שר האנרגיה לשעבר: "העלאת תעריפי החשמל ב-10% בעייתית כעת"
משה שחל, שר האנרגיה לשעבר, מודה שלא היה מנוס מייקור התעריפים, אך סבור שההחלטה פוליטית; "אפשר היה להוריד יותר את מס הבלו, הוא הגיע לרמות לא מוצדקות"; טוען שהממשלה היא שאחראית לכך ולא חברת החשמל: "ללנדאו ולשטייניץ יש רצון טוב, אבל כשהממשלה לא מתפקדת - הם לא יכולים להמציא המצאות"
שחל , עד לפני 9 שנים אישיות פוליטית מרכזית בישראל (לאחר שכיהן 28 שנים בכנסת והיה חבר ב-5 ממשלות), מחזיק בקשרים חובקי עולם, בעיקר עם שרים ועם מנהיגים מהעולם הערבי. על-גבי שולחן משרדו מונחים סדורים ארנק עור קטן, מסבחה ושרשרת חרוזים עשויים ענבר, שקיבל במתנה מאחד משליטי ערב.
התחושה בקרב הציבור היא שהעלאת תעריפי החשמל הגיעה בעקבות חובות הענק של חברת החשמל. גם אתה סבור כך?
"צריך לנפץ את המיתוס. חברת החשמל, ואני מכיר אותה לפני ולפנים, היא בכל זאת גוף בעל כושר ביצוע שמתחרה עם כל החברות הטובות ביותר בעולם. עם זאת, יש בה ליקויים הידועים לממשלה כבר יותר מ-10 שנים , אבל לא היא זו אשר לא מצליחה להגיע להסדר עם כל הנוגעים בדבר בנושא השינוי המבני. כבר לפני 15 שנה דובר להכניס יצרני חשמל פרטיים למשק עד כדי 20% מהייצור, אבל רק עכשיו הנושא הזה מתחיל לזוז. הבעיה היא בירוקרטית, וגם בגלל שחברי הממשלה גוררים רגליים".
לאחרונה נטען שמשכורות עובדי חברת החשמל מופרזות ושהם לא מסכימים לרפורמה שמתחייבת במשק החשמל.
"עיני מעולם לא היתה צרה בשכרם של העובדים. עובדי חברת החשמל מקבלים שכר גבוה, אך כזה שבוודאי לא מתחרה עם משכורתו החודשית של שום טייקון. הם מביאים הביתה משכורת סבירה שיכולה לשמש יעד לעובדים מוכשרים אחרים לשאוף אליו. אבל שכרם אינו גורם בהחלטה לייקר את תעריף החשמל. המחיר נובע מההשקעות היקרות בתחנות הכוח שנבנו ואף נגזר מעלות האנרגיה.
"מערכת ההולכה אצלנו גדלה מיום ליום ואנחנו צריכים לעבור ליותר קווי מתח גבוה. אבל אלו צריכים להיות קווי מתח של 400 קילו-וולט, ואילו כיום מדובר ב-161 קילווולט בלבד. כל ק"מ של קו מתח גבוה בישראל עולה מיליון דולר, ואילו בירדן הוא עולה רק רבע מיליון. ולמרות כל אלה, חייבים לומר שעם כל הקשיים יש לנו חשמל בלי תקלות והפסקות - ואת זה צריכים כולם להעריך".
אבל לחברת החשמל יש חובות בסך 65 מיליארד שקל. זה מצב מסוכן.
"החובות נגרמו עקב השקעות של שנים ומבלי שהחברה תקבל תמורה ראויה על ההון כדי להשקיע מחדש. יצרן פרטי מביא בחשבון שעליו לקבל על ההשקעה תשואה של 10% לכל הפחות, ואילו חברת החשמל קיבלה בקושי 2%-4%. זה יצר מצב שהיא בקושי מסוגלת להחזיר חובות. כבר לפני 4 שנים אמרתי לשר האנרגיה והתשתיות דאז בנימין (פואד) בן-אליעזר שהחוב הזה, שאז היה 60 מיליארד שקל, הוא פצצת זמן.
"חובות חברת החשמל, חברת ממשלתית ב-100%, משליכים על החוב הלאומי של ישראל, וחרף כל האזהרות שום דבר לא נעשה. זה אבסורד להתעלם מהחוב הזה, והבעיה היא חוסר יכולתה של הממשלה לתאם בין כל מרכיביה. שר התשתיות עוזי לנדאו ושר האוצר יובל שטייניץ הם אנשים הגונים בעלי רצון טוב לשרת את הציבור, אבל אם הממשלה כיחידה של מקבלי החלטות לא מתפקדת - הם לא יכולים להמציא המצאות".
דיברו בממשלה על שינוי במבנה חברת החשמל.
"נכון. 10 שנים מדברים על כך ובשנתיים האחרונות אפילו ועד העובדים בחברה היה מוכן לקבל הצעות. כל הנושא היה צריך להיפתר בתוך חודש-חודשיים. לא את כל מרכיבי חברת החשמל צריכים להפריט, לדעתי רק את נושא ההולכה, כפי שנעשה בשעתו בבזק. את הייצור חייבת המדינה להשאיר בידיה. שינוי המבנה וארגון מחדש צריכים להיעשות בלי כיפוף ידיים ומכות, אלא רק בהסכמה - והדבר ניתן לביצוע. אבל הממשלה גוררת רגליים".
שחל סבור כי תפקיד רשות החשמל הוא להיות גוף מקצועי ולא לעסוק בנושאים חברתיים.
השר להגנת הסביבה האשים אתמול את רשות החשמל שאיננה חברתית ואינה קשובה לציבור.
"המסקנה שהגעתי אליה מזמן היא שלא כדאי להתווכח עם השר בתפקיד הזה, כי הוא תמיד יזכה בתשואות הציבור. אבל אין זה מתפקיד רשות החשמל להיות חברתית, אלא להיות גוף מקצועי. תמיד יהיו מתחים בין חברת החשמל לבין הרשות בכל הנוגע לתעריפים, אבל אולי כך זה צריך להיות. תפקיד הממשלה הוא להיות רגישה לנושאים החברתיים ולספק פתרונות.
"ייתכן מצב שהממשלה, מסיבותיה היא, תבוא ותאמר שהיא רוצה לתת לכל אזרח שמגיע לגיל 70 הטבה שמביאה בחשבון תרופות, מחיר חשמל ומים - ולהגדיל בהתאם את קצבת הזקנה המגיעה לו. אבל תעריפי החשמל צריכים לבטא עלות אמיתית".
שלשום התראיין שר התשתיות והאנרגיה לשעבר יוסף פריצקי, שאמר כי התריע על הבעייתיות בהסכם עם חברת EMG שמוליכה את הגז המצרי לישראל.
"הכל בגדר חוכמה שלאחר מעשה. עובדתית: מצרים היתה ספק הגז היחיד לישראל, וישראל היתה הלקוח החשוב ביותר שלה. החברה של יוסי מימן היתה רק צינור. למצרים לא היו קוני גז רציניים אחרים מלבד ישראל. גם הנשיא מובארק אמר לי זאת. סיפקנו להם הכנסה רבה, שהשתוותה כמעט להכנסות מתעלת סואץ. אריאל שרון בשעתו לא רצה שקטאר תספק גז לישראל, אף-עלפי שכבר כמעט היה הסכם חתום וסגור איתה. אני הייתי בעד רכישת גז מקטאר כמקור אספקה נוסף לישראל".
ולא היתה ברירה אחרת לגבי מקור אספקה כזה?
"לא. ישראל חיה כל השנים בחשש אמיתי שעליה להבטיח את אספקת מקורות האנרגיה שלה לכל צרה שלא תבוא, ושיש לשמור על מלאי אסטרטגי שנקבע בידי מערכת הביטחון והמטכ"ל. ישראל משלמת פרמיה גבוהה יותר עבורו, להערכת מומחים שונים גבוהה מדי, כי זה יקר מאוד. אבל צריך לחשוב בכיוון הזה גם לגבי הגז".
אז מה עושים בעניין?
"אני יכול לגלות לך כי לפני חודשיים זימן השר לנדאו צוות מומחים מגוון. הייתי ביניהם. הצעתי להשתמש במאגר ים תטיס כמתקן אחסון לרזרבות גז שיהיה כולו בבעלות המדינה. חברת החשמל זקוקה לכ-4 מיליארד מ"ק בשנה, כפי שהיא צורכת. יש לקנות מלאי גז, לדחוס אותו ולאחסן - ואז נסיר דאגות אם יגיע או לא יגיע גז ממצרים. זו צריכה להיות תוכנית זמנית לשנתייםשלוש, עד ששדות תמר ולוויתן יחלו לספק את הגז. זו תקופת מעבר.
"הצעה אחרת שהועלתה היא להקים מזח ליד חדרה, כ-15 ק"מ מהחוף, כדי שמכליות גז נוזלי משוכללות יתחברו שם, ועל כל מכלית יותקן מתקן שהופך גז נוזלי לגז. אבל יום תפעול
"הביקורת שלי בנושא הזה היא שצריך לקבל החלטה מפוכחת. הצרה היא שיש יותר מדי טבחים שמעורבים בבישול ההחלטות ולא כולם אנשי מקצוע. ואגב, אינני חושב שליוסי מימן, השותף הבכיר ב-EMG, יש בכלל זכות החלטה בנוגע למה שקורה עכשיו עם הזרמת הגז המצרי אלינו. כי הפסקתו נובעת ממצב פוליטי מורכב מאוד במצרים. הפסקת הזרמת הגז אלינו פוגעת קודם כל במצרים עצמה. זו עובדה, כי אין לה לקוח חלופי לישראל".
המס על הדלקים הופחת, ואתה אומר שצריך היה להפחית יותר. מדוע?
"תמיד אמרתי לאנשי האוצר שאסור לנו להיות כמו האיטלקים, ששיעור המס על הבנזין אצלם הוא הגבוה ביותר באירופה. התוצאה: מי שיכול מגיע לבאזל שבשוויץ מדי יום שישי וממלא את מכל מכוניתו - כי הבלו שם נמוך יותר. באוצר התנגדו להפחתה כי מבחינתם זו הכנסה לקופת המדינה.
"אבל זו ראייה צרת אופקים ולטווח קצר והיא אינה נכונה. אם 60% מכלי הרכב הנעים על הכבישים הם של מוסדות (כגון הממשלה, העיריות, הצבא, המשטרה או אוטובוסים), אין היגיון להטיל מס כה גבוה על הנהג הפרטי, שלא נהנה גם מהעובדה שאת דמי הנסיעה משלם המעסיק. המצב הזה ממאיס על האנשים את החיים".
שחל מצדיק את המחאה החברתית שפרצה בשבועות האחרונים בקרב הציבור. להערכתו, לא היתה סיבה שלא לצפות אותה.
מה אתה אומר על המחאה החברתית העכשווית?
"היא מוצדקת. רק מי שלא היה עיניים בראשו לא צפה אותה. הפתרון מצד הממשלה צריך להיות מיידי ולא באמצעות ועדה, ועוד של 40 איש. לו אני הייתי בעמדת מקבלי החלטות היום הייתי מציע כבר מחר בהוראת שעה להכיר במשכנתה עד תקרה מסוימת (נניח 8,000 שקל בחודש) או בשכר דירה (עד 5,000 שקל) כהוצאה מוכרת למס הכנסה. כך הנטו של משפחה עובדת המשלמת מסים יגדל מיד ב-1,500-2,000 שקל בחודש.
"למי שאינו מגיע לסף מס, כמו אמהות חד-הוריות, הייתי מעניק מס שלילי באמצעות המוסד לביטוח לאומי. הייתי אף מודיע ב-1 בספטמבר שכל אם תהיה זכאית להכרה בהוצאות המטפלת ובהוצאות גן טרום-חובה לצורכי מס, ומי שאינה עובדת תקבל את המגיע לה ממנגנון הביטוח הלאומי. זו צריכה להיות הוראת שעה ל-3-4 שנים , למשל, ובפרק הזמן הזה להשלים את כל התוכניות הגדולות האחרות שמדברים עליהן עתה.
"ההערכה שלי היא שכל העסק יעלה לממשלה שני מיליארד שקל. זה לא רעיון חדש: כבר ב-1995 הוא עלה במסגרת 10 הצעות שנתבקשתי להגיש ליצחק רבין, ותחשיב כלכלנים העריך זאת אז בחצי מיליארד שקל. רבין התלהב מהרעיון, אבל האוצר התנגד בתוקף בכל מיני נימוקים הקשורים ברפורמת המס, שגם היום לדעתי היו שטויות. הציבור לא מוכן לקבל מוועדות אפשרויות שאפשר לבצע רק בעוד 5 שנים. ועדת המומחים שמונתה אינה מענה למחאה".
אז מדוע שלא תפנה לשר האוצר?
"שמעתי משני אנשי מקצוע, חשבים לשעבר באוצר, שהם תומכים ברעיון שלי. הבעיה היא בפוליטיקאים ובשרי הממשלה, שמעיזים לומר:'תנו למוחים להשתזף בשמש, ממילא המחאה תדעך עם הזמן'. זו אשליה. היה צריך לחזק אותם כי זו המשענת של כל החברה שלנו, אנשים שרוצים לחיות ברמה גבוהה ואינם יכולים לגמור את החודש. הגישה שמשדרים השרים היא מעליבה ואטומה, ולי יש טראומה בעניין הזה".
מדוע ?
"לאחר השחרור מצה"ל שלח אותי ראש עיריית חיפה המיתולוגי אבא חושי לטפל בבעיות תעסוקה ודיור של אזרחים אשר הגיעו לעיר מיישובי הפריפריה בעקבות מהומות ואדי-סאליב. פגשתי אנשים שלנו בחדרי מדרגות. אמרו לי במפא"י, שאז התמודדה בבחירות:'תשמע מה מבקשים ותרשום'. אבל יום אחרי הבחירות איש כבר לא רצה לראות אותי וסגרו בפני את הדלת. זה היה שיא הציניות ואני חושש שזה מה שיקרה גם עכשיו.
"הפוליטיקאים לא רוצים להתפכח גם עכשיו. אנשי המחאה אינם מהשמאל, זה טיעון מגוחך. הם מבטאים את הפסיפס של הציבור בישראל כולו והפוליטיקאים מתייחסים אליהם כאל מפונקים - כאילו יסתיים הקיץ, יחלו הלימודים ואז האוהלים ייעלמו, ואפשר בסך הכל לדחות את הקץ. החשש שלי הוא שתהיה אחר-כך התפרצות צודקת יותר, אלימה יותר וקשה יותר"
האם על הטייקונים לפעול בכיוון כלשהו בעת הזאת לטובת הציבור המוחה?
"אני נגד חיבור של הון-שלטון, אני גם לא מייצג איש מהם, פרט לנושאים משפטיים. את דמותה של המדינה צריכה הממשלה לעצב. אינני מצפה לטובות מהטייקונים".
אבל קיימת בעיה עם קבוצת האנשים הזאת שחוטפת עתה בצדק או לא בצדק חצי ביקורת.
"לטייקונים יש חובות, ואפילו חובות גדולים. אבל הם לא יכולים להשיא עצה טובה יותר מכל אדם אחר, עם כל הכבוד. מהממשלה אני דורש שתעשה זאת ושיהיה לה חזון עבור הדור הצעיר. הבעיה היא שגם מפלגתי, העבודה, איבדה חזון ואין לה מה להציע. אני הייתי מצפה שהממשלה תטיל מס על הטייקונים, תקפיד לבדוק את ההון שלהם, את מקורו, כיצד הרוויחו את הכסף ותאסור 'תספורות', לא תיתן להם אשראי בקלות. על מי הם מעזים לעשות 'תספורת'? על כספי הגמלאות של הפנסיונרים? רק הממשלה אשמה במצב הזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם