איך מתמודדים עם הטלטלה?
קו פתוח של עסקים בשיתוף מומחי בית ההשקעות פסגות סיפק שאלות ותשובות למשקיעים הלחוצים: מדוע נפלו הבורסות ברחבי העולם בשבוע שעבר, איך זה משפיע על הכיס שלנו ואיך אפשר לצמצם סיכונים?
"לא התרחש משהו קיצוני, אך בתקופה האחרונה, לאור גל נתונים שליליים בארה"ב ובאירופה, הגיעו המשקיעים למסקנה כי המצב הכלכלי בעולם הולך ומחמיר ולכן איבדו מהאופטימיות שלהם. להורדת הדירוג של ארה"ב מצד סוכנות דירוג כמו S&P יש השלכות בעיקר במישור הפסיכולוגי, והיא היתה הקש ששבר את גב הגמל.
"משקיעים
"כל אירוע מהותי בעולם משפיע על הבורסה בישראל. הסיבה היא שירידה בפעילות הכלכלית בעולם פוגעת גם בצמיחה בישראל. בשוק הישראלי יש ייצוא רב, והקטנת היקף הייבוא בחו"ל תקטין את הכנסות החברות בארץ ואת תקבולי המס של הממשלה. באופן כללי המצב הכלכלי בישראל איתן, ונתוני הצמיחה, האבטלה וכדומה מצביעים על חוזקה של הכלכלה. אולם העולם כיום הנו כפר גלובלי אחד קטן ולכן אנחנו מושפעים מהעולם והאירועים האחרונים משפיעים לרעה על הבורסה בישראל".
"בהחלט קיים קשר. שוק ההון צריך להיות מוטרד מהתפתחויות המחאה. לחברות ולממשלה יהיה קשה להעלות מחירים, וייתכנו שינויים במיסוי העקיף שיובילו להאטה בעליית המחירים במשק. חקיקה חברתית מוגברת, שינוי אפשרי במסי חברות ומהלכים נגד הריכוזיות לא יתרמו לרווחיות החברות ולשוק המניות".
"משיכת כספי החיסכון הפנסיוני הינה צעד בלתי הפיך. היא מהווה טעות כפולה, הן בהיבט התשואה והן בהיבט המיסוי. מבחינת התשואה, מובן שאין אפשרות לתזמן את השוק. מה קרה ללקוחות שנתקפו בהלה בשנת 2008 ומשכו את כספם בשיא הירידות? בחלוף חצי שנה חזרו השווקים לטפס, ובסיכום שנת 2009 הניבו הקופות תשואה מצטברת חיובית של 30%.
"קרנות פנסיה, קופות-גמל וקרנות ההשתלמות נהנות מהטבות מס ייחודיות, כדוגמת פטור ממס רווחי הון. בניגוד לפיקדונות ולתוכניות חיסכון, קופות-הגמל וקרנות ההשתלמות פטורות ממס רווחי הון העומד כיום על 15%-20% (תלוי באפיק ההשקעה). למעשה מדובר בפוטנציאל מיידי להגדלת התשואה על החיסכון. אין סיבה כלכלית לוותר על ההטבות האלה".
"כל מכשירי החיסכון לטווח הארוך מושקעים בבורסה, וכשיש ירידות גם הם מושפעים. קרנות הפנסיה מחויבות להשקיע לפחות 30% באיגרות-חוב של ממשלת ישראל המבטיחות תשואה קבועה של
4.86% צמודה למדד. ההחזקה באג?ח אלה מהווה יתרון על-פני החזקה בשאר המוצרים לחיסכון פנסיוני וצפויה למתן במעט את הירידות".
"בחלק מבתי-ההשקעות קיים מגוון מסלולי השקעה בקופות-הגמל ובקרנות ההשתלמות ברמות סיכון שונות. מגוון המסלולים מאפשר לבחור את מסלול ההשקעה המתאים ביותר לצרכים האישיים ולרמת הסיכון הרצויה. ניתן לעבור בכל עת וללא עלות בין המסלולים באותו בית-השקעות, והמעבר מתבצע תוך כמה ימים".
"יש כמה דרכים למשיכת הכסף: הראשונה, העברת מלוא סכום הצבירה מקופתהגמל לחשבון הבנק וצריכה שוטפת מכספים אלה; היתרה מועברת לפיקדון בנקאי או להשקעה אחרת בבורסה. החיסרון המרכזי בבחירה זו הוא הפסד תשואה פוטנציאלית על הכספים שנמשכו בתקופת הגמלאות.
"אפשרות שנייה היא מתן הוראת קבע למנהל קופת-הגמל שמתנהלים בה החסכונות, כך שמדי חודש יזכה לסוג של קצבה חודשית מתוך הצבירה. הקופה תמשיך במקביל לצבור תשואה בהתאם להשקעותיה. נזכיר שהאוצר מקדם את רפורמת "המודל הצ'יליאני", שרמת הסיכון של החיסכון הפנסיוני בה תותאם לגיל המבוטח: ככל שגילו יהיה גבוה יותר, תרד רמת הסיכון, והסיכון של לקוחות מעל גיל 60 יהיה נמוך.
"אפשרות שלישית היא העברת החיסכון מקופת-הגמל ל'קופה משלמת' כדוגמת קרן פנסיה. העמית יהיה זכאי לקצבה חודשית קבועה. מאחר שמדובר בהחלטה קריטית לעתיד הכלכלי אנו ממליצים לפנות לגורם מקצועי כדוגמת יועץ בבנק או לסוכן הביטוח האישי לצורך קבלת פרטים נוספים".
"החברה המנהלת את כספך חייבת לשלוח דיווח שנתי )ולפעמים רבעוני( המכיל את הנתונים, ובעזרתו ניתן לאתר את הקופות. מומלץ לשמור ולתייק דו"חות אלה לצורכי מעקב ובקרה. באפשרותך לפנות לבתי-ההשקעות או לבנקים שניהלו בעבר את הקופות ולבדוק היכן קופותיך מנוהלות. באפשרותך אף לפנות לחברות המציעות שירות של איתור הקופות עבורך".
"הדיווח השנתי שנשלח מכיל נתונים על חשבונך. זה כולל את תשואת הקופה ואת דמי הניהול שאתה משלם. באפשרותך להיכנס לאתר ?גמל נט? של משרד האוצר ולקבל פרטים על התשואות על-פני חתכי זמן שונים. כמו כן עומדים לרשותך מרכזי שירות הלקוחות של החברות המנהלות, שמספקים את המידע המבוקש".
"מאחר שכל הקרנות חשופות לבורסה רובן מושפעות מירידות השערים וסביר להניח שגם שלך. קרנות עם חשיפה גבוהה למניות, לסחורות ולאיגרות-חוב קונצרניות נפגעו בשיעורים גבוהים יותר. דווקא בקרנות נאמנות שמשקיעות בנכסים סולידיים כמו מק?מ ואג?ח מדינה ישראליות נרשמו עליות".
"ברוב התיקים המנוהלים בסדרי גודל של כמה מאות אלפי שקלים מושקע הכסף באמצעות קרנות נאמנות. כל לקוח בוחר את רמת הסיכון בתיק ההשקעות שלו. אם תיק ההשקעות שלך חשוף למניות ולאיג רות-חוב, הרי שגם אתה צברת הפסדים. ניסיון העבר מראה שבטווח הארוך שוק המניות מתקן את עצמו כלפי מעלה. אם אינך זקוק לכסף בזמן הקרוב, לא בטוח שכדאי לערוך שינויים בתיק. ואולם, תמיד אפשר להתקשר לחברה לניהול התיקים ולבקש שתופחת רמת הסיכון של התיק, כלומר, יש להשקיע פחות במניות וב איגרות-חוב קונצרניות עד יעבור זעם-או בכלל".
"לכל משקיע יש אופי שונה ופרופיל סיכון שונה, לכן עדיף להיוועץ ביועץ ההשקעות בבנק לגבי קרנות נאמנות שמתאימות לכם. מי שחושש מהמצב בשווקים, יכול למצוא קרנות שמשקיעות את כל הכסף בנכסים סולידיים כדוגמת מק"מ ואג"ח מדינה. השאלה אם למשוך את הכסף קשורה לפרופיל הסיכון של המשקיע. פיקדון בבנק נותן היום תשואה נמוכה יחסית, ואם סוגרים את הכסף לתקופה של שנה או יותר, יהיה קשה לחזור לבורסה כשהמצב יירגע".
"הירידות החדות ברוב הנכסים הפיננסיים אכן יצרו הזדמנויות השקעה. מניות מסוימות ירדו בחדות בגלל אירועים רלוונטיים לאותה החברה. חשוב לנתח כל חברה בנפרד ולבחון את כדאיות ההשקעה בה. לרוב המשקיעים שאינם בקיאים בבורסה מומלץ להיוועץ לגבי השקעה במניה מסוימת עם גורם מקצועי בעל ניסיון, כמו יועץ ההשקעות בבנק.
"בכל מקרה מומלץ לשמור על רכיב נזילות של מהתיק. רצוי לא לסגור את הכסף לתקופות ממושכות מכיוון שיכולות להיווצר בתקופה זו הזדמנויות רבות. הנזילות מפחיתה סיכונים ומאפשרת השגת תשואה שוטפת ודאית וסבירה. ראוי לשלב בתיק אג?ח מדינה משום שתוואי הריבית הנוכחי וירידת התשואות בחו"ל תומכים באפיק וכן אג"ח קונצרניות בדירוגים הגבוהים שכן קיים בהן פיצוי הולם לסיכון".
"מט"ח אינו אפיק השקעה שגרתי. קשה לחזות התנהגות של מט?ח, המושפעת מאירועים בלתי צפויים, ולכן במקרים רבים מדובר בפעילות ספקולטיבית. המט?ח הוא נכס תנודתי מאוד שלאורך זמן אינו מניב תשואה חיובית. בהשקעה כזאת לא ניתן ליהנות מתזרים מזומנים כגון דיווידנדים או קופונים. מומלץ מאוד להיזהר בהשקעה מסוג זה".
"זו שאלת מיליון הדולר. שווקים יורדים כל עוד המשקיעים מקטינים את ההערכות שלהן לשווי החברות בבורסה. לכן סביר שכאשר האמון יחזור לשווקים, בין בזכות תוכניות ממשלתיות גדולות ובין בזכות שיעבור פרק זמן מסוים, יתייצבו מחירי המניות בבורסה. קשה מאוד עד בלתי אפשרי לחזות את נקודות הקיצון בשווקים. הנתונים מצביעים על אפשרות להאטה כלכלית. קובעי המדיניות, כמו ממשלות ובנקים מרכזיים, יעשו את כל הצעדים למניעת הידרדרות זאת".
"חלק מהחברות שלוו בריבית נמוכה בתקופת הגאות נקלעו לאחרונה למצב בעייתי לאור הירידות במחירי המניות והעלייה בסיכון איגרות-החוב של החברות. סביר שחלק מהחברות יצליחו להחזיר את חובותיהן בסופו של דבר ושהשאר ייאלצו להגיע להסדר חוב עם הנושים שהשקיעו באיגרות-החוב של החברה".
"התפקיד של הרגולטור, כדוגמת משרד האוצר ובנק ישראל, הוא למנוע מצב של משבר בכלל המשק, לאו דווקא של המשקיעים הפרטיים. המשקיע הקטן אמור לדאוג לעצמו ורק לעתים נדירות הרשויות מתערבות לטובתו. לכן חשוב מאוד להסתמך על גורם מקצועי אובייקטיבי, כדוגמת היועצים בבנקים, שהם בעלי הבנה פיננסית מעמיקה ויכולים לסייע לכם לעבור תקופות תנודתיות בשווקים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם