שריטה פומבית: מה יותר גרוע, בריונות פיזית או וירטואלית?
מחקר חודש טוען: קורבנות של הצקות והטרדות באינטרנט סובלים מטראומה קשה יותר בהשוואה למי שספגו בריונות רגילה
במהלך הוועידה נחשף לראשונה מחקר חדש שהתמקד בבריונות סייבר (Cyberbulling), מונח המכיל את כלל ההטרדות וההצקות המקוונות ואת המעקבים הטורדניים, המתעללים והחולניים אחר תנועות גולשים ברשת. לפי המחקר, הקורבנות של ההצקות סובלים מרמות גבוהות יותר של מתח, של לחץ, של טראומה ואף מיותר בעיות נפשיות ובריאותיות בהשוואה לקורבנות של התנהגות כזו פנים-אל-פנים, ולא דרך האינטרנט.
"אנחנו רואים עלייה בממדי הבריונות. העוקבים אחר עמיתיהם משתמשים בטכנולוגיה מודרנית על-מנת לנטר אחר כל תנועה שלהם, כדי לענות את קורבנותיהם בייסורים קשים", דיווחה בכנס ד"ר אליזבת קארל, יו"ר ועדת מדיניות ציבורית ומדיה ב-APA, שצוותה ריכז את נתוני המחקר.
"אחד מכל 4 קורבנות של בריונות סייבר דיווח שמישהו עקב אחר תנועותיו כשגלש באינטרנט, שיגר לחשבון הדוא"ל שלו איומים והציף אותו במסרונים שהכילו ביטויים פוגעניים", מסבירה קארל. לפי נתוני משרד המשפטים האמריקני, כ-850 אלף בגירים, רובם נשים, הם יעד למעקבים טורדניים כל שנה. 40% חוו התנהגות אלימה בניסיונות חיזור דרך רשתות חברתיות; שיגרו אליהן מסרונים ואי-מיילים שמוגדרים בחוק כהטרדה על רקע מיני או הציגו מידע מעליב ופוגעני עליהן באתרי הרשתות החברתיות. 34% מהסטודנטיות ו-14%
מהסטודנטים בקולג' ים שנפלו קורבן לפעילויות זדון אלו מעמיתיהם המתעללים, דיווחו שאלמונים (או מכרים) חדרו לחשבונות הדוא"ל הפרטיים במטרה מוצהרת לקרוא אי-מיילים בעלי משמעות רומנטית ואז להציגם באתרים כדי ללעוג לבעליהם.
גם בישראל היו מקרים קשים של התעללות. בתחילת השנה התאבד הנער דוד-אל מזרחי לאחר שספג השפלות וקללות מחבריו לספסל הלימודים דרך פייסבוק.
המתעללים גם משתמשים ב-GPS למעקב אחר כל תנועה של הקורבנות כדי להציק. "יש אפליקציה לטלפונים סלולריים שמתריעה למשתמש כשמישהו שמאיים עליו שוהה בקרבת מקום (ומסומן המרחק). מידע המכניס את הקורבן לחרדה מועצמת", סיפרה ד"ר קארל. פרופ' יוסף זהר, מנהל המחלקה הפסיכיאטרית בשיבא שצוותו חוקר עתה ביטויי הפרעה טורדנית כפייתית של משתמשי אינטרנט בישראל, אומר כי יש 3 סיבות המובילות לרמות מתח גבוהות במיוחד.
"הסיבה הראשונה היא שהמרחב האינטרנטי נחשב בעיני המשתמש למבצרו הפרטי, לביתו המוגן, והפגיעה היא למעשה חדירה גסה לפרטיות שמעוררת מיד פחדים". לדבריו , הסיבה השנייה היא שמדובר למעשה באלימות שלעולם תישאר. "זה לא רק דיבור פוגעני, זו אלימות שיש לה רישום ברשת שיישאר לנצח - הוא לא יימחק".
הסיבה השלישית, לטענתו, היא עצם העובדה שהפגיעה פומבית. "אחרים יכולים לצפות בה וזה מעצים עוד יותר את המתח ואת הטראומה. לקורבן יש תחושה שההתעללות הפומבית הזאת נמשכת ללא קץ. זו תחושה שרודפים אחריו, והיא לא מתפוגגת. באלימות פנים-אל-פנים יש לקורבן בדרך-כלל תחושה שהאלימות בכל זאת תחומה בזמן. באינטרנט כל העולם רואה אותו מושפל, מבוזה, מוטרד, חסר ביטחון ונתון ללעג".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם