הסבלנות משתלמת: להיזהר מאפקט העדר
טלטלה בכלכלה גורמת למשקיעים להעביר את כספם ממקום למקום; ואולם, לעתים תשואה לזמן הקצר אינה המדד הנכון, ואילו השארת הכסף במקום אחד היא הדרך הכדאית; לפדות או לא לפדות? זאת השאלה
חשוב להבין ששוק המניות הוא שוק תנודתי שמאופיין בגלים של עליות ושל ירידות ולאורך ההיסטוריה נמצא במגמה כללית של עלייה. לכן בניגוד להשקעה לטווח הקצר שבה יש לתנודתיות בשוק המניות השפעה גדולה על רווחים והפסדים, בהשקעה לטווח ארוך נדרשים בעיקר אורח רוח ופיזור נכון של סיכונים.
ד“ר טל שביט, ראש המחלקה למימון בבית-הספר למינהל עסקים במסלול האקדמי המכללה למינהל ומומחה בפסיכולוגיה של משקיעים, מסביר כי "גם אנשים שמשקיעים לטווח ארוך מאוד נוטים לנהל את כספם כאילו היה מושקע לזמן קצר. כך שבתקופות של חוסר יציבות חוק העדר והפאניקה גורמים לאנשים לפדות כספים מחסכונות ארוכי טווח, ועקב כך להפסיד. זה מה שקרה למשקיעים רבים שפדו ב-2008 קופות גמל לאחר ירידות של כ-20%. ולכן לא נהנו מעליות של כ-30% ב-2009".
אסור להתפתות
ביום שני האחרון פרסם בנק ישראל מחקר שמחזק את דבריו של ד“ר שביט. המחקר, שבחן את הקשר הדוכיווני בין צבירות החוסכים בקופותהגמל לבין תשואות הקופות, מראה כי החוסכים בקופות-הגמל נוטים להעביר כסף בין הקופות בהתאם לתשואות שהשיגו בחודשים האחרונים. המשמעות היא שהחלטות החיסכון של המשקיעים בקופות-הגמל נשענות על תשואות קצרות-טווח, וזאת אף שמדובר במכשיר חיסכון לטווח ארוך.
לדברי כותבי המחקר, "ממצא זה מחזק את החששות שעלו בעקבות הרפורמות האחרונות בשוק החיסכון הפנסיוני בישראל (רפורמות שבין היתר הקלו את המעבר בין הקופות במטרה להגביר את התחרות ולהקטין עלויות לאזרח - ע.ב), ולפיהן היכולת לעבור בקלות יחסית בין אפיקי חיסכון שונים עלולה להוביל להדגשה של ביצועים קצרי-טווח במקום להתמקדות בביצועים ארוכי-טווח“.
ד“ר שביט מסביר כי "הקלות שבה המשקיעים יכולים
לעבור בין הקרנות משפיעה גם על שיקול דעתו של מנהל ההשקעות ולמעשה מאלצת אותו להשיג תשואות בטווח קצר, אף שהוא מנהל חיסכון לטווח ארוך. לכן דווקא אנשי המקצוע שאמורים להגן עלינו מפני החלטות פזיזות נמצאים בסוג של ניגוד עניינים“. כצרכני חיסכון עליכם לבדוק את ביצועי הקופות לאורך כמה שנים ולא להתפתות רק לביצועים תקופתיים.
נוסף לכך, חשוב לא פחות לבדוק את הרכב ההשקעות ואת רמת הסיכון של הקופה או של הקרן, להתאים אותם לתקופת ההשקעה הרצויה לנו ולחשוב כמה אנו מוכנים להפסיד. לדוגמה, זוג שחוסך לרכישת דירה בשנה הקרובה צריך לשקול היטב לפני שהוא משקיע את כספיו באפיק עם רמת סיכון גבוהה, וכך גם לגבי אדם שנמצא שנים בודדות לפני פרישה. ההיסטוריה מלמדת שבחיסכון ארוך-טווח הסבלנות בדרך-כלל משתלמת, ולכן לא כדאי לפעול בפזיזות. נקווה שגם הפעם היא לא טועה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם