סקר: היחס לבנקים לא הושפע ממחאת האוהלים
75% מהנשאלים בסקר של "תובנות" לא שינו את עמדתם ביחס לבנקים בעקבות המחאה. הציבור מכיר בחיוניות הבנקים למערכת הכלכלית
"תשומת הלב של המחאה פוסחת על הבנקים מאחר שהיא מציגה דברים הנתפסים כבוערים יותר,“ הסביר את הנתונים פרופ‘ משה מנדלבאום, נגיד בנק ישראל לשעבר ומרצה במכללה האקדמית אשקלון. לדעתו, מוטב לבנקים לחשוב על תמריצים ועל הקלות ללקוחות צעירים, בין בעמלות ובין בתנאי אשראי מועדפים. "כרגע הריבית נמוכה, אך אם היא תעלה עלול להיווצר מרמור נגד הבנקים,“ הוא הוסיף.
מחאת הדיור, היחס לבנקים לא הושפע צילום: יהודה בן ייתח
להערכת מנדלבאום, ייתכן שהבנקים יזכו לתשומת לב צרכנית רחבה יותר בהמשך הדרך, כאשר נושאים כמו שכר הבכירים יעלו על השולחן. "זוגות צעירים מרגישים שהם נשחקים. כשיש צרות גדולות שוכחים את הקטנות. יש כאן בעיה של הישרדות יומיומית והבנקים הם לא חלק מרכזי בתחושה הזאת,“ אמר מנדלבאום.
לדעת הסוציולוג ד“ר משה שוורץ מהמכללה האקדמית אשקלון - הסיבות אחרות. "אחת הבעיות הקשות של הבנקים היא שהציבור, כולל הכלכלנים, לא מבין את הנעשה בבנקים. גם מי שטורח לקרוא את המאזנים, מתקשה מאוד להבין מה מסתתר מאחוריהם,“ הוא מסביר. לדבריו, הריכוזיות בענף הבנקאות גורמת ללקוחות לשלם ריביות גבוהות מאוד. "כל אחד יכול להיכנס לאתר של סופרמרקט בבריטניה ולראות כמה עולה קוטג.‘ לגבי העלויות בבנקים - זה סיפור אחר.“
חיזוק נוסף לממצאי הסקר הוא הניסיון שנעשה בשבוע שעבר על-מנת ליזום חרם על המערכת הבנקאית ועל חברות האשראי, אך הוא לא התרומם. יוזמי החרם פתחו קבוצה בפייסבוק, שאליה הצטרפו כ2,500- איש; הקבוצה קראה למשתתפים למשוך אלפי שקלים במזומן באופן חד-פעמי כדי להימנע מפעולות בבנקים ובכרטיסי האשראי.
ממצא נוסף שעולה מהסקר הוא כי הציבור מכיר בחשיבותה של המערכת הבנקאית לכלכלה. 73% מהנשאלים הסכימו עם הקביעה כי הבנקים חיוניים לפעילות המשק, ואילו 8% אמרו כי היא אינה חיונית. ייתכן שנתון זה מתקשר לשאלה על היחס לבנקים בעקבות המחאה, ומפני שהבנקים נתפסים כהכרחיים לפעולתה של הכלכלה הם לא מטרה מרכזית עבור המוחים.
גם לגבי ההכרה בחשיבות הבנקים ניכרת השפעה משמעותית של הגיל ושל רמת ההשכלה. צעירים בשנות ה20- וה30- לחייהם נטו פחות להכיר בחשיבות הבנקים בהשוואה לנשאלים בשנות ה60- וה70- לחייהם. בקבוצות הגיל המבוגרות סברו יותר מ-80% כי הבנקים חיוניים לכלכלה, ואילו בקרב הצעירים, פחות חשבו כי הבנקים חיוניים לכלכלה. השינוי ניכר גם לפי רמת ההשכלה: ככל שהנשאלים היו בעלי השכלה רחבה יותר הם נטו להעריך יותר
את חשיבות הבנקים.
ההיבט האחרון שנבדק ביחס הציבור לבנקים הוא הקשר של הלקוחות לבנק. בנושא זה התוצאות מובהקות: ככל שגיל הלקוח יורד, כך גם נחלש הקשר לסניף ולפקיד הבנק. נראה כי לתפקיד פקיד הבנק אין משמעות רבה בשירות עבור הדור הצעיר, והבנקים מזכירים יותר את חברות הסלולר, שהקשר עמן נעשה בעיקר באינטרנט או בטלפון.
"עקב כניסתה של הטכנולוגיה לעולם הבנקאות ניתן לראות באופן מובהק את פערי הדורות. ל-16% מהנשאלים בשנות ה20- לחייהם יש קשר אישי לפקיד הבנק, ואילו 75% מהנשאלים בשנות ה70- דיווחו על קשר כזה,“ אמר ד“ר רון קדם, הסטטיסטיקאי הראשי של מכון תובנות.
מלבד ההבדלים הנובעים מגיל הנשאל עולה כי נשים מעידות על קשר חזק יותר לפקיד הבנק. •32 מהנשים אמרו כי יש להן קשר לפקיד מסוים לעומת 21 % מהגברים.
השפעת המחאה הציבורית על היחס לבנקים לפי גיל
.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם