אנליסטים: "אין סכנה מיידית לקריסה של המערכת הפיננסית"
אורי גרינפלד מפסגות: "השווקים מפנימים סוף סוף כי הפעם הממשל לא יבצע זריקת אדרנלין"; ד"ר שראל מהראל: "ההבדל בין 2011 ל-2008 הוא שהפעם אין סכנה מיידית לקריסת המערכת הפיננסית העולמית"
לדברי ד"ר יוסי מועלם , כלכלן המאקרו הראשי של אנליסט, "האפקט הפסיכולוגי של הורדת הדירוג של ארה"ב ישפיע לשלילה, לפחות בטווח הקצר, על ההשקעה בדולר ובאגרות החוב של ממשלת ארה"ב. חלק מכך יהיה גם טכני, שכן הורדת הדירוג תאלץ חלק מגופי ההשקעה להקטין את האחזקות הדולריות.
"מעבר להשפעה השלילית הצפויה, לפחות בטווח הקצר, של הורדת הדירוג על שווקי ההון בעולם, ובין היתר על שוק ההון הישראלי, ישנה זווית נוספת שתשפיע על דירוג האשראי של חלק קטן מחובה של ממשלת ישראל. החוב של הממשלה הגיע ל-608 מיליארד שקל, מזה 17% (106 מיליארד) חוב חיצוני. סכום החוב בערבות הממשל שדרוגו ייפגע מגיע ל-44 מיליארד שקל (7.2% מסך חובות הממשלה)".
מועלם מוסיף, כי "בעיית החוב הפיסקלי בארה"ב והפארסה המתמשכת באשר לאישור העלאת תקרת החוב היוו את ה"קש ששבר את גב הגמל" מבחינת חברת הדירוג S&P. באופן פרדוקסלי ככל שהבעיות בכלכלת ארה"ב ירדו תשואות אגרות החוב של ממשלת ארה"ב , הנחשבות לבטוחות ביותר בעולם (וכנראה גם לאחר הורדת הדירוג)".
לדברי אורי גרינפלד, כלכלן מאקרו בבית ההשקעות פסגות, "למרות הורדת הדירוג, אנו מאמינים שגם אם תירשם השפעה שלילית על שוק האג"ח האמריקאי (והדולר) היא תהיה לטווח קצר בלבד, כי בסופו של דבר שוק האג"ח מושפע מהציפיות להתפתחויות הכלכליות. הצמיחה החלשה בשנים הקרובות לא תאפשר לפד להעלות את הריבית ותותיר את התשואות נמוכות".
"המצב באירופה הרבה יותר גרוע כך שלמשקיעים המחפשים את חוף המבטחים אין הרבה אלטרנטיבות מלבד האג"ח האמריקאי. החששות שגופים שמחויבים להחזיק נכסים בדירוג AAA ימכרו את האג"ח ויגרמו לעליית תשואות חדה נראית לנו מופרזת כיוון שאין הרבה גופים כאלו. הם יכולים עדיין להשתמש בדירוג ה-AAA של מודי'ס ופיץ' שאישרו את הדירוג המושלם רק בשבוע שעבר. קרנות כספיות שמחויבות לדירוג הגבוה ביותר מחזיקות נכסים קצרים עבורם לא ירד הדירוג , והוא נותר ברמה המקסימלית של
"בכל מקרה, על מנת שלא תווצר פאניקה בשווקים וציפיות לנטישה המונית של גופים פיננסים גדולים מהאג"ח האמריקאי אישר אתמול הפד כי מבחינתו, למרות הורדת הדירוג, בנקים המחזיקים אג"ח של ממשלת ארה"ב יכולים עדיין להתייחס לאחזקה כחסרת סיכון מבחינת הדרישות להלימות ההון. משמעות הדבר היא שהבנקים לא יצטרכו לגייס נזילות נוספת בעקבות הפחתת הדירוג ועולם כמנהגו נוהג".
"השבועות האחרונים מלמדים כי המשקיעים סוף סוף מפנימים שלא רק שהצמיחה בארה"ב מאטה באופן משמעותי אלא גם שהפעם הממשל לא צפוי לתת לשווקים החולים את זריקת האדרנלין כפי שקרה בשנתיים שחלפו".
"נגיד שבשוק ההון גם אם אתה צודק, לא תמיד השווקים מבינים את זה בזמן, ולפעמים כשסוף סוף האסימון נופל ואיתו גם הבורסות, התגובה בד"כ תהיה חזקה מדי ומושפעת מפסיכולוגיה יותר מהכלכלה", מסכם גרינפלד.
לדברי ד"ר מיכאל שראל, ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים, קיימים מספר גורמים התורמים לפסימיות, ובין היתר "הסכנה המוחשית למיתון חוזר בארה"ב. במחצית הראשונה של 2011 הצמיחה בארה"ב הייתה מזערית, האינדיקטורים האחרונה לא מצביעים על שינוי מהותי, והנפילות בשוקי המניות עלולות להכביד עוד יותר על הצריכה הפרטית וההשקעות".
גורם נוסף המעיב על השווקים הוא "הפחתת הריבית שכבר התרחשה על ידי הבנקים המרכזיים בעולם ובמיוחד בארה"ב, אל קרוב לאפס. ההפחתות ניפחו את המאזנים שלהם על ידי הזרמת נזילות מאסיבית במהלך 3 השנים האחרונות, וקיים ספק לגבי יכולתם כיום לספק הרחבה מוניטרית אפקטיבית".
אולם עם זאת מעריך שראל כי ישנו "הבדל גדול משמעותי בין אוגוסט 2011 לספטמבר 2008. ההבדל הוא שבניגוד ל-2008, אין כיום סכנה מיידית לקריסה של המערכת הפיננסית העולמית. הבנקים במיוחד בארה"ב ניקו את המאזנים מהנכסים הרעילים שכמעט גרמו למפלתם ב-2008. בנוסף, החשיפות של בנקים בארה,ב ובאירופה לחובות בעייתיים שקופות בהרבה וידועות היטב לממשלות ולמשקיעים. כתוצאה אין כיום פאניקה מפני "הידבקות" ונפילת בנקים גדולים, אין מחנק אשראי, ואין משבר נזילות".
כמו כן מציין שראל כי "משקלן של אירופה וארה"ב בכלכלה עולמית, שהיה במגמת ירידה גם לפני המשבר של 2008, הצטמצם בחדות". ולסיכום אומר הכלכלן, "להערכתנו, למרות החששות והאיומים, הסבירות לחזרה למשבר כמו ב-2008 אינה גבוהה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם