חודש למחאה החברתית: הפוליטיקאים נשארים בחוץ
חודש אחרי שהוקמו האוהלים הראשונים בשדרות רוטשילד בדקנו כיצד הצליחה המחאה להניע תהליכים בתחום הפוליטיקה; שרי הממשלה והח"כים מנסים לנכס לעצמם את הפתרונות לבעיות הדיור; התוצאה היא ועדה מבולבלת והבנה שהכוח נשאר מחוץ לכנסת
ב-26 ביולי כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו מסיבת עיתונאים והציג לציבור את מה שכונה "תוכנית ראש הממשלה לדיור בהישג יד". היו שם הבטחות לקרקע מוזלת לרכישת דירות לזוגות צעירים יוצאי צבא, לבנייה של דירות לשכירות מוזלת ארוכתטווח, לפתרונות דיור ותחבורה ציבורית מוזלת לסטודנטים, והדובדבן שבקצפת היה ההבטחה להשלים את חקיקת חוק הוד"לים המפורסם שנועד להאיץ תוכניות בנייה.
התוצאות לא היו מרשימות. הסטודנטים לא בלעו את הפיתיון והודיעו שהם ממשיכים במחאה עם יתר המפגינים. הדירות המוזלות והמושכרות נשארו על הנייר ואיש לא הבחין בהן מאז. ואילו חוק הוד"לים הפך להיות הסדין האדום, שרק חימם את האווירה והרחיב את המחאה מאלפי בני אדם לעשרות אלפים. בשורה התחתונה החוק עבר, עם כמה שיפוצים קוסמטיים לפי דרישת הקהל.
גם תוכנית "פטיש 5 קילו" של שר האוצר יובל שטייניץ לא ליקקה דבש בכנסת. על סף האישור הסופי של החוק, שנועד להכניס רפורמה במס שבח מקרקעין, הוא קוצץ בוועדת הכספים של הכנסת ונותר ממנו רק החלק שנועד לעודד מכירת דירות המושכרות כמשרדים לצורך דיור. לא בדיוק הפתרון למחאת האוהלים שהמשיכה לצבור תאוצה. "הפטיש של שטייניץ התגלה לכל היותר כאזמל", אמרו בכנסת.
בתחילת אוגוסט, כשהמחאה כבר מנתה מאות אלפי אזרחים, הבינו בלשכת ראש הממשלה שנדרשות תשובות מסוג אחר כדי לשכך את התלהטות ההמונים.
כאן צץ לראשונה רעיון צוות השרים, שהתגלגל לוועדה של שרים ושל פקידים מקצועיים והסתיים כתהליך שכולל צוות מקצועי עם 6 תת-צוותים וקבוצת יועצים חיצוניים המשוחחים עם ציבור של מאות אלפי אזרחים וממליצים על שינויים מפליגים במדיניות הכלכלית לקבינט הכלכלי-חברתי של הממשלה, שהורחב לכ-20 שרים (נכון להיום) ושהמלצותיו יובאו לאישור הממשלה עצמה. קחו אוויר וקבלו את צוות טרכטנברג, הדרך הטובה ביותר למסמס את המחאה הציבורית בחודש הקרוב.
חברי הכנסת, שרגילים להיות מעורבים בכל פעילות שעלולה להשליך על הבחירות הבאות, יצאו קצת מבולבלים מהסיפור. הניסיון של ח"כ מירי רגב להשתתף באווירת המחאה בימים הראשונים שלה הסתיים ב"אתה מפגר" ובגירוש רטוב מהמאהל בשדרות רוטשילד, ואותת שבמחאת האוהלים אין פראיירים. מאז שומרים רוב חברי הכנסת על ריחוק מתסכל מאוד מבחינתם. או כמו שאמר יו"ר הכנסת ראובן רבלין: "חברי הכנסת הרוויחו ביושר את העובדה שהם לא רלוונטיים".
כך היה אפשר לראות בשבוע האחרון של מושב הכנסת תמונה כמעט סוריאליסטית: מליאה המקיימת דיון לילי מרתוני ועקר לחלוטין סביב חוק הוד"לים, שבו עולים בזה אחר זה חברי אופוזיציה ונואמים מונוטונית מול אולם מליאה ריק ו-6 צופי ערוץ הכנסת. ואילו 100 מטר משם, בגן הוורדים מול הכנסת, חוגגים אלפי מפגינים במוזיקה ובשירה, מניפים שלטים שנונים, נושאים נאומים לוהטים, זוכים למחיאות כפיים נלהבות ומוכיחים איפה באמת מצויה היום היכולת להשפיע.







נא להמתין לטעינת התגובות




