"מוכרחים להגביל את זכות השביתה למען ישראל"
תמר גולן, המייצגת את האוצר במחאת הרופאים, ומתמחה ביחסי עבודה, סבורה שישראל נמצאת בעידן של הסלמה; "ההסלמה בשביתות וברוטשילד היא תוצאה של דור ששם עצמו במרכז"; על סכסוך הרופאים: "זה תמיד סכסוך מורכב, אבל הפעם הוא אפילו קשה יותר"; טוענת: "לעובדים שיושבים על השאלטר אסור לשבות"; נקודת האור: הרופאים והאוצר ילכו לגישור
אחרי עשור של שקט ביחסי העבודה בישראל גולן סבורה שסכסוכי העבודה במשק שוברים שיאים. עורכת הדין, שהשתתפה בניהול המשא ומתן עם הפרקליטים, ייצגה אתמול את האוצר במחאת הרופאים, 4 חודשים מאז פרצה ובשעה שהמשא ומתן בין הצדדים הגיע למבוי סתום.
אולם אתמול הסתמנה קרן אור בסכסוך שבין הרופאים לאוצר, לאחר שבדיון שנערך ב בג"ץ הודיעה ההסתדרות הרפואית לראשונה על הסכמתה לפנות למגשר חיצוני שינסה לתווך בין הצדדים. ההליך יימשך שבוע ימים ויתמקד ב-4 נושאים : עלות ההסכם עם האוצר, התקופה שייפרסו על-פניה תוספות השכר והתקנים, משך הזמן שבו יחול ההסכם (כלומר, הזמן שבו הרופאים אינם יכולים לפתוח את ההסכם שוב לדיון) ואם תהיה חובת דיווח באמצעות שעון נוכחות.
הסכמת ההסתדרות הרפואית להליך הגישור, שהותנתה ביכולת הרופאים להמשיך לנקוט במהלכו בעיצומים, באה לאחר שהשופטים הבהירו אתמול כי אין בכוונתם להורות לראש הממשלה להתערב במשא ומתן. אולי בסופו של דבר לא יהיה מנוס מהתערבות ראש הממשלה, אמרו השופטים, אך המצב הנוכחי אינו מחייב זאת. גם באוצר קיבלו את מתווה הגישור.
גולן, שליוותה את ההחלטה, מתייחסת לא לרק למחאת הרופאים, כי גם לשלל המחאות שעלו כאן לאחרונה. היא סבורה שההסלמה הנראית בימים אלה בתחום יחסי העבודה קשורה למצבה הטוב של כלכלת ישראל ולעלייתו של דור חדש - אשר לא מתבייש לשים עצמו במרכז. הסלמה אשר מובילה אותה למסקנה חד-משמעית: "מוכרחים להגביל את זכות השביתה למען יציבותה של כלכלת ישראל".
"מדינת ישראל צריכה להמשיך ולשמור על הקופה", היא אומרת ומגנה את עמידתה האיתנה של המדינה בפרץ על-אף ההסלמה. "במידה רבה המשבר שאנחנו רואים כיום באירופה הוא משבר שנוצר בשל ויתורים רבים מדי בתחום יחסי העבודה. בצרפת היתה עכשיו מלחמה נגד פרישה של אנשים בני 50 לפנסיה. גם בני 60 שפורשים אני לא מבינה - למה שהם לא יתרמו למדינה ויעבדו? הכמיהה הזאת לפרישה ולפנסיה הובילה להתמוטטות שאנחנו רואים כעת".
מה את חושבת על מחאת הפרקליטים?
"הפרקליטים הפסיקו את עבודת הפרקליטות והובילו לשחרור עברייני מין ואסירים בגלל הליכים שפשוט לא התקיימו. לבסוף, לאחר שהם לא הסכימו להתפשר והמשיכו בשביתה אלימה )ובאלימות אני לא מתכוונת לאלימות פיזית אלא למוכנות ללכת עד הקצה(, נכפה עליהם הסכם שלא היה שונה מזה שהיו מקבלים בשביתה רגילה".
לדברי גולן, כך גם העובדים הסוציאליים, אשר ניהלו מאבק חריף ורב-עוצמה ולא זכו בסופו של דבר להישגים מיוחדים אשר תאמו את גובה הדציבלים והתעצומות הציבוריות והתקשורתיות שהושקעו במאבק.
מה החשיבות שיש לשמור מפני פריצות שכר במגזר הציבורי?
"צריך לזכור שבסופו של דבר מדינת ישראל אינה מדינה עשירה, ובתוך תקציב המדינה חלקו של רכיב השכר משמעותי מאוד. ישראל שמרה ב-5 השנים האחרונות על מסגרת התקציב, וזאת אחת הסיבות שהצלחנו להימנע מקריסה במשבר האחרון של 2008. באירלנד , לדוגמה, אישרה המדינה פריצה משמעותית של הסכמי השכר, וכששר האוצר שלה היה בישראל הוא הודה כי הצעד הזה היה אחד הגורמים המרכזיים אשר הובילו לקריסה לאומית".
אחד המודלים הנשקלים
מה דעתך על התנהלות הוועדים הגדולים?
"יש בעיה עם קבוצות עובדים רבות שיושבות על 'השאלטר' ומספקות שירות חשוב לציבור - פרקליטים, רופאים, עובדים סוציאליים, מורים ועובדי הנמלים ושדות התעופה. פשוט אסור להם לשבות. חירות השביתה פשטה את הרגל, צריך לבחון אם והיכן היא סבירה, ואף להגביל אותה במקרה של הסקטורים. הסיבה שזכות השביתה במשק כה רחבה היא כי מערכת המשפט ראתה תמיד בהסתדרות גוף עם שיקול דעת סביר. היום אני לא בטוחה שכל ארגוני ועדי העובדים שמעורבים במאבקים לשיפור מצבם מפעילים את שיקול הדעת בחשיבה גם על טובת המדינה והכיס הציבורי".
האם משבר כלכלי כמו זה המסתמן עלול להוביל גם להסלמה בתחום יחסי העבודה?
"לא, להפך. בזמן משבר העובדים רוצים לשמור על מקום עבודתם. אנחנו רואים משברים בתחום יחסי העבודה דווקא בזמן של צמיחה כלכלית, כאשר העובדים לא מפחדים וחושבים שיש כסף בקופה. כך לדוגמה, במשבר הפרקליטים אחת הטענות שלהם היתה שלמדינה יש כסף".
נראה שההסלמה לא תמיד מלווה בכוח מיקוח מספק, ופעמים רבות מנהיגי עובדים נגררים אחר רוח התקופה, לאו דווקא בהתאם לאינטרס שלהם. כך למשל, עובדי חיפה כימיקלים, הצפויים לדברי גולן (לאחר שביתה של יותר מ-3 חודשים) לאבד את מקום עבודתם.
"מדובר בסימפטום למצב הזה, וככל הנראה הוא המפעל הראשון בישראל שצפוי להיסגר בגלל שביתה. בשלב זה הבעלים כבר הפסידו הרבה מאוד כסף וקרן השביתה של העובדים הסתיימה, מה שאומר שהם לא מקבלים משכורת. יש פה שוב הליכה על הקצה ומערכת משפט שלא מנסה להגביל את נשק השביתה, להוציא צווי מניעה ולהתערב באופן שיאפשר להם לדון בנושא".
במסגרת תפקידה מעורבת גולן במה שהיא מגדירה כסכסוך הקשה ביותר כיום במשק הישראלי. "סכסוך הרופאים מתעורר פעם ב-10 שנים", היא מסבירה. "תמיד מדובר בסכסוך מורכב וקשה, אבל הפעם הוא אפילו רב-עוצמה ומסובך יותר. זה סכסוך קשה כיוון שזו רפואה, שמתפרסת על מגוון רחב מאוד של תחומים שקשורים לכל אחד מאיתנו.
יש גורמים הטוענים שהפערים אינם כה גדולים.
"כיום הם גדולים. ב-19 ביולי היינו בביתהמשפט משוכנעים שזהו זה, ובלילה ייחתם הסכם. ואז החלה מחאת המתמחים. זה החל בבית-החולים מאיר בכפר סבא: ביום הראשון הם ערכו מסיבת עיתונאים במהלך יום העבודה, מה שפגע באופן רציני ביותר בעבודה השוטפת בבית-החולים. ביום השני הם אשפזו את עצמם בחדרי המיון, ולאחר שהוצאו משם הכריזו על שביתת רעב והסתובבו בבית-החולים עם חלוקים לבנים שעליהם היה כתוב 'אני שובת רעב'".
"מתמחה שעושה תורנויות מרוויח לא רע בכל חודש - שכר שאינו נופל בהרבה מזה שהיה זוכה לו לו היה עובד בארה"ב באותו תפקיד", אומרת גולן. לדבריה, בין כך ובין כך שכר הרופאים המתמחים אינו אמור להיות כה גבוה. "גם מתמחים בתחום המשפט, ראיית החשבון ותחומים מקבילים אינם מרוויחים שכר גבוה. מדובר בשכר שניתן בתקופת הכשרה, והגיוני שהוא יהיה נמוך משכר הניתן לעובד שסיים את הכשרתו".
"למרבה האירוניה, אם המתמחים היו מכירים את ליבת ההסכם, הם היו מבינים שההסכם המתגבש הוא עם הפנים אליהם - לכמות התורנויות שהם אמורים לעשות, לתוספות שכר שינתנו להם, להוספת תקנים שישנו את פני הרפואה הציבורית וכן למענקים לאלו שיעבדו בפריפריה. נכון, לא כל השינויים הללו ייכנסו לתוקף מחר, אך מדובר בשינוי משמעותי", היא אומרת.
לדבריה, מאז פרוץ משבר המתמחים הלכו הצדדים והתרחקו, וכיום היא כבר אינה יודעת מתי ואם בכלל יוכל המשבר להיפתר. "חשוב לכל הצדדים להגיע לסיכומים במהירות האפשרית. כיום יש פערים גדולים מול ההסתדרות הרפואית, שאני מקווה כי ייפתרו בהקדם. אנחנו מצויים בשביתה בת 150 יום, וככל שעובר הזמן מערכת הבריאות הולכת ומתקרבת לקריסה", היא מסבירה.
מישהו היה צריך להתערב?
"בית-הדין לעבודה פועל על-פי כלל לא כתוב, שלפיו אם השביתה הוכרזה באופן תקין והתביעות לגיטימיות - הרי שהוא לא מתערב. ואולם, יש צורך לרענן את התפיסה הזאת מול המציאות: יש פה שביתה שאורכת זמן רב, ובסופו של דבר אי-ההתערבות של בית-הדין לעבודה, באמצעות הוצאת צווי מניעה שימנעו את ההסלמה של השביתה, מקשה מאוד על הגעה לפתרון".
מה לגבי הגישור המוצע?
"ביקשנו מבית-הדין הארצי שיפנה אותנו לבוררות והצטערנו שהוא לא עשה זאת. אני מאמינה שבוררות היתה עשויה לסייע בפתרון מהיר יותר של שביתת הרופאים. נקווה שגם הגישור יעזור".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם