חשמלית מלידה: דגמי i של ב.מ.וו
לקראת תערוכת פרנקפורט חושפת ב.מ.וו את שני דגמי התצוגה של המכוניות החשמליות מסדרה i; לטענת החברה, דגמים אלה תוכננו מראש כמכוניות חשמליות ולא כהרחבה לתכנון קיים, בניגוד למכוניות אחרות; ההפתעה האמיתית: החברה מתכננת פתרון שיאפשר לטעון את המכונית ללא מגע יד אדם
ב .מ.וו חשפה את המכוניות בהיכל התערוכות של פרנקפורט, מאות מטרים בלבד מן המקום שבו הן יוצגו לקהל הרחב בעוד חודש וחצי בתערוכת המכוניות הבינלאומית.
לטקס ההשקה הוזמנו כמה מאות עיתונאי רכב מרחבי העולם, ואני בכללם. אמנם רוב הפרטים העקרוניים לגבי תת-המותג i וגם לגבי שני הדגמים הראשונים שיוצגו תחת הסמל הזה, i3 ו-i8, פורסמו כבר - אך זאת היתה ההזדמנות הראשונה לראות אותם מקרוב ולגעת בהם.
פרויקט תת-המותג i נמצא עדיין בשלבי התהוות, גם עבור היצרן, וזה ניכר בגלגולים המהירים שהוא עובר מאז נחשף לראשונה לפני שנה בשם הקוד "מגה סיטי קאר".
בהמשך הכריזה ב.מ.וו על הקמת תת-מותג ייחודי למכוניות ידידותיות לסביבה, שייקרא i, וכעת מוצגות תחת כותרת חדשה - "נולדה חשמלית" (Born Electric) - מכוניות אשר מראות עד כמה יצרן רכב מרשה לעצמו לתאר מוצרים שיושקו למכירה רק בשנים 2013 (i3) ו-2014 (i8).
הייחוד בקונספט העקרוני של ב.מ.וו הוא שהיא בונה, לראשונה בהיסטוריה המודרנית של תעשיית הרכב, מכוניות חשמליות שתוכננו כך מראש ולא משתמשת בתכנון קיים או קונבנציונלי ומסבה אותו כך שיתאים לייעוד חדש.
גם לתפישה שבבסיס המכוניות האלה נמצא כעת שם חדש: היא תכונה מעתה ואילך Drive-Life כדי להדגיש את רעיון ההפרדה בין החלק התחתון של המכוניות - שלדה שכוללת את המתלים, את הסוללה ואת מכלולי ההנעה ונקראת Drive - לבין המרכב, למעשה תא הנוסעים והמטען, שנקרא Life.
החלק התחתון בכל המכוניות יהיה בנוי משלדת אלומיניום שבתוכה נמצאות הסוללה ומערכת קירור המים, וחלק זה אחראי גם לחלק ניכר מן היכולות הבטיחותיות של המכונית מבחינת ספיגת אנרגיה בעת תאונה, למשל.
החלק העליון, המרכב, בנוי מחומר שנקרא CFRP, אשר מכיל סיבי פחם ארוגים המעוצבים לחלקי המרכב השונים באמצעות שרף חזק ומודבקים זה לזה באמצעות דבק. CFRP שוקל כמחצית המשקל של פלדה אבל משיג רמת קשיחות זהה או גבוהה יותר, ויש לו כמה יתרונות שימושיים, כמו העובדה שהוא לא מחליד, ולכן גם לא זקוק לטיפול נגד חלודה ולשכבות הגנה כבדות מפני החלדה.
כמו כן, CFRP אלסטי יותר מפלדה ולא נפגם או נשרט מכל מכה קלה, ולכן מציע עמידות טובה יותר מפני חבלות עירוניות טיפוסיות, וקל יותר לצבוע אותו (או להציע אותו לא צבוע, מפני שהצבע הטבעי שלו, שחור-אפור, נאה למדי).
בזכות הקשיחות הטובה של החומר מתוכננת המכונית העירונית של הסדרה, i3, ללא קורת אמצע (בין הדלת הקדמית לאחורית), והדלת האחורית נפתחת לכיוון ההפוך מן הרגיל (כמו "דלת התאבדות" או דלת של כרכרה) - דבר שמשפר את נוחות הכניסה והיציאה למושב האחורי.
בין מעט הגילויים החדשים של ב.מ.וו בהשקה זאת, שניים חשובים במיוחד וקשורים זה בזה.
מהנדסי ב.מ.וו טוענים שלצורך העבודה על הפרויקט הם אימצו את מודל ה"ארכיטקטורה הפתוחה" שמקובל בתעשיית התוכנה, ובמילים מעשיות יותר: הם מתכננים פלטפורמה גמישה ככל שאפשר שלתוכה יהיה אפשר לחבר בקלות כל פיתוח או רעיון חדש שיתגלה תוך כדי עבודה.
ציניקנים יאמרו, ובצדק, שתחום המכוניות החשמליות נמצא עדיין בחיתוליו, והיות שהרבה דברים לא ידועים צפויים לקרות עד אז, מהנדסי ב.מ.וו לא רוצים להתחייב על התצורה הסופית שתושק בעוד שנה וחצי עד שנתיים.
מנגד, מאחר שתחום זה עודו בחיתוליו אי אפשר שלא להעריך את החלוציות של אנשי ב.מ.וו כמו גם את הארכיטקטורה הפתוחה שהם מאמצים: מדוע לא להיות פתוחים לקבלת רעיונות חדשים?
הגילוי השני שנחשף בסוף השבוע הוא אימוץ רשמי של מודל "מאריך הטווח", אשר הציגה לראשונה ג' נרל מוטורס עם שברולט וולט ויהיה אופציונלי במכונית העירונית של ב.מ.וו.
בכל מכוניות תת-המותג החדש יהיו כמה אבני בניין אחידות - למשל סוללה גדולה ושטוחה למכוניות החשמליות וסוללה צרה וקומפקטית יותר למכוניות ההיברידיות או מנוע חשמלי שמתוכנן ומיוצר לפי ב.מ.וו.
i3, המכונית הבסיסית ביותר בסדרה, היא מכונית חשמלית עירונית בממדים דומים לאלה של מכוניות קומפקטיות: היא גבוהה, רחבה וקצרה מעט יותר מפולקסווגן גולף, ואנשי ב.מ.וו מבטיחים שהיא תציע שפע של מרחב ל-4 מבוגרים.
היות שהמרכב שלה בנוי על-גבי שלדה (למעשה מעל לסוללה הרחבה והשטוחה) ולא חודרות לתוכו מערכות הנעה כלשהן, רצפת תא הנוסעים שטוחה לגמרי ומאפשרת מעבר קל של הנוסעים מצד לצד - עניין שימושי במקרה שחונים בחניה צפופה שמאפשרת יציאה רק מצד אחד של המכונית.
הנעת המכונית - חשמלית בלבד - מבוצעת באמצעות מנוע שפיתחה ב.מ.וו, אשר מחובר, כרגיל בדגמי החברה, אל הגלגלים האחוריים בלבד. המנוע מספק 170 כ"ס שמזניקים את המכונית ממצב עמידה ל-100 קמ "ש בתוך 7.9 שניות ולמהירות מרבית המוגבלת ל-150 קמ "ש. טווח הנסיעה, בהתאם לאופי השימוש, אמור לנוע בין 130 ק"מ ל-160 ק"מ לאחר טעינה מלאה של הסוללה, אשר אורכת 6 שעות. גם טעינה מהירה של הסוללה אפשרית; היא אורכת כשעה וממלאה 80% מתכולת האנרגיה של הסוללה.
i3 נועדה להיות בראש ובראשונה מכונית עירונית, והיא מסוגלת להיטען מכל שקע טעינה ביתי. עם זאת, אנשי ב.מ.וו מבינים שחלק מלקוחותיהם יבקשו להשתמש במכונית גם לנסיעות בינעירוניות, ולכן הם חשפו כעת אפשרות לרכישת המכונית עם מאריך טווח - מנוע בעירה פנימית שישמש כגנרטור ויספק חשמל לסוללה.
מאריך הטווח יוצב מימין למנוע החשמלי, גם הוא על-גבי הסרן האחורי, וזה יהיה מנוע בעל שני צילינדרים בעל נפח 600 סמ"ק אשר מבוסס על מנוע קיים של ב.מ.וו, ככל הנראה אחד ממנועי האופנועים של החברה שיעבור התאמה לתנאי עבודה שונים מאלה שתוכנן אליהם במקור.
לאחר הפעלת מאריך הטווח יספיק הדלק שבמכל (הקטן) לטווח נסיעה נוסף של כ-130-150 ק "מ, שבמהלכו אפשר כמובן לתדלק שוב כדי להאריך את טווח הנסיעה.
דגם התצוגה השני שנחשף בסוף השבוע הוא i8. גם זה לא היה בבחינת חידוש משום שב.מ.וו כבר הכריזה עליו בעבר. החידוש הוא בדבריו של יו"ר החברה: "בין i3 ל-i8 ישנן כמה ספרות ובכוונתנו למלא את החלל הזה".
הדמיון בין ה-i3 ל-i8 הוא במבנה ה-Drive Life: מרכב מעל שלדה שמכילה את מכלולי ההנעה. אך בשונה מן ה-i3, ה-i8 היא מכונית ספורט שנועדה לנסיעה בינעירונית ולשימושים ספורטיביים. לכן זאת לא חשמלית אלא היברידית - כלומר, הגלגלים מונעים בשתי שיטות הנעה שונות. הגלגלים האחוריים של i8 מונעים באמצעות מנוע קטן (3 צילינדרים בנפח 1.5 ליטר) אבל חזק ויעיל (מוגדש טורבו, מספק 220 כ"ס), ואילו הגלגלים הקדמיים מונעים באמצעות המנוע החשמלי של i3 אם כי בהספק מופחת- 128 כ"ס (במקום 170 כ"ס).
אמנם הסוללה מותקנת בחלק התחתון של המכונית, בשלדה, אבל בשונה מן ה-i3 זאת סוללה קטנה ו"מכווצת" יותר: היא איננה שטוחה אלא מלבנית וגבוהה יותר, והיא ממוקמת במקום שבדרך-כלל מאכלס את גל ההינע ואת מערכת הפליטה - כלומר, בין המושבים (ועד לתחתית הפלטפורמה). גם סוללה זאת נטענת ברשת החשמל הביתית או בטעינה מהירה, ולאחר מכן ניתן לנסוע כ-30 ק "מ תוך שימוש במנוע החשמלי בלבד, ללא התנעת מנוע הבעירה הפנימית.
המכונית מעוצבת כמכונית ספורט בתצורת 2+2 (שני המושבים האחוריים צנומים מאוד), והדלתות שלה נפתחות כלפי מעלה בסגנון "כנפי שחף".
כאשר שני המנועים עובדים יחד מזנקת המכונית הזאת תוך 4.6 שניות מעמידה ל-100 קמ "ש, והיא מוגבלת למהירות מרבית של 250 קמ"ש.
כרגיל באירועים מסוג זה, את ההפתעה הגדולה באמת לא סיפקו החומרים הרשמיים של ההשקה וגם לא הנאומים, אלא דווקא אחד המהנדסים שלא יכול היה להתאפק.
לאחר ששאלתי אותו אם וכיצד, לדעתו, יסכימו נהגים לשנות את הרגלי הנהיגה שלהם ולחבר את המכונית החשמלית שלהם ל"שטקר" בכל הזדמנות, הוא השיב לי בהתלהבות ובעיניים נוצצות: "לקוחות ב.מ.וו לא יצטרכו ללכלך את הידיים שלהם ולחבר כבלים לשקעים חשמליים".
"עד לסוף השנה", הוא הבטיח, "ב.מ.וו תציג פתרון שיאפשר למכונית להתחבר לטעינה חשמלית'ללא מגע יד אדם', כלומר, נהג יגיע לנקודת טעינה והאוטומציה תעשה עבורו את כל העבודה".
מעבר לקונספט i עצמו, נראה שזאת הבשורה המעניינת ביותר לגבי מכוניות חשמליות ופלאג אין באופן כללי, היות שהעיסוק בכבלים, בשקעים ובתקעים עלול לחבל בחוויית השימוש בהן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם