"הדרישות של אנשי המאהלים אינן ריאליות"
הממונה על הכנסות המדינה לשעבר ממליץ לקצץ בהטבות המס ליחידים ולחברות להפחית את המע"מ, לסייע לנשים עובדות ולספק פתרונות דיור; גבאי: "למדינה אסור לחרוג מיעד הגירעון. הפתרונות התקציביים למחאה החברתית מוגבלים"
גבאי נחשב לחביב התקשורת מכיוון שהוא "שוחה" במספרים, מכיר את הנתונים ומספק את ההסברים בלשון בהירה לחלוטין. כיום הוא משמש כיו"ר דירקטוריון חברת ניהול תיקי ההשקעות פעילים. "אנחנו מנהלים נכסים בהיקף 10.5 מיליארד שקל בישראל, אך יש לנו גם אגף בינלאומי חזק המשקיע היישר בחו"ל עבור לקוחות ישראלים", מסביר גבאי.
פעילים מעסיקה 70 עובדים ומשרתת 6,000 לקוחות שמרביתם פרטיים. "ועדת בכר אפשרה לנו לעסוק רק בניהול תיקים ולא בקרנות נאמנות, בקופות-גמל, בפנסיות או בניהול השקעות לקופות-גמל. היא הפכה אותנו לנישה של ניהול תיקים. בזכות זה יש לנו אובייקטיביות מחולטת. אנחנו רק מנהלים מקצועיים", הוא מציין.
בימים אלה מדברים על הקמת ועדה שתבחן את סדרי העדיפויות בנושאי המס, הנדל"ן, התחרות והמחירים. מה דעתך בנושא הפחת המסים?
"יש לי דעה ברורה בנושא, ואותה אני צועק כבר שנתיים: היה צריך לעצור לפני שנתיים-שלוש את הורדת מס החברות ומס היחידים. אני מתנגד לחוקי עידוד לפירמות שלא באזורי הפריפרייה וחושב שצריך היה לעצור את הסיוע בכל הקשור להייטק ולחברות גדולות (כמו טבע אי.סי.איי וכי"ל - י.ש). על אינטל אני לא מדבר כי היא פועלת בפריפריה. לא רק שלא צריך לסייע, זה גם לא יעיל. זו עזרה לחברות שיכולות לגייס מקורות מימון בשוק ההון ללא קושי.
"החברות הללו היו מקבלות סיוע במחקר ובפיתוח, סיוע לפי חוקי עידוד השקעות הון (הקלות במס או מענקים - י.ש) ותוספת סיוע לחברות היי-טק במרכז הארץ. ההטבות הללו מסתכמות במאות מיליוני שקלים לשנה. הקפאת מסי יחידים ומסי חברות תחסוך עד 2017 12.5 מיליארד שקל. מ-2003 ועד 2011 הופחתו 23.5 מיליארד שקל. מנגד, בשנים האחרונות עלו המסים במיסוי עקיף בחקיקה ב-4 מיליארד שקל".
כלומר, ההמלצה היא לעצור את הפחתות המסים מיד?
"בדיוק. זה נותן את המסגרת הנוספת של ההרחבה התקציבית. במבנה הנוכחי הגמישות התקציבית היא די קטנה. אם יהיה שינוי בסדרי העדיפויות יתאפשר חיסכון של 10-12 מיליארד שקל. כל היתר יהיה על חשבון גירעונות בתקציב ואני לא רואה שום דרך להגדיל אותם. אסור שישראל תגדיל את הגירעון. תקרא מה קורה בספרד או באיטליה. מי שגולש להוצאת יתר נקלע לאיום. כל מדינות צפון אירופה בגירעונות אפס, ולכן אסור שישראל תגלוש בשום מחיר חזרה לגירעון של 4%. כל מסגרת המשחק היא 10-12 מיליארד שקל מעבר לצמיחה השנתית".
מה אפשר לעשות עם הכסף אד הוק?
"הייתי מפחית את המע"מ ב-1% ולא בצורה סלקטיבית. מדובר בהוצאה של 4 מיליארד שקל. בישראל הפחתה סלקטיבית היא לא יעילה ולא בת ביצוע. על אילו מוצרים יופחת המע"מ? אם למזון, אז מה עם תרופות? אם לדירות, אז מה עם המים? זה צעד שאינו בר ביצוע. לגבי מיסוי עקיף, צריך למתן את מסי הדלק והסולר וכבר המלצתי על כך להנהלת האוצר. מדובר בהוצאה נוספת של 700-800 מיליון שקל".
במסים אתה צנוע יחסית. מה עם הכרה בהוצאות מס על מטפלות או חינוך חינם לגילאי 3-4?
"אני ממליץ על חינוך חינם לבני 3-4, וזה יעלה למדינה 1.5 מיליארד שקל. באשר להוצאות על מטפלות, גם אם העניין יאושר בחקיקה, הוא לא ייושם. אם רוצים הכרה צריך להגיש דו"ח למס הכנסה; דו"ח כזה כדאי להגיש כשמדובר בסכומים גדולים מאוד ולא ב-3,000-4,000 שקל לשנה. כפתרון אפשר להוסיף נקודת זיכוי לאישה עובדת. זה יעלה 300-400 מיליון שקל. היום כ-60% מהנשים העובדות פטורות ממס הכנסה בזכות נקודות הזיכוי. אם נוסיף נקודת זיכוי יגדל הפטור ל-70% מהנשים העובדות".
אחרי כל הפחתות המס יישאר כסף להטבות בתחום הנדל"ן והדיור?
"אני ממליץ לבחון בחיוב ביטול מס רכישה על דירת מגורים ראשונה. מדובר בהוצאה בהיקף 300-400 מיליון שקל, המותנית בהגבלת ההטבה לדירה שעלותה מיליון שקל לכל היותר. אני ממליץ גם על סבסוד מסוים של הלוואות לדירות בדיור ציבורי סוציאלי. אני נגד דיור בר השגה כי אין שום אפשרות ליישם זאת בישראל".
הסבר מדוע.
"נניח שנבנה בפתח תקווה דירה בעלות 2 מיליון שקל, ונגיע עם סבסוד לדירה שמחירה 1.5 מיליון שקל. אני לא רואה שום דרך לקבוע את הקריטריונים לקבלת הסבסוד. עודפי הביקוש יהיו אינסופיים ומשרד המשפטים יעצור את זה. אני ממליץ לסייע בדיור ציבורי אך ורק לאנשים עם בעיות סוציאליות קשות ובשום אופן לא לספק דיור בר בהשגה. אני גם נגד פיקוח על שכר הדירה. פיקוח כזה אינו יכול לפעול במדינה שבה אין בנייה להשכרה. אני לא מבין כיצד אפשר לפקח על בעלי דירות פרטיים. אלה סתם מילים. בכלל, בשוק הדיור המצב היום הוא כאוס. כשנמכרו הדירות של עמידר נוצרו בעיות קשות, אבל זה לא קשור להפגנות".
מה דעתך על הצעת נתניהו בנושא בניית מעונות לסטודנטים?
"אני בעד ההצעה אף שמדובר בהוצאה לא מועטה בשנים הקרובות. זה עניין ממוקד ואוניברסלי. זה טוב רק לתקופה שבה מקבלי התמיכה הם סטודנטים. ניתן לפקח על כך ולדאוג שהמחירים בשליטה. היום זה קיים אבל בהיקף קטן מאוד. כעת מדובר בעוד 10,000 מקומות מגורים לסטודנטים שיעלו מיליארד שקל".
אז מה הלאה? כבר ביזבזת את כל הכסף.
"דיברתי על הוצאה כוללת של כ-10 מיליארד שקל. זו לא תהיה מהפכה במעמד הבינוני. מדובר בהשפעות בשוליים. ב-7 השנים האחרונות יש תחושת מצוקה. ישראל הורידה את משקל הוצאות הממשלה בתוצר מ-50% ל-43%. כלומר , היא הקטינה הוצאות ב-50 מיליארד שקל בערך. זה בא על חשבון הבריאות, החינוך והרווחה, והמדינה העמיסה את זה על השכבות הבינוניות. חשוב על הסכום שאתה משלם היום על ביטוח בריאות בהשוואה לזה ששילמת לפני 10 שנים. ההוצאה שלך גדלה מ-33% ל-43%, כלומר , גלגלו עליך את ההוצאות. כך גלגלו את הוצאות המכללות על הסטודנטים, חלק מהחינוך הפרטי מגלגל את הוצאות החינוך על ההורים ובל נשכח שקוצצו קיצבאות.
"מרכיב שני הוא שסל הצריכה של המעמד
"מנגד לסל הצריכה שגדל, נשארה ההכנסה הפנויה בגודלה הריאלי ולא הצליחה להדביק את הפער בגידול בהוצאות. ואכן, שיעור החיסכון ירד מ-15% מהתוצר לכ-10%. ההוצאות גדלו בעשור האחרון ב-15%. המשפחות ממשיכות לצרוך אבל מרגישות חנוקות יותר. שכר הדירה גבוה הרבה יותר. אמנם המיסוי ירד והגדיל את הנטו, אבל לא בהרבה. בכל מקרה, אלה שנהנו מהגידול בצריכה היו בעיקר החברות העסקיות".
במילים אחרות, אתה אומר שאסור לחרוג מהגירעון ושאפשרות התמרון התקציבית אינה גדולה.
"בשום אופן אסור לחרוג מהגירעון. אפשר לשחק עם משהו כמו 10-12 מיליארד שקל שמקורם בביטול הטבות מס. אנשי המחאות מדברים על פתרונות לא ריאליים בתחומי הדיור, חוק חינוך חינם מגיל אפס ועוד. זה לא ריאלי. זה מצריך שינוי של כל מסגרת התקציב - נושאי החרדים, ההתנחלויות, הביטחון ונושאים מגזריים אחרים. זה כבר עניין פוליטי שתלוי במדינה".
האם אתה בעד לפתוח מחדש את תקציב 2012?
"הוא צריך להיפתח - המשמעות של 10 מיליארד שקל היא פתיחת התקציב. אבל נתניהו רוצה להמשיך בתקצוב ההתנתחלויות ובסיוע לחרדים. כל שינוי בתקציב הוא עניין פוליטי".
איך אתה מסביר את ההתפתחויות השליליות בבורסה בחודשים האחרונים?
"שוק איגרות-החוב הממשלתיות מתייצב בבורסה ולא הופתעתי ממנו. בתחילת השנה נרשמה מגמה של עליית ריביות, והיתה לה השפעה שלילית על האג"ח. ואולם, מכיוון שהוא נגמר וגולם בריבית של
4 פחות או יותר, שוק האג"ח נוכח כי התקציב במצב טוב ויש פדיונות ולא הנפקות. הצד השקלי נראה טוב יותר כי הציפיות האינפלציוניות בתהליך ירידה. מתחילת השנה נפגעו עליות הריביות בגלל הלחצים האינפלציוניים. בסין ובהודו היו ירידות של 8% וגם בישראל היו ירידות. בתחילת 2011 נראתה חולשה בצד הפוליטי החיצוני, אבל זה נרגע ולא משפיע.
"השאלה הגדולה היא מה יהיה בארה"ב וכיצד תוכרע הכלכלה האמריקאית. מארה"ב אני לא מודאג כל-כך. יש האטה אבל הצמיחה היא של כ-2%, ויש יתרונות לשוק ההון כי זה מקטין את הלחץ על נפט ועל סחורות ומאט את האינפלציה. לחוב האמריקאי ולגירעון עדיין אין השפעה שלילית על ארה"ב, כי השוק הבינלאומי קונה את איגרות-החוב, בניגוד לספרד, פורטוגל ויוון שנמצאות בדיוק במצבה של ארה"ב".
ומה ההשפעה של האירועים החברתיים האחרונים על הבורסה?
"כרגע מוקדם לומר. באיגרות-החוב השקליות יש תחושה שתהיה בלימת מחירים בכל הקשור לממשלה. אבל בשוק ההון יש חשיבות ליציבות פיננסית וקיים חשש לפריצה תקציבית. כרגע היציבות מוחלטת. הגירעון הוא 2% והחוב הלאומי הוא 76%, אבל אם הממשלה תגלוש בהוצאות ללא מימון חלופי תהיה בעיה".
מדוע אינך חושף את סדרי העדיפויות הפוליטיים שלך?
"אני ככלכלן לא יכול להתייחס לזה. מי שרוצה להשפיע צריך ללכת לבחירות. לי יש דעות ברורות ואני לא מעוניין לחשוף אותן. כאיש מקצוע, למה שאביע את הדעות האידאולוגיות שלי? אין לי שום יתרון. עמוס עוז יכול להרשות זאת לעצמו. אני לא. אין לי יתרון יחסי באידאולוגיה. אני מקפיד על זה, ואם לא אקפיד האמינות שלי תיפגע. מה שאני אגיד לא רלוונטי".
מה דעתך האישית על המחאה?
"זאת מחאה אותנטית שנגזרה מהורדת הוצאות הרווחה בישראל בנושאי החינוך, הבריאות והקצבאות במידה משמעותית, ולכן יש לה מקום. זו לא המצאה. רמת החיים של המעמד הבינוני נשחקה. מאחר שהמחאה נובעת מתחושת מצוקה אובייקטיבית - היא מקובלת, אבל הפתרון שלה חלקי מאוד. מדינה אינה יכולה להביא לעלייה מהותית ברמת החיים של 50% מהאוכלוסייה. אפשר לתקן בשוליים אבל לא בתוצר לנפש".
איך אתה שורד את ההתייקרויות?
"כל אחד מרגיש שכדי להחזיק את אותו המקום באותה רמת הכנסה צריך להוציא יותר. מצבי האישי לא רלוונטי. כולם מרגישים את זה בכיס".
מדוע עזבת את ירושלים?
"מאחר שעבודתי מתרכזת בגוש דן עברתי לתל-אביב. נסעתי לעבודה מירושלים במשך 6-7 שנים כל יום, אבל זה מעייף וקשה מאוד. היום אני כבר לא יכול לנסוע לכפר סבא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם