בורסות השמועות: על צניחת מחירי המניות
הנפילות בבורסות העולם נובעות בעיקר מאי אמון של האמריקאים בכלכלה שלהם, ואצלנו המחאה מכתיבה אווירה פסימית
מצבו הרעוע של המשק האמריקאי לא היה בשנתיים האחרונות בגדר סוד. העובדה שבארה"ב יש חוב עתק לאומי בהיקף של 14 טריליון דולר, פיזור כספים חסר אחריות ואבטלה עמוקה - הייתה ידועה לכל אזרח. אלא שזה לא ניכר במחירי המניות, כי שם התייחסו לנתוני המיקרו (מצבן העסקי הטוב יחסית של החברות) ולא המאקרו.
ארה"ב חטפה שפעת, העולם מתעטש. ברוקר מודאג בוול סטריט צילום: איי-אף-פי
אז מה בכל זאת הצית את התבערה? הייתה זו חברת דירוג בשם סטנדרד אנד פורס (S&P) שהציבה את המראה בפני האמריקאים כשקבעה: דירוג ה-AAA המושלם שממנו נהניתם עד כה כבר אינו בכיסכם ואתם יורדים כיתה ל-AA. זה דומה לירידה בציון של תלמיד מ-100 ל-95. תסכימו שאף הורה לא היה זורק את הילד מהבית עם ציון כזה, אבל בארה"ב זה אחרת.
קביעה היסטורית זו הייתה אמורה לעבור בשקט, אלמלא ניסיונו של הנשיא ברק אובמה להרגיע. הוא ניסה לברך ויצא מקלל. ניסיון ההרגעה הטריד את המשקיעים שחששו כי משהו קשה הרבה יותר ניצב בפתח. כעת כבר כולם בטוחים שהאמריקאים בצרות צרורות, והאור שהיה בקצה המנהרה נמוג.
הציפיות שמשהו טוב יקרה, נעלמו. כשהתקווה נעלמת, מתנדפת איתה הציפייה לבורסה חיובית. בורסה זה משחק של ציפיות ופסיכולוגיה, ואלו פועלות כעת לרעת המשקיעים.
2. העולם הוא שטוח
אז מדוע העולם מתעטש כשארה"ב חטפה שפעת? הכלכלה האמריקאית משפיעה על כל העולם. ארה"ב היא יצרנית המכוניות הגדולה בעולם. היא מייבאת ומייצאת. מעצמות העולם, ובהן סין ורוסיה, השקיעו באיגרות החוב של האמריקאים כשני טריליון דולר.
זו הסיבה שאם בוול סטריט יש ירידות, הבורסות בעולם צונחות. הקשר בין ארה"ב לישראל הדוק עוד יותר, שכן עשרות חברות רשומות למסחר, הן בוול סטריט והן באחד העם.
להערכתי, בשלב מסוים אך לא בימים הקרובים, יתרופף הקשר בין הבורסה האמריקאית לבורסות המדינות הנהנות מכלכלות חזקות. זה יהיה בשוקי המזרח או אפילו בבורסה באחד העם.
3. המשבר רחוק מסיום
בלתי אפשרי לנבא את העיתוי המדויק של היציאה מהמשבר, אבל זה לא יקרה בקרוב. המדדים המובילים בארה"ב איבדו בתוך שבוע עשרה עד 15 אחוזים מערכם. המניות יחזרו לעלות רק אם האמריקאים יחזרו להאמין בעצמם וביכולתם להוציא את הכלכלה מהבוץ. אלא שהרפובליקנים, המקשים על אובמה מסיבות פוליטיות, מכבים את התקווה. כפי שהדברים נראים כעת, הם מעוניינים שאובמה יגיע לבחירות עם כלכלה מקרטעת, בתקווה שזה מה שיפיל אותו. אם לא די בכל אלה, האמריקאים גם סובלים מהמצב במדינות אירופה המתבוססות בצרות של עצמן.
4. אז למה אנחנו אשמים
רבים תמהים כיצד ייתכן שהכלכלה הישראלית במצב כל כך טוב, ולמרות זאת אנחנו סופגים מכות בבורסה. איך ייתכן ששר האוצר מספר לנו שנתוני האבטלה הם הנמוכים ביותר ב-20 השנה האחרונות ומחירי המניות צונחים.
נכון שהכלכלה הישראלית נחלצה מהמשבר האחרון, אבל המשקיעים מסתכלים תמיד קדימה. זה עניין של ציפיות. באופק נראים סימנים שליליים של ירידה בהיקפי היצוא, נתוני צמיחה טובים פחות וחברות שעלולות להציג ירידה ברווחיות. המעמד הבינוני המתחבט בבעיות המחיה היומיומית מתחבר כיום יותר לרוטשילד מאשר לבורסה באחד העם.
5. המחאה והמחמאה
יש המוסיפים את מחאת האוהלים כשמן לבעירה הכלכלית. אנשי המחאה דרשו אמנם להפוך את התקציב ולקבוע סדרי עדיפויות אחרים, אבל לזכותם ייאמר שהם לא דרשו את פריצת מסגרת התקציב. בעניין זה המחמאה לאנשי המחאה היא ראויה ובמקומה. הטיעונים וסדר היום שהם מציבים יותר מראויים.
אלא שהאווירה הציבורית שהתפתחה הפכה את ההתקפה על אילי ההון או הטייקונים ללגיטימית.
התבטאויות בממשלה נגד המגזר העסקי הפכו את התופעה למסוכנת. אילי ההון השולטים בחברות הציבוריות הפכו יעד להתקפות מילוליות קשות. היום להיקרא איש עסקים זה מילת גנאי. להיות בעל שליטה בחברה ציבורית זה עיסוק מסוכן. תופעה שכזו לא הייתה במדינה מעולם. הטבלה אינה משקרת. שערי המניות הצונחים משקפים היטב את מדד הפחד של המגזר העסקי בישראל.
6. עוד מילה על מניות
מניות חברות אחזקה כמו דיסקונט השקעות, החברה לישראל, קבוצת דלק ואפילו חברות תקשורת כמו פרטנר, ספגו בימים האחרונים ירידות של עשרות אחוזים במחירן.
האם יש סיבה הגיונית לכך? ניתן אמנם להצדיק את הביקורת נגד אנשי עסקים שהצהירו שלא יעמדו בהתחייבויותיהם לבעלי האג"ח (זה לא מוסרי, אך צריך להדגיש שהם פועלים על פי כללי המשחק החוקיים), אבל הכנסת כל ה"טייקונים" לסטטוס של חדלי פירעון נועדה במתכוון להחמיר את מצבם.
אלה המסיתים נגד כל אנשי העסקים כאילו הם מקשה אחת, עושים זאת בידיים לא נקיות. בין המבקרים יש מי שנהנו בשנים האחרונות מחסדי ה"טייקונים" ובימים טובים יותר נשאו אותם על כפיים. יצחק תשובה היה איש השנה במגזין כלכלי צדקני. בשעת מצוקה הם מפנים לכולם עורף.
7. הפנסיה והכיס
בימים שבהם נעשו הסדרי חוב באיגרות חוב נהגו לדבר על הפסדים של מיליוני שקלים או אולי עשרות מיליוני שקלים, שירדו לטמיון. השרלטנים טענו שמדובר בכספי הפנסיה שלנו שהלכו לאיבוד.
בירידות השערים החדות בבורסה התנדפו בימים האחרונים יותר מ-150 מיליארד שקל משווי המניות, סליחה, מכספי הפנסיות שלנו. אז קצת פרופורציה לא תזיק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם