חודש למחאה החברתית: האם חרם הקוטג' באמת הצליח?

חרם הקוטג' אולי הסתיים בניצחון קטן לצרכנים, אבל שוב ברחו בממשלה מלקבל את ההחלטות החשובות; שיעור לאנשים באוהלים

נורית קדוש | 11/8/2011 9:36 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עוד לפני שנפרשו מאהלי המחאה בשדרות רוטשילד כבר פשטה ברחבי הארץ מחאת קוטג'. אך מה שנראה כגורם המניע לדפני ליף ולחבריה לצאת לרחובות הסתיים ללא הישגים.

חודש לפני ליף העלה צעיר חרדי בשם יצחק אלרוב הודעה לעמוד שלו ב פייסבוק, וקרא בה לחבריו לחדול מלרכוש גבינת קוטג', שמחירה האמיר ל-8 שקלים לגביע. ב-5 הימים הראשונים כ-90 איש עשו "לייק" להודעה, ואחרי שנודע לתקשורת על היוזמה הפך "חרם הקוטג'" לתופעה : ב-5 ימים שלאחר מכן 120 אלף אנשים החליטו להפסיק לקנות את הגבינה. אך כגודל המחאה כך גודל האכזבה. על-אף ההחלטה על הוזלת מחיר הקוטג', נראה שההתנהלות במשק החלב יכולה ללמד את אנשי האוהלים מה מצפה להם בהמשך המאבק.

למרות ההצהרות המבטיחות שהשמיעו ראש הממשלה ושריו בתחילת המאבק על הקוטג', גם כעבור חודשיים לא נראה שינוי באופק. על האנשים באוהלים להפיק לקחים מכך שגם כשהמחאה היתה ממוקדת סביב מחירי המזון, הממשלה הוכיחה כי אין לה יכולת או עניין לשנות את המצב הקיים. מחלבות ורשתות שיווק, שחשו את הנזק הכלכלי מהמחאה, הציעו הטבות - וכך עושים כעת גם בתחום הדיור מי שזיהו את הפוטנציאל לחשיפה. אלא שכעבור זמן הקסם מתפוגג. לראיה, חודשיים אחרי שהורידו את מחיר הקוטג' ל-5.9 שקלים והעניקו תחושה שיתר הפתרונות עוד יגיעו, מסתמן כי לא צפוי כל פתרון
מערכתי למצב.

החרם על הקוטג' הוסר אף-על-פי שדבר לא השתנה מבחינת האזרח, למעט מחירו של גביע הקוטג' שהביא לחיסכון שבועי של שקלים בודדים למשפחה. אך בתנובה יכולים לסמן הישג נוסף - הם הגיעו תוך כמה ימים לנתח שוק של 72.9%, שהוא מבחינתה שיא כל הזמנים במכירות קוטג'. בכך , למעשה, נסתם הגולל על האפשרות לשינוי ממשי.

יושבי המאהלים צריכים גם לא להתרשם מהצהרות ראש הממשלה ובוודאי לא מוועדת קדמי שמינה. הוא ושר האוצר, שמיהרו בימים הראשונים של מחאת הקוטג' להבטיח כי השוק ייפתח לייבוא ומוצרי החלב יוזלו, מינו גם אז ועדה. מסקנותיה הראשוניות, שהיו אמורות לעלות להצבעה בישיבת הממשלה השבוע, נגנזו בשלב זה. לממשלה יש כלים אפקטיביים, וכדאי שמנהיגי המחאה ידרשו שייעשה בהם שימוש. יוזמי מחאת הקוטג', שלא הכירו את הכלים העומדים לרשות הממשלה, אפשרו למדינה להימנע מלהשתמש בסמכותה להרחבת הכלי האפקטיבי המוכח כמרסן מחירים, הנקרא "צו הפיקוח על המחירים". זאת אף-על-פי שעשרות המוצרים שנכללו בצו זה עד לפני כ-20 שנה , ובהם אפילו מזון לתינוקות, הוצאו מפיקוח ומחירם האמיר.

גם במקרה הנוכחי יכולה הממשלה לוותר על הוועדות ולהביא לשינוי שיושבי המאהלים יחושו בכיס. אבל בשביל זה דרושים מנהיגים שיקבלו החלטות נחושות, ואת זה לא ראינו במחאות של קיץ 2011.
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/business_channel/consumerism/ -->