של מי הפטנט הזה? הבירוקרטיה הורסת את התחום
במקור הרעיון הזה היה דווקא חיובי: הגנה על ממציאים ועידוד חדשנות ומקוריות; אבל כיום - אחרי שהפכו לתעשייה אבסורדית בפני עצמה, לתמנון בירוקרטי עצום ומסורבל ולנשק אסטרטגי בידיהן של חברות הטכנולוגיה הענקיות - לא מפתיע שהפטנטים הם היום מחסום בלתי עביר בדרכן של חברות קטנות לצמרת
ראוי לציין שאותו ינקי הגיע לקמלוט מהמאה ה-19 ולא מימינו. אילו היה מגיע לחצר המלך ארתור משנת 2011 והיה מצוי בחוקי הפטנטים של היום, ייתכן שהיו לו רעיונות שונים לגבי מידת נחיצותו ויעילותו של משרד רישום פטנטים. אולי במקום סרטן הוא היה נזכר בדיונון ענק: מפלצת מרובת זרועות מסובכות ומפותלות כל-כך עד שקשה לראות איפה הן מתחילות ואיפה הן מסתיימות. אבל דבר אחד בטוח, אי אפשר להימלט מהן.
ידיעות על תביעות ענק בגין הפרת פטנטים הן עניין יומיומי כל-כך בחדשות הטכנולוגיה, עד שקשה להתרגש מהן. כל שבוע יש סיפור חדש: גוגל תובעת את מיקרוסופט, מיקרוסופט תובעת את HP ,LG תובעת את אפל ואפל תובעת בדרך-כלל את כל העולם. ניתן לקבל את הרושם שבין החברות פועלת רשת ענפה של ריגול תעשייתי, ושסוכנים שתולים של חברה אחת מעבירים לחברה אחרת רישומי פטנטים באישון לילה, מדי לילה בלילה. אך המציאות שונה לחלוטין, אם כי מסובכת לא פחות.
כדי למצוא את הידיים ואת הרגליים בעולם הפטנטים צריך קודם כל להבין מה הוא בכלל פטנט. "פטנט הוא חוזה בין הממציא לבין המדינה", מסביר עמית ארליך, שותף במשרד עורכי הפטנטים ארליך ופנסטר ובעלי חברת IPtrade העוסקת במסחר בפטנטים. "נגיד שהמצאת משהו חדש; המדינה אומרת'אתה תספר לנו איך עשית את זה, ואנחנו בתמורה ניתן לך בלעדיות על ההמצאה, למשך זמן מוגבל'. בארץ מדובר ב-20 שנה . כך אתה מתמרץ את הממציאים לחלוק את הגילויים שלהם עם הציבור במקום לשמור אותם בסוד ומעודד חדשנות ופיתוח".
עד כאן נשמע הגיוני בהחלט. השיטה הזאת עבדה היטב במשך יותר מ-100 שנה , גם אם סכסוכים ותביעות הדדיות התרחשו מאז ומתמיד. שני ממציאים, אלכנסדר גרהאם בל ואלישע גריי, נאבקו זה בזה במשך שנים בשאלה מי מהם באמת המציא ראשון את הטלפון. הפטנטים של שניהם הוגשו למשרד הפטנטים באותו יום- 14 בפברואר 1876 - אלא שהבקשה לרישום הפטנט של בל התקבלה מוקדם בבוקר וזו של גריי רק בצהריים.
עד היום יש הגורסים שהסיבה העיקרית ששמו של בל נכנס להיסטוריה - ואילו על אלישע גריי ייתכן מאוד שלא שמעתם עד לרגע זה
ובכל זאת היו אלה ימים פשוטים יותר מבחינות רבות. אחת הסיבות לכך היא הקצב המואץ של התפתחות הטכנולוגיה, שמביאה איתה עוד ועוד המצאות חדשות. בגלל העומס כיום על משרד הפטנטים האמריקאי מרגע הגשת בקשה ועד לאישור הפטנט עוברות לפחות שנתיים. בארץ המצב גרוע עוד יותר: רישום פטנט עשוי לארוך 7-10 שנים . אולי בגלל העומס הזה משרדי הפטנטים הפכו לקפדנים פחות, ו"יזמים" זריזים רשמו על שמם פטנטים בעלי הגדרה רחבה מאוד, מעורפלת, או כאלה שלמעשה רחוקים מלהיות חדשים.
תוכנית הרדיו "Life This American" חשפה לאחרונה פנינה אחת כזאת: פטנט מס' 6080436 במשרד רישום הפטנטים האמריקאי, שנרשם בשנת 1999, וכותרתו: "שיטה לריענון מוצרי לחם באמצעות חימומם לטמפרטורה של יותר מ-2,500 מעלות פרנהייט". במילים אחרות: זהו פטנט על טוסט.
עבור מי שלא עוסק בייצור טוסטרים, אלא במוצרי תוכנה וחומרה, המצב מסובך עוד יותר. כל מוצר תוכנה מבוסס על כל-כך הרבה טכנולוגיות קודמות, שקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי, ליצור משהו חדש מבלי לגעת בפטנטים רשומים.
עמית ארליך, אם אפתח היום חברת סטארט-אפ שמייצרת מוצר טכנולוגי כלשהו, האם יש סיכוי שאוכל לעשות את זה מבלי לפגוע בפטנטים של אדם אחר?
"ככל הנראה לא. היום כבר אי אפשר להמציא את הגלגל. אתה יכול להמציא את הניט של השפיץ של הגלגל, או את הדבק שמחבר את הניט של השפיץ של הגלגל. אבל אם תנסה לייצר גלגלים תצטרך להתחשבן עם הרבה ממציאים לפניך".
אז כל חברת סטארט-אפ רק מחכה לתביעה הבלתי נמנעת?
"במובן מסוים כן, אבל צריך להגיע קודם לנפח פעילות גדול כדי שהשוק יסתכל עליך. בכל הנוגע לחברות ישראליות, בשלב זה הן בדרך-כלל כבר נמכרות לחברות אמריקאיות".
אז למעשה כל העניין הופך את החיים של חברות קטנות לקשים יותר.
"זה בהחלט הופך אותם ליקרים יותר".
אחד ה"גלגלים" החשובים במציאות של היום הוא הסמארטפון. זו גם זירת הקרב הלוהטת ביותר במלחמות הפטנטים של השנה האחרונה. ה פיננשל טיימס מעריך שבכל סמארטפון- 150 גרם של טכנולוגיה דחוסה - מיושמים לא פחות מ-250 אלף פטנטים שונים. מובן מאליו שאין חברה אחת שהיא הבעלים של כל מאות אלפי הפטנטים האלה. בתנאים כאלה, איך מישהו בכלל מצליח לבנות סמארטפונים או כל דבר אחר?
התשובה היא מלחמה קרה; התהליך חוזר על עצמו שוב ושוב. אין כל ספק שגוגל, לצורך הדוגמה, משתמשת בטכנולוגיות שלמיקרוסופט יש עליהן פטנט. אלא שגם ההפך נכון. אם מיקרוסופט תתבע את גוגל על הפרת פטנטים, גוגל תוכל להחזיר מיד בתביעה נגדית. במהרה שתי החברות הבינו שבמקום לבזבז כסף רב על מאבק משפטי שלא יועיל לאף אחת מהן, עדיף להגיע להסכם ג' נטלמני, שבו סכום כסף כלשהו יחליף ידיים, ולחזור לדו-קיום בשלום יחסי.
אחד מאותם הסכמים הוא זה שהוביל למצב האבסורדי שמיקרוסופט מרוויחה כיום ממכירות מכשירי אנדרואיד, הפלטפורמה של היריבה גוגל, פי 3 מכפי שהיא מרוויחה ממכירות המערכת שלה עצמה Windows 7 Phone. בהתאם להסכם הרישוי עם HTC, מיקרוסופט, שאין ושמעולם לא היה לה שום קשר לתהליך הפיתוח או הייצור של אנדרואיד, מקבלת 5 דולר על כל מכשיר מבוסס אנדרואיד ש-HTC מוכרת , והדבר הכניס לה השנה עשרות מיליוני דולרים.
כל החברות הגדולות כבר למדו שהן צריכות לבנות מאגרי פטנטים כדי לשרוד. אפל מחזיקה בכ-4,000 פטנטים, ל נוקיה יש 9,000 ולמיקרוסופט יש 14 אלף פטנטים. לחלק גדול מהפטנטים שבמאגרי כל חברה אין שום קשר למה שאותה החברה מייצרת או מפתחת; הם נאגרים כנשק אסטרטגי בלבד. בשוק הזה לחברות קטנות ובינוניות, שעדיין לא אגרו אוסף עצום של כלי נשק פטנטיים, אין שום סיכוי. זו הסיבה שאף חברה ישראלית אחת לא תוכל לקום יום אחד ולהתחיל לייצר סמארטפונים זולים ואיכותיים. חברה כזאת תיקרע לגזרים בתוך חודשים בגלל תביעות על הפרת פטנטים מהחברות הגדולות.
כל אלה הן חברות שבמקביל למאבקי הפטנטים לפחות מייצרות משהו. אבל זה לא תמיד ככה: קיימות גם חברות שמעולם לא ייצרו, פיתחו או שיווקו שום דבר, וקיימות למטרה אחת בלבד - להחזיק בפטנטים ולתבוע את מי שמשתמש בהן. אלה מכונות בנימוס NPE - " יישויות לא מייצרות" - או בפחות נימוס, "טרולי פטנטים".
טרול אחד עצום ומפלצתי במיוחד שצמח בשנים האחרונות הוא Intellectual Ventures, חברת ענק שצברה לעצמה מאגר של לא פחות מ-32 אלף פטנטים - ואינה מייצרת דבר. הגרסה של החברה עצמה, כמובן, שונה: לטענתה היא עוזרת לפתור את בעיית מרוץ החימוש הפטנטי בכך שהיא מעמידה את הארסנל הענק שלה לרשותה של כל חברה, קטנה כגדולה, תמורת תשלום, כמובן. אפשר לראות בשיטה הזאת שירות חשוב לחברות קטנות בעולם גדול ואכזרי. מילה אחרת לתיאור השיטה היא "פרוטקשן".
אם תשאלו מפתחים, כלכלנים ועיתונאים כיום, רבים יטענו ששיטת רישום הפטנטים, בעיקר בתחום התוכנה, מקולקלת מיסודה. מה שהיה אמור לעודד יצירתיות וחדשנות עושה היום את ההפך המוחלט: מסיפוק רצונו של האדם הקטן לראות פרי בעמלו, הפכו הפטנטים לכלי נשק של חברות ענק זו נגד זו ולמחסום כמעט בלתי עביר בדרכן אל הצמרת של חברות קטנות יותר. היחידים שבאמת מפיקים רווח משיטת רישום הפטנטים הם עורכי דין לענייני פטנטים.
ארליך, כמובן, חולק על כך: "אני לא רואה בזה שום פסול; זה רק תורם לכלכלה ודוחף אותה מעלה. ברור שגופים שונים מנצלים את חוקי הפטנטים, אבל זה לגיטימי לגמרי. לגיטימי במובן של' חוקי' לא במובן של' מוסרי'. אם זה מוסרי - כל אחד שיחשוב על המוסר שלו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם