משלמים יותר, מקבלים פחות
בדיקת עסקים מחזקת את התחושות כי עליית השכר לא מדביקה את קצב ההתייקרויות: ב-3 השנים האחרונות נשחק השכר הממוצע במשק ב- 4.9; מדד יולי דווקא ירד ב- 0.3, בניגוד לכל התחזיות
כעת מגלה בדיקת עסקים כי תחושות אלה מעוגנות היטב בנתונים: ב-3 שנים האחרונות עלה השכר הממוצע במשק ב-5.1%, אולם מדד המחירים זינק ב-10.1%. המשמעות היא שהשכר הממוצע של הישראלים נשחק ב-5% בתקופה זו.
יתרה מכך, מ-2001 ועד היום עלה מדד המחירים לצרכן ב-28%, ואילו השכר הממוצע עלה ב-17.4% - ומכאן שהשכר הריאלי ירד בעשור החולף ב-8.3%.
גם השנה הרגשנו היטב את שחיקת השכר: בינואר-מאי 2011 נשחק השכר הריאלי ב-5.3%; השכר הממוצע ירד ב-3.6% והמדד עלה ב-1.8%. בחודשיים האחרונים נשחק השכר הריאלי ב-7% עקב ירידת השכר ועליית המדד.
כמו כן, העובדים במגזר הציבורי נשחקו יותר מעובדי המגזר העסקי. השכר הממוצע במגזר העסקי גדל ב-0.7% ריאלית בלבד ב-3.5 שנים האחרונות, והשכר במגזר הציבורי נשחק ב-6% ריאלית.
בינתיים, בניגוד לכל הציפיות והתחזיות המוקדמות, ירד מדד חודש יולי שפורסם אתמול ב-0.3% - כך נמסר מהלמ"ס. נתון זה משקף האטה במשק. המדד השלילי האחרון נרשם לפני שנה וחצי, והפעם האחרונה שבה מדד יולי היה שלילי נרשמה בשנת 2004.
סעיף הדיור במדד (כולל שכ"ד עלה ב-0.4% ביולי וב-3.9% בינואר-יולי, והוא מחולל האינפלציה העיקרי בישראל. המדד ללא סעיף הדיור צנח ביולי ב-0.5%.
לפי הערכות האנליסטים, נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, צפוי להותיר את הריבית בחודש הבא ללא שינוי עקב ההאטה הכלכלית בארה?ב ובאירופה, הירידה המדאיגה בייצוא והירידה באינפלציה. גם הודעת יו"ר הפד בן ברננקי כי הריבית לא תעלה בשנתיים הבאות תומכת בהותרת הריבית על כנה.
עליות המחירים העיקריות בחודש יולי: משקפיים ב-5.9%, שוקולד ב-3.7%, גבינות
מנגד , ירידות המחירים הבולטות בחודש יולי הן גבינות לבנות למריחה ב-9.2%, הלבשה ב-8.6%, קמח ב-4.6%, דלק ב-3%, מים ב-4.7, הנעלה ב-6.3%, תקשורת ב-1.1%, לחם ב-2%, חלב ומוצריו ב-1.9%, בשר ועופות ב-1.3% וירקות ופירות ב-1.6%.
בתוך כך נמסר מהלמ"ס כי הדיור ממשיך להתייקר: מחירי הדיור עלו ב-0.7% ביוני . כפי שנכתב בעסקים - מחירי הדירות זינקו ב-6.2% בינואר-יוני וב-65% ב-4 שנים . יש לציין כי פישר מתבסס על נתונים אלה בהחלטות הריבית ובצעדים השונים של בנק ישראל. גורמים בבנק ממשיכים לקוות כי ההגבלות הרבות על שוק הדירות והצעדים של הממשלה להגדלת ההיצע - יתרמו לירידה במחירי הדירות בישראל.
כניסתן של רשתות האופנה הזרות לארץ באוגוסט 2009 עם פתיחת חנות גאפ בירושלים עוררה את השחקנים הישראליים. עם זאת, רק עלייתה ארצה של רשת האופנה השוודית H&M השפיעה על התמחור: הרשתות הישראליות, ובהן קסטרו, פוקס, גולף ועוד, הגיבו למחירים הזולים יחסית של H&M בהוזלה של הקולקציות החדשות. המטרה היתה לתת מענה למחירים הנמוכים המאפיינים את הרשת ולעצור את זליגת הלקוחות למותג החדש.
לפי הערכות בענף האופנה, מחיר ממוצע לפריט ירד מאז 2010 בכ-12%, מ-136 שקל לפריט בתחילת 2010 ל-121 שקל בממוצע לפריט כעת. ירידות מחירים אלו התרחשו על רקע עליות חדות במחירי הכותנה בעולם, שהגיעו לשיא כל הזמנים ב-2010. גם בשנת 2011 ניתן לזהות מגמת ירידות מחירים נמשכת, וברשתות האופנה נאלצו להקדים את מכירות סוף העונה כבר לחודש ינואר עם הנחות של 20%-30%. בחודשים פברואר ומרס העמיקו ההנחות לכ-60%-70% מהמחיר המקורי.
(נורית קדוש)
מחאת האוהלים עדיין לא מתבטאת בירידות מחירים בשוק הדיור. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדיור לחודש יולי עלה ב-0.4%, זאת בדומה לעלייה של 0.5% במדד הדיור לחודש יוני. מדד שכר הדירה עלה ב-0.7%. הנתונים מתיישבים עם נתונים שפרסם השבוע השמאי הממשלתי על עלייה מתונה ב-1.6% במחירי הדירות ברבעון השני של 2011.
העלייה משקפת את המצב המאפיין את שוק הנדל"ן כיום, שלפיו ניכרת ירידה במספר העיסקאות, אך עדיין לא במחירי הדירות. מדד מחירי הדיור, המשקף שינויים במחירי הדירות בבעלות ובמחירי שכר הדירה, עלה מאז יולי 2010 ב-11% ומהווה משקל ניכר ממדד המחירים לצרכן.
(שלומית צור)
מאז עלו המחירים בכ-10% ביולי 2010 לא חלה עלייה בתעריפי המים. המחירים נשארו בעינם: 8.63 שקלים למכסה הראשונה של 2.5 קוב לנפש לחודש ו-12.48 שקל לקוב החורג מהמכסה. החל מיולי חלו שינויים בתעריפים, שנועדו להקל על צרכני מים קטנים. המכסה הראשונה הוגדלה מ-2.5 קוב ל-3.5 קוב לנפש לחודש, ואילו התעריף של המדרגה השנייה עלה ביותר מ-11% ל-13.89 שקל לקוב.
ברשות המים הסבירו כי הייקור נבע מלחץ הרשויות המקומיות להורדת מחירי המים לגינון. מחיר המים לגינון ירד ב-8.7% ועומד על 11.4 שקל לקוב. "מדובר במשחק סכום אפס. אם יש הוזלה במקום אחד - עלינו לייקר במקום אחר, כך שההוזלה הזאת גרמה לייקור התעריף השני", מסרו .
ובכל זאת מדגישים ברשות המים שכל מי שצורך 6 קוב לכל היותר ישלם פחות מהסכום ששילם בעבר: מי שצורך 3 קוב ישלם 6.9% פחות , מי שצורך 3.5 קוב לכל היותר, ישלם 11.3% פחות , מי שצורך עד 4 קוב ישלם 7.8% פחות , עד 4.5 ישלם 5.2% ועד 5 קוב ישלם 1.7% פחות.
(דליה מזורי)
העלייה הכוללת של תעריפי החשמל בשנה האחרונה וגם מתחילת 2011 היא 8.6%. בתחילת אוגוסט זינקו שוב התעריפים - בעיקר בשל הפיצוצים החוזרים ונשנים במתקן בסיני שמזרים גז טבעי ממצרים לישראל. הפיגועים הובילו לעצירת אספקת הגז ממצרים והדבר אילץ את תחנות הכוח להסתמך על דלקים כמו סולר, פחם ומזוט.
שיעור העלייה בתעריפי החשמל אמור היה להיות גבוה יותר (19.5%), אולם בזכות התערבות משרד האוצר שהפחית את מחיר הבלו והמשרד לאיכות הסביבה שאפשר להשתמש במזוט המזהם בשתי תחנות כוח, ההתייקרות היתה נמוכה מהצפוי ועמדה על כ-9.8%. רמת תעריפים זו תהיה בתוקף עד תחילת 2012, ולאחר מכן תיבחן מחדש נוסחת המחירים.
(דליה מזורי)
השנה האחרונה היא אחת השנים הטובות לצרכני התקשורת בישראל. מגמת הירידה במחירי שיחות הקול הואצה מאוד בתחילת השנה, דמי הקישוריות בסלולר הוזלו ב-70% והביאו לירידה של כ-6% במדד מחירי התקשורת.
המהלומה השנייה והמשמעותית יותר הגיעה בתחילת פברואר השנה - משרד התקשורת שבראשות השר משה כחלון הפחית בשיעור דרמטי את קנסות היציאה בסלולר, וגרם להגברה ניכרת של ניידות הלקוחות והתחרות בין החברות. התוצאה היתה ירידה של עשרות אחוזים במחירי השירותים שמציעות חברות הסלולר.
עם זאת, מרבית הצרכנים לא חשו בירידה של ממש בחשבון התקשורת שלהם. חברות הסלולר פיצו על הירידה בהכנסות ממכירת דקות שיחה באמצעות הגדלת החבילות והתשלומים הקבועים, וכן באמצעות שיווק אגרסיבי של מכשירי סמארטפון. התוצאה הסופית היא שחשבון הסלולר הממוצע ירד בשיעור קל בלבד של כ-2%, אבל הצרכן מקבל יותר תמורת כספו.
תופעה דומה מתרחשת גם בתחום התקשורת הנייחת: חברות התקשורת העלו את קצב האינטרנט מ-1.5-2.5 מגה ל-5-10 מגה ויותר, והעלו את מחיר החיבור המהיר בשיעור נמוך יותר.
(הדר חורש)
עליות מחירי המזון אינן אירוע נקודתי שהתרחש בחודשים האחרונים, אלא מהלך מתמשך שהואץ מאז תחילת 2010. כבר בפברואר 2010 העלו המחלבות את מחירי מרבית מוצרי החלב ב-4%-7% בשל מה שהוגדר כהתייקרות חומרי הגלם והאריזות. כך לדוגמה עלו מחיריהן של גבינת קוטג' וגבינת עמק פרוסה 200 גרם ב-4.9%, אף שמחיר החלב הגולמי לא עלה. באותם ימים ייקרו גם קוקה-קולה ו טמפו את מוצריהן, כך שמחיר המשקאות הקלים עלה ב-4%.
בסקירת מחצית השנה החולפת ניתן לראות כי המחירים ממשיכים במגמת העלייה שהניבה את החרם על הקוטג'. גם הפעם ראשונות היו המחלבות שהעלו את מחירי המוצרים ואליהן הצטרפו שטראוס שייקרה את מחירי הקפה, הסלטים, הפסטות המצוננות והממתקים; יוניליוור שביצעה העלאה שנייה בתוך שנה וייקרה את המרגרינה ב-15%, את שמן המזולה ב-20%, ממרחים ב-9% ועוד. במהלך השנה החולפת התייקר גם המזון הנצרך מחוץ לבית בעקבות עליות מחיר של 7%-10% במחירי מנות ברשתות הקפה.
(נורית קדוש)
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם