שגריר בריטניה: "רוטשילד ולונדון - פלנטות אחרות"
מת'יו גולד מעריץ את ההתנהלות של מחאת האוהלים ומזהיר שלא להשוות בינה לבין "הפושעים והחוליגנים" בלונדון; הוא לא מתרגש מהחרמות נגד ישראל בבריטניה, גאה בזינוק בסחר בין שתי המדינות ובטוח שהעתיד נמצא בהיי-טק
גם גולד עצמו אינו בדיוק השגריר הקלאסי. הוא צעיר, רק בן 39, והשגריר היהודי הראשון שהוד מלכותה שולחת לכאן. הוא הגיע ארצה לפני קצת פחות משנה, בספטמבר 2010, שנה לאחר שנישא, ומאז הספיק לחרוש את הארץ לאורכה ולרוחבה, להקים את מועצת בריטניה-ישראל למדעי החיים, לדחוף בכל הכוח לקידום קשרי הייטק בין בריטניה לישראל ולארח כמקובל אינסוף מבקרים בריטים בכירים. הוא גם לומד בהדרגה את השפה העברית.
ואם לא השתכנעתם עד עכשיו שהוא לא בדיוק הדיפלומט המצוי החנוט בעניבה, נוסיף רק שגולד - שגדל בסאדברי היל בצ פון-מערב לונדון, למד בתיכון "סנט פול" ובהמשך למד פילוסופיה ותאולוגיה ב קיימברידג' - לימד במשך שנה אנגלית ומתמטיקה בחטיבת הביניים נייראקונדה באדמות השבטים המוגנות בצפון זימבבואה. בשנת 1993 הוא אף פרסם מאמר על העדפות האכילה של הטרמיטים בחופים היבשים של יערות טנזניה.
מעניינות לא פחות הן המדינות שגולד נשלח אליהן בעבר. זוהי שליחותו הדיפלומטית החמישית לאחר שהספיק כבר להישלח כמנהל הפוליטי של השגרירות הבריטית בפיליפינים (1994-1997); הוא שהה שנה בפקיסטן מיד לאחר אירועי 9/11 ועמד בראש המחלקה הפוליטית בשגרירות; מאוחר יותר כיהן כסגן שגריר בריטניה באיראן (2003-2005) וכיהן במשך חמישה חודשים כשגריר בפועל (הוא אף מפטפט בפרסית, גם אם לא שוטף) ; ונשלח לוושינגטון כחבר הוועדה המאוחדת לביון.
אבל אם תשאלו אותו מה ההישג הגדול ביותר שלו בשנה האחרונה הוא בלי ספק ימנה את רייצ'ל אליזבת, בתו הבכורה ומי שנולדה בבית-החולים ליולדות ליס בתלאביב באחד באפריל. "זו לא בדיחה. יש לי סברה", הוא אומר בטון הכי לא דיפלומטי שאפשר.
אז מה בדיוק קורה עכשיו בלונדון?
"בלונדון יצאו לרחובות פושעים צעירים, חוליגנים שחשבו שיוכלו לפרוץ לחנויות ולגזול מכל הבא ליד ולצאת מזה נקיים. אלה פושעים, לא מוחים, וחשוב לי להבהיר את זה. ואנחנו נראה להם שיש מחיר להתנהגותם ולכן עצרנו כבר כ-2,000 מהם.
"עצוב לי מאוד לראות מה קורה בלונדון. אני גם מתבייש. הסיטואציה, לדעתי, עכשיו כבר בשליטה. בהתחלה היו לנו רק 3,000 שוטרים ברחובות ועכשיו יש 16,000 שוטרים פרוסים ברחובות, ויש להם תמיכה פוליטית לעשות מה שצריך כדי להחזיר את הסדר על כנו.
"ראש הממשלה דיוויד קמרון קטע את חופשתו, חזר לעיר והעביר בעצם שני מסרים ברורים מאוד: הראשון הוא שלא נסבול את זה; והשני הוא שאמנם בימים האחרונים ראינו את הצד הרע ביותר של העם הבריטי, אך ראינו גם את הצד היפה ביותר של העם הזה. ראינו עשרות אלפים שיצאו לנקות את הרחובות. לקחו מטאטא וסמרטוט וניקו את השכונה שלהם. יותר ממיליון אנשים הצטרפו לעמוד פייסבוק שתוקף את המחאה והם נחושים לעצור אותה. זה נותן לי תקווה רבה שאנחנו עמידים, שנלמד את המסרים הנכונים ושממש בקרוב נתגבר על כל זה".
אם ככה אתם מגיבים לחוליגנים, אולי סוף-סוף תבינו קצת יותר טוב את התגובה שלנו לטרוריסטים?
"תמיד היינו ברורים מאוד וטענו שלישראל יש הן את הזכות והן את החובה להגן על עצמה ועל חיי תושביה. ההסכמה הזאת לא משנה את העובדה שאנחנו חולקים עליכם בדברים רבים. זה עיקרון חשוב מאוד. אבל מה שחשוב לא פחות זה שדמוקרטיות מושרשות ובשלות, המכבדות את עצמן, מדברות גם על הגבולות של הזכויות האלה ועל מה נחשבת התגובה הנכונה, הפרופורציונלית, המוסרית והחוקית לכל התקפה. אבל את צודקת, ונכון שבתום המהומות האלה אנחנו נשאל שאלות קשות לגבי איך הגבנו ואיזה לקח למדנו. יבקרו אותנו באופן לגיטימי ויישאלו שאלות".
נשיא איראן מחמוד אחמדינג'ד ביקר אתכם על תגובתכם למתפרעים.
"הרעיון שהוא או הנשיא קדאפי ימליצו לנו איך לנהוג כלפי זכויות אדם ואזרח היה יכול להיות מצחיק לולא הוא היה עצוב. אלה מדינות שעושות צחוק מזכויות אדם ומביישות את עצם העיקרון הזה. לקדאפי אין שום בושה להשתמש בארטילריה שלו לפוצץ את האזרחים שלו ולאחמדינג'ד אין שום בושה לעצור כל מי שלא מסכים איתו. לא נקבל שיעורים ממנו".
בכל זאת, שמעתי שגם אתם שוקלים להגביל או לחסום את השימוש בפייסבוק כדי להקשות על התקשורת בין המתפרעים ועל התפשטות המהומות. זה צעד שלא מצפים ממדינה כמו בריטניה.
גולד מצטט את קמרון שאמר בסוף השבוע בפרלמנט כי הממשלה שוקלת באילו צעדים לנקוט כדי למנוע מאנשים להשתמש באתרים חברתיים כדי להצית אנרכיה ופעילות פשע. "זרימה חופשית של מידע באתרים חברתיים יכולה להיות מבורכת, אך היא יכולה להיות גם רעה חולה", צוטט קמרון, וגולד מוסיף: "צריך להבין שאלה היו חבורות רחוב שפעלו בתיאום בזכות פייסבוק. זה דבר חדש שמעולם לא התמודדנו איתו
"את שואלת אותי על זה וחושבת על רוטשילד, אבל רוטשילד ולונדון הן עכשיו פלנטות אחרות. אין ביניהן בכלל קו מחבר. אם כבר, הן הפכים. ברוטשילד יש לכם צעירים שמבטאים את המועקה שלהם במחאה בלתי אלימה ומכובדת. בתור שגריר אני לא אגיב לעצם השאלה אם הם צודקים או לא, כי זה לא ענייני, אבל אני כן אומר שאני מעריץ את הדרך שבה הם מוחים.
"גם בבריטניה וגם בישראל יש לאזרחים את הזכות הגדולה והלגיטימית למחות, אבל בלונדון כרגע אין מחאה. למפגינים הצעירים אצלנו אין אג'נדה פוליטית. הם לא מנסים שישמעו אותם וגם לא מבטאים את עצמם באמצעים לגיטימיים. הם פשוט בריונים שמטרתם לאיים, לשדוד ולהרוס. אין להם מסר בכלל. זה סתם חבורות רחוב במובן הרע ביותר של המילה ולכן התגובה כלפיהם אינה במישור הפוליטי אלא במישור המשפטי".
בריטניה הופכת לקיצונית יותר וקולנית יותר נגד ישראל. רוב החרמות האקדמיים והאחרים מתחילים שם. איך אתה מסביר את זה?
"אני לא רואה כך את בריטניה בכלל. דיוויד קמרון אמר שישראל היא חברה ושותפה אסטרטגית של בריטניה. אני חושב שהוא התכוון לכל מילה. ברור שיש גם חילוקי דעות על ההתנחלויות ועל תהליך השלום, אבל זה לא משפיע על העובדה הבסיסית שאנחנו בעלי ברית וחברים.
"בתחום האקדמי יש קולות שנשמעים להחרים את ישראל, אבל שימי את זה בבקשה בפרורפורציה. יש 120 אוניברסיטאות בבריטניה ורק 5 אגודות סטודנטים העבירו החלטות מן הסוג הזה. זה אומר שיש 115 אוניברסיטאות שלא הציעו בהן הצעות כאלה בכלל או שמחו נגדן. נוסף לכך, אף אוניברסיטה לא החרימה את ישראל. במילים אחרות, מדובר בתופעה שולית ומינורית של אנשים שעושים הרבה רעש והם בטח ובטח לא מדברים בשם הרוב הבריטי.
"ויש לי גם הוכחה בשבילך. אנחנו מריצים תוכנית שיתוף פעולה מדעי שבה מדענים משתי המדינות, בריטניה וישראל, מעלים הצעות לשת"פ מחקרי ומדעי - ואנחנו מקבלים מאות הצעות כאלה ממדענים וחוקרים שרוצים לעבוד עם ישראל. כזה הוא שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת אוקספורד לאוניברסיטת בן-גוריון, או בין קיימברידג' לאוניברסיטת תל-אביב, או בין אוניברסיטת מנצ'סטר ל מכון ויצמן למדע-ואני יכול להמשיך בעוד ועוד דוגמאות כאלה, אבל הפואנטה היא שצריך לההסתכל מתחת לענני הסטריאוטיפ והרוע. יש המון דברים טובים שקרו.
"מדברים על החרם הצרכני, אבל תסתכלי על הנתונים ותני לעובדות לבלבל אותך: בשנת 2010 הסחר בין ישראל לבריטניה עלה ב-31% בהשוואה ל-2009. כלומר יש זינוק בקשרים הכלכליים בין שתי המדינות, וזו בעיניי התשובה הטובה ביותר לחרמות למיניהם. תמיד יהיו אנשים בשוליים שינסו לעשות דה לגיטימציה לישראל ויציעו הצעות נגד ישראל, ואני מצטער שאנחנו משחקים לידיהם ומדברים על זה".
זה לא תיאור קצת אופטימי של המצב?
"זה לא השוליים שמדאיגים אותי. הבעיה שכן מדאיגה אותי היא שדווקא המרכז ברוב מדינות אירופה, המיינסטרים, הופך חם פחות כלפי ישראל. אלה אנשים שכן מאמינים בזכות קיומה של ישראל ובזכותה לחיות בשלום ובביטחון, אבל גם בזכות קיומה של פלסטין, והם רוצים לראות התקדמות לכיוון השלום".
עד שיבוא השלום אני מבינה שהקמת חממה טכנולוגית בשגרירות עצמה?
"או, עכשיו הגעת לנושא האהוב עליי ושהוא בעיניי בעל הפוטנציאל הגדול ביותר במערכת היחסים בין שתי המדינות. קמרון הורה לי פומבית לתעדף את זה, ואכן כך אני עושה. יש לכם את כלכלת ההייטק המתקדמת ביותר ואני רוצה שנצטרף לקידמה הזאת. אני רוצה שבריטניה תקשור את עצמה לגאוני היי-טק בישראל. זה יעשה רק טוב לכלכלה הבריטית ואני מאמין שגם לישראלית. גם אנחנו מעניקים לכם המון בשותפות הזאת: יש לנו לא מעט תעשיות היי-טק שהן שידוך מושלם עבורכם, יש לנו ארבע מהאוניברסיטאות הנחשבות בעולם, אנחנו מספקים לכם גישה לשוק האירופי, ולבסוף, יש לנו גם את אחד מהמרכזים הפיננסיים הגדולים בעולם. בריטניה וישראל הן זוג מעולה.
"בימים אלה אני בדיוק מגייס לשגרירות צוות היי-טק כדי לאייש את המרכז שאני מקים בתוך השגרירות. אני מחפש 6 ישראלים: מנהל, מומחים לדיגיטל, לקלינטק, לגרינטק, לביומד ואדם שמתמחה בסקטור ההיי-טק הישראלי-ערבי. אני גם מחפש מישהו מתעשיית ההיי-טק הישראלית שייסע ללונדון לחממה טכנולוגית ויהיה הרפרנט שלנו שם. לא מדובר בפקידים מהמגזר הממשלתי, אלא במומחים מתחום ההיי-טק, שנבחר אותם בקפידה. אגב, את המרכז מממנות התעשיות בשתי המדינות. זה ניסיון ונראה איך זה יעבוד, אבל אני מאמין שיש פה פוטנציאל ענק".
אתה מתנחם בהיי-טק לעומת מה שקורה בשווקים בזמן האחרון? נדמה כאילו המשבר באירופה הולך ומתקרב אליכם.
"אני לא מתכוון להתנבא פה איזו מדינה תהיה הבאה בתור להיות בקשיים כלכליים. אני רק שמח שהממשלה שלנו חתכה לפני שנה את התקציב הממשלתי לכל רוחבו ב-10%, כי חיינו מעבר למה שיכולנו להרשות לעצמנו. אלה היו צעדים כואבים מאוד אבל ההחלטה היתה נכונה, כי זה הוכיח לעולם ולשווקים שאנחנו רציניים לגבי שמירה על המשק שלנו ועל מסגרת התקציב שלנו, ואכן המסר עבר חד וברור".
אז אתה לא מודאג מהמשבר באירופה או מהחשש שהיא גולשת למיתון?
"אני לא אגיד שאני לא מודאג. יש סיבות רציניות לדאגה מסביב".
בוא נקפוץ רגע לצרה אחרת: העיתונות הבריטית. מה אתה מעריך שיקרה לאימפריה של מרדוק בבריטניה?
"האמת היא שאין לי מושג. יש חקירות בפן המשפטי ויש גם חקירות פוליטיות בפרלמנט. ההאשמות רציניות אבל חובה עלינו לחכות לתוצאות. לעיתונות חוקרת וצהובה יש כל מיני שיטות ואנשים מבינים את זה, אבל כשפרצו למשיבון של ילדה מתה כדי להאזין להודעות שלה וחיבלו אגב כך בחקירת המשטרה - זה כבר עבר כל גבול וכל המדינה היתה בשוק".
צוטטו גם לשגרירים?
"אנחנו לא מעניינים מספיק".
איך נתפסת ישראל מלונדון לעומת איך שאתה רואה אותה בחיי היום-יום פה?
"זה לא שלא היכרתי את ישראל טרם בואי. הגעתי לפה בתור ילד עם סבא וסבתא שלי וחזרתי לפה גם כסטודנט. ידעתי שזו מדינה נפלאה עוד לפני שבאתי ואין שום מקום אחר שהייתי רוצה יותר להיות בו.
אבל לא הייתי פה 10 שנים טרם הגעתי לכאן כשגריר, ואודה בכנות ששני דברים תפסו לי את העין מיד. מצד אחד, ההישגים והקידמה הטכנולוגיים והכלכליים שהתרחשו בשנים האלה. זה באמת מדהים. אבל מצד אחר היה גם שינוי לרעה שקל להבחין בו: מאז הפעם האחרונה שהייתי פה, הפערים גדלו בכל המובנים, בין חילוניים לדתיים, בין המרכז לפריפריה וגם בין ערבים לישראלים. בתור מי שבאמת אכפת לו מישראל, זה מדאיג אותי מאוד".
אתה חושב שליהדותך היה קשר למינוי שלך כשגרירי כאן?
"לא מינו אותי לפה כי אני יהודי. ואני מקווה שנבחרתי לא כי אני יהודי ולא עלאף שאני יהודי, אלא בגלל שהייתי המועמד הטוב ביותר. אבל אני מאושר וגאה להיות הנציג של המדינה שנתנה מקלט לסבא שלי, במדינה שהיא הבית הלאומי של העם היהודי. זה כבוד גדול".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם