יו"ר S&P מעלות לשעבר: "ארה"ב היא מעצמה בשקיעה"
עמוס ספיר אינו צופה עתיד מזהיר לכלכלה האמריקאית: "האג"ח היו עד היום עוגן למערכת הפיננסית ועכשיו המערכת עוברת טלטלה"; חושב שבישראל זקוקים למנהיג אחר: "פנחס ספיר היה עושה דבר שכבר לא עושים היום - הוא היה מחליט"; וחושש: "הנס הכלכלי שחווינו ב-2009 לא צפוי לחזור על עצמו"
ספיר חושש, אך שומר על קמצוץ של אופטימיות אל מול ההתפתחויות האחרונות בכלכלה העולמית וסבור כי ההנהגה האמריקאית הביאה את הורדת הדירוג על עצמה, זאת בעקבות התנהלותה אל מול משבר החוב. ובנוגע אלינו, ספיר סבור כי לאור המחאות גם אנחנו זקוקים למנהיג מסוג אחר.
האם יש לנו סיבה לדאוג?
"בהחלט יש סיבה לדאוג. איגרותהחוב של ארה"ב היוו עד היום את העוגן למערכת הפיננסית ולמערכת הכלכלית, והחלטות רבות נעשו על בסיס הנחת היסוד הזאת. עכשיו כשההנחה הזאת מתחילה להתערער, המערכת עוברת טלטלה.
"עם זאת, נכון לעכשיו רק סוכנות דירוג אחת מתוך השלוש הורידה את הדירוג, וזה מוזר כיוון שבדרך-כלל S&P, מודיס ו פיץ' פועלות יחד (גם ללא תיאום) באותו כיוון ומושפעות זו מזו. כאן נוצר מצב שבו שתי הסוכנויות האחרות בדקו את הדירוג לאור המשבר בין הממשל לבין בית הנבחרים ובחרו שלא לשנות את הדירוג.
"יתרה מזו, הממשל טוען כי נפלו טעויות בחישובים של S&P, אם כי יש לקחת הצהרות אלה בעירבון מוגבל כיוון שמודל הדירוג איננו שקוף. האמינות של חברת הדירוג נגזרת מהמוניטין שלה ולא מכך שמומחים חיצוניים בחנו את המודלים שלה".
האם אמנות הדירוג היא מוזיקה או מדע?
"זה לא מדע. מדובר בידע, בניסיון ובבחינה מעמיקה של כלכלת המדינה המסוימת. אני מעריך שב-S&P עסקו הרבה מאוד בהכרעה הזאת משום שהיו מודעים להשפעה התקשורתית, הציבורית, הכלכלית והפיננסית שלה. זה לא משהו שנעשה כלאחר יד ולא הכרעה של תוכנת מחשב עלומה.
"אני מרגיש שיש אמת בצעד של S&P. כולנו יכולנו לראות שארה"ב מצויה בסחרור פוליטי, והקושי של הממשל להעביר את ההגדלה של תקרת החוב מעיד שהשיקולים הפוליטיים גברו על ההיגיון הכלכלי כמעט עד לרגע האחרון. מדובר בהתנהלות מדאיגה שמצדיקה פסימיות מסוימת לגבי הדירוג.
"ניתוח חוב של חברה שונה מניתוח חוב של מדינה, כיוון שבמקרה הראשון נהוג לבחון טווחי זמן קצרים יותר ופרמטרים סוביקטייביים שנוגעים לחברה המדורגת. במקרה זה יש לבחון פרמטרים מאקרו-כלכליים ותהליכים פוליטיים - זה ההבדל בין מאקרו לבין מיקרו, וזה במשחק שונה לחלוטין".
האם אין בעיה במודל הדירוג שלפיו החברות מקבלות כסף מהחברות המדורגות?
ספיר צוחק. "אין מודל אחר, ואיש לא הצליח להציע מודל שעונה על הצרכים. בסופו של דבר יש פה בעיה של ניגוד אינטרסים תיאורטי, אבל חברות דירוג לא נכשלו בעניין הזה עד היום, למיטב ידיעתי. הדברים החשובים ביותר הם הרמה המקצועית והיושרה שלהן, וזה שווה להן כסף רב יותר".
מה המשמעות של הדירוג?
"דירוג מבטא את הסיכוי להחזר החוב במועדו. דירוג AA הוא עדיין גבוה מאוד, אבל מדובר גם בקריאת כיוון אשר חשובה יותר מהדירוג עצמו כיוון. זה צעד תקדימי, צעד שעשוי להשפיע על דירוגיהן של חברות רבות שאיג רות-החוב שלהן נסחרות בארה"ב ואינן יכולות ליהנות, מסיבות טכניות, מדירוג גבוה יותר מזה של המדינה המארחת אותן. לכן לפי מהלך העניינים הרגיל חברה אמריקאית לא יכולה לזכות בדירוג AAA במציאות הקיימת".
האם איגרות-החוב של ארה"ב ימשיכו להיחשב נכס חסר הסיכון העומד בבסיס המערכת הפיננסית?
"אמנם כיום איגרות-החוב האמריקאיות נחשבות לנכס המצוי בבסיס המערכת הפיננסית, אבל לפי ספר הדירוגים של S&P, לפחות בריטניה, גרמניה, קנדה וצרפת נהנות מדירוג גבוה יותר, ולכן איגרות-החוב שלהן יציבות יותר, לפחות דה-יורה.
"עם זאת, מלבד הדירוגים ישנם גם משתנים אחרים כמו יתרון הגודל.
מה זה משנה?
"הקונגרס אישר הגדלה של תקרת החוב שמשמעותה הנפקת איגרות-חוב נוספות בשווקים הפיננסיים. דירוג נמוך יותר פירושו ריבית גבוהה יותר כיוון שאמנם הסיני איננו יכול להחליף את מלאי האיגרות שלו באיגרות צרפתיות או קנדיות, אך המחיר נקבע בסופו של דבר על-פי העיסקה השולית - קרי האחרונה - ועל העיסקה הזאת צפוע הדירוג להשפיע. "עבור האזרח האמריקאי ההחלטה של S&P עשויה להתגלות כיקרה, כל תוספת של שבריר אחוז בריבית על החוב פירושה מיליארדי דולרים בריבית לממשל ולחברות האמריקאיות".
האם ישנן מדינות אשר מפעילות לחצים על ארה"ב?
"אני לא חושב, אבל יש דיונים נוקבים. ארה"ב היא חברה חופשית ויש בה כלכלה חופשית והמעמד של S&P לא ייפגע בגלל דירוג שלא מוצא חן בעיני מקבלי ההחלטות. צעדים כאלה מתאימים למדינות מסודרות כאלה".
איך זה ישפיע על ישראל?
"הכלכלה שלנו תלויה במידה רבה בכלכלה האמריקאית, בין השאר בייצוא ובסיוע חוץ של כ-3 מיליארד דולר בשנה, בעיקר בשדה הביטחוני. הידרדרות הכלכלה האמריקאית יכולה ליצור מערכת לחצים שתשפיע על המשק שלנו, בין השאר עקב קיצוץ בסיוע. הבנתי שברק רוצה שהאמריקאים ייתנו לנו עוד מיליארדים לסיוע ביטחוני. זה נשמע לי משונה, בעיקר על רקע המצב הנוכחי. אם עלויות הגיוס של החוב האמריקאי יעלו, הרי שזה עשוי להשפיע גם על עלות הגיוס שלנו. אבל כאן מומלץ להיוועץ בכלכלנים טובים ממני".
האם אנחנו עומדים בפני משבר פיננסי עולמי?
"לא סתם הזכיות האחרונות בפרסי נובל בכלכלה היו בתחום חקר הפסיכולוגיה האנושית. הציפיות מכתיבות פעמים רבות את המציאות, ולפיכך אי אפשר להפריד בין תמונת המצב הכלכלית לבין הפאניקה שעשויה להתפשט בשל צעדים או מצבים מסוימים".
איזו הצדקה יש לבורסה הישראלית לרדת ב-5% ביום, לדוגמה?
"התשובה לשאלה אם הכלכלה הישראלית הצטמקה ב-5% היא שלילית, אבל זה פחות משנה, מה שמשנה היא הדרך שבה המשקיעים תופסים ומנתחים את המציאות, המשפיעה ומעצבת בהיזון חוזר את המציאות עצמה. אינני סבור שיש סיבה אמיתית לפאניקה.
"אמנם הסיכון לכלכלה העולמית משמעותי ביותר, אך בטווח הארוך מלמדות 100 השנים האחרונות כי העולם צומח בד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית, עם הגלובליזציה ועם השכלול ההולך וגובר בשווקים הפיננסיים. עם זאת, אם יתרחש משבר שכזה הרי שישראל צפויה להיות חלק ממנו-אנחנו חלק מעולם גלובלי אחד, הנס שחוותה ישראל ב-2009, שבו נמענו מהידרדרות למשבר עולמי, לא צפוי בהכרח לחזור".
לספיר יש מה לומר גם על המחאה החברתית, אשר מתעצמת לדבריו בין השאר לאור חוסר יכולתם של מקבלי ההחלטות והמפגינים להגיד בפה מלא: מדובר בנושא פוליטי.
"כולם מדברים על סדרי העדיפויות החברתיים, אך הולכים מסביב ונרתעים מלגעת בנושאים הפוליטיים. ואולם, אי אפשר להימנע מכך, כיוון שבסופו של דבר יש צורך לשנות את סדרי העדיפויות כדי להשיג שינוי. הנושאים המרכזיים הם מחיר אי-השלום שמגדיל את תקציב הביטחון והכיבוש שמוביל להשקעה ניכרת בבנייה ובתשתיות בגדה המערבית שנהנה ממנה קומץ אנשים", אומר ספיר.
לדבריו, "כמו כן, ישנה אוכלוסייה גדולה בחברה הישראלית שאיננה משתתפת בכוח העבודה ומקבלת חלק לא פרופורציונלי מעוגת התקציב הלאומית. יש צורך להכיר בעובדה שבסופו של יום העימות הוא פוליטי".
ספיר מזכיר גם את אביו המנוח פנחס ספיר: "בחודש הבא מתפרסמת הביוגרפיה של אבי, שאפשר יהיה ללמוד ממנה שניתן לנהל מדיניות כלכלית גם אחרת. יש אנשים שאומרים לי שאם אבי היה מנהל את הכלכלה היום כפי שניהל אותה אז - הוא היה נכנס לכלא, אך הדור שלהם לא היה דור של טמבלים והם היו מנהלים את הכלכלה עלפי החוקים הקיימים.
"הוא היה עושה דבר שכבר לא עושים - הוא היה מחליט. ואת זה כבר שכחו היום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם