה), הופרכה ההבטחה באוויר. המנה, המוגשת בצורת שד אישה על מאפייניו, עשויה שוקולד וממולאת קרם פאטיסייר והייתה מצוינת כמעט כמו צורת הגשתה. ה"מיסיסיפי מאד פאי" - סופלה שוקולד המוגש עם גלידה וקצפת - היה חסר מעט שוקולד נוזלי, אך מלבד זאת היה בסדר גמור (37 שקלים).

לאחר שלא נותר עוד מקום לדבר הזמנו חשבון, שיחד עם בקבוק סאן פלגרינו ושתי כוסות יין הסתכם ב-591 שקל.

על ההדסון ניתן להגיד בבירור כי בשר איכותי לא זר לה. אומנם הניסיון להציע מנה אמריקאית המשלבת פירות ים ובשר לא מביא בשורה (בדומה למקומות רבים שביצעו ניסיון דומה), והמחירים הגבוהים מקשים על הגיוון, אך אם תיכנעו לעיניים הגדולות ותבחרו בנתחי הבשר המפנקים, צפוי לכם ערב מהנה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום בורסה ושוק ההון-

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...