אורלי לוי-אבקסיס: מודעות חברתית זה בדנ"א שלי
ח"כ אורלי לוי היא כבר לא רק "הבת של" (דוד לוי), אך כמוהו היא מחזיקה באג'נדה חברתית מובהקת: "כלכלה חופשית הפכה לסיסמת קסם. צריך לצאת בתוכנית חומש לאיזון בין הכלכלה לחברה; על גל המחאה: "זה עלול להגיע לכאוס שלא נדע איך לצאת ממנו"; ועל אבא: "הוא שייך לזן מיוחד של אנשים שיש להם אידאולוגיה"
אבל אז, בדצמבר 2008, עשתה את המעבר הממש לא מקובל והחליטה להתמודד בבחירות לכנסת ה-18. מילא זה, אבל ההצטרפות לרשימת ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן היתה צפויה אפילו פחות. מה לבתו של אושיית ליכוד ולתנועה הימנית של ליברמן, המזוהה בעיקר עם העלייה הרוסית?
שנתיים וחצי לאחר מכן אורלי לוי-אבקסיס היא כבר חברת כנסת לכל דבר, מובילה אג'נדה משלה, מכהנת בנשיאות הכנסת ומזוהה בעיקר עם ענייני חברה ורווחה. כשמשוחחים איתה מגלים תפישת עולם חברתית מרחיקת לכת, קרובה יותר לזו של שלי יחימוביץ' או לשל דב חנין מאשר לזו של ראש המפלגה ליברמן.
אז אולי, בניגוד לשמועות, היא מעולם לא חשבה על הצטרפות למפלגת העבודה, אבל יש לה יד חופשית לקדם את הנושאים החברתיים תחת הדגל של ישראל ביתנו, וזה בדיוק מה שהיא עושה.
גדלת בבית של פוליטקאי, מה את מביאה איתך מהשנים ההן?
"אני נשבעתי לעצמי שדברים מסוימים לא יקרו. למשל, היינו רואים את אבא הרבה פחות מאשר ילדיי רואים אותי. סופי השבוע היו קודש למשפחה ולא היינו מדברים על פוליטיקה, אבל כשאנשים חיכו לו בפתח הבית נכמר ליבו והוא היה מדבר איתם. אני הייתי אומרת לו: 'זה הזמן שלנו, אסור לך לעבוד עכשיו', והוא היה עונה לי ש'הם הגיעו מרחוק'.
"אני מנסה לעשות את הפרדה, אבל להגיד שהילדים לא משלמים מחיר? ודאי שכן. לכל אם שיוצאת לעבוד יש ייסורי מצפון. אצל אבא זה היה מפעל של איש אחד. אני משתדלת כל יום לחזור הביתה, שעתיים נסיעה לכל כיוון, וככה לפחות הם רואים אותי בבוקר בבית".
מה השפיע עלייך בתקופת הילדות?
"גדלתי בתקופה שהמדינה ראתה חובה לעצמה לספק לאזרחים שלה תנאי מחיה מינימליים לקיום בכבוד. ילדים בכל שכבות הגיל השתתפו בחוגים מסובסדים. זו היתה תקופה של משבר חברתי עמוק מאוד, אבל כולנו היינו בספרייה ובחוגים לכתיבה יוצרת, וגם היו חוגי טניס.
"היום כשאני רואה במתנ"סים את מגרשי הטניס עומדים ריקים או משמשים חוגים יקרים, אז משהו מתחמץ בלב. הפרויקטים של אז גרמו לזה שחברים שלי הגיעו להיות רופאים ועורכי דין, והכל בזכות הכלים שניתנו להם".
למדת משפטים כי רצית באמת להיות עורכת-דין?
"לא עסקתי בזה, אבל לימודי משפטים נותנים לך כלים לעבוד בתחומים שאנחנו עוסקים בהם. לממשלה קשה להכניס נושאים כשמולם מישהו שיודע איך לקרוא את הטקסטים. למשל, בזמן הטיפול בתוכנית ויסקונסין הייתי עם השר ועם כל האחראים לנושא, והעליתי דברים שהיה צריך לשנות".
ידעת שתעברי לפוליטיקה בשלב כלשהו?
"תמיד הייתי פרופורציונלית בחיים שלי ותמיד אמרתי את דעתי. גם כשעשיתי קמפיינים דיברתי על בעיות חברתיות. כשהתראיינתי פעם אצל יאיר לפיד, אף שהייתי אמורה לקדם את התוכנית שעשיתי, העדפתי לבעוט בכל העולם. זה טבוע בי. לא כיוונתי לפולטיקה. מה ששינה את דעתי היה שאמרו לי: 'בואי למגרש של הגדולים ותנסי לשנות את מה שאת יכולה'".
הציפיות ממך היו בוודאי להצטרף לליכוד כמו אביך.
"השבר הגדול עם הליכוד היה בתקופת ההתנתקות. ראיתי איך הקול שלי שירת מטרה שלא היה לה בסיס. השתמשו בקולי לשרת מדיניות שלא האמנתי בה".
איך את רואה את המחאה החברתית שמתחוללת עכשיו?
"בוא לא נייפה את המצב; למדינה יש בעיות חברתיות ממש קשות, והקושי הזה להתקיים מעמיד את האנשים על סף ייאוש. ולא מדובר רק בקשישים ובנכים. תסתכל על קו העוני החדש: יש הרבה אנשים מתחת לקו העוני. בכל המשפחות החדשות שם יש שני הורים עובדים וילדים עניים. אותי הכי מטריד שיש צמיחה כלכלית עצומה, מה שאומר שהאמצעים להתמודד עם הבעיה החברתית לא חסרים, אבל משום שהיה שקט מדומה שכנענו את עצמנו שאין בעיה ונכנסנו לבועה אחת גדולה.
"זה עלול להגיע לכאוס שלא נדע איך לצאת ממנו. כשזה יקרה, שום דבר לא יבלום את זה. אנשים עברו את סף איהאמון במערכת, כמו שאפשר לראות מהתגובה שלהם להודעת הממשלה על הצעדים שתנקוט".
את תומכת ביוזמות ראש הממשלה?
"ההצעות שהציע ראש הממשלה היו טובות בחלקן ובחלקן פחות. גם המחאה בעניין הקוטג' ובעניין הדיור מבטאת את הזעם ואת ההתקוממות נגד התייקרות המחירים בכל התחומים ונגד הקושי של אנשים עובדים להתקיים בכבוד. אנשים ממעמד הביניים אומרים 'יש לי תואר, אני עובד, משלם מסים, שירתי בצבא ובסופו של דבר אני לא מצליח לגמור את החודש'. כמו שהורדת מחיר הקוטג' לא מספיקה וצריך להוריד את שאר
המחירים, כך גם בדיור.
"להחזיק היום ילד במעון, עם ההמלצות של הגננות לחוגים, עם שיעורי עזר לבגרות ועם מחירי התרופות שדורשות השתתפות עצמית, והתרופות עולות המון, זה משהו שאי אפשר לעמוד בו. איזה הורה יכול להרשות לעצמו להחזיק יותר מילד אחד במעון וגם לצאת לעבוד? אז אנחנו מחזירים אמהות הביתה או מעודדים מצב שהמקומות הם יותר מחסנים של ילדים מאשר מעונות בפיקוח".
למה לא ראו אותך מבקרת במאהלי המחאה?
"אני הייתי בין הראשונות להתריע על נושא יוקר המחיה ויוקר הדיור, ואני ממשיכה בזה גם היום. אבל לבוא למאהל ולנסות לגזור מזה קופון? אני לא חושבת שזה נכון ואני לא חושבת שזו הזירה לשנות".
העמדה של ישראל ביתנו כוללת השקפה חברתית?
"מפלגה שאין לה אמירה חברתית לא יכולה להיות לה זכות קיום. זה נכון שלישראל ביתנו יש בעיקר את הפן המדיני-ביטחוני, אבל מרגע שנכנסתי יש לי מנדט לעסוק בנושאים החברתיים. ישראל ביתנו עושה המון בתחומים האלה. בוועדת העבודה והרווחה ההצבעה אינה קואליציונית ואני שמחה על כך. אני מקבלת אור ירוק לנושאים הקשורים בילדים בסיכון, בנשים ובנכים, שבשום מפלגה אחרת לא הייתי יכולה לקבל".
איך זה מסתדר עם השקפות בעניין הכלכלה החופשית?
"כלכלה חופשית הפכה להיות סיסמת קסם. אבל המדינה מתפקדת כמו משקיפה מהצד, אנחנו מפקירים את האזרחים לתנאים האכזריים של השוק, ובעלי ההון נותנים את הטון. צריך לצאת בתוכנית חומש לאיזון בין הכלכלה לחברה, בין המספרים לאנשים. יש פה כשל שוק והמדינה חייבת להיות רגולטור ולפקח על מה שיוצר תסכול. המדינה צריכה לספק דיור סוציאלי. כיום שברו את התא המשפחתי, זוגות צעירים חוזרים לגור עם ההורים, ילדים חיים בצפיפות, זה הורס חיי משפחה וזוגיות.
"בימים אלה אני עושה מחקר שהתוצאות שלו יזעזעו את המדינה. נעשה פה פשוט פשע. הנתונים כבר עכשיו ממש מזעזעים: ב-2007 העבירה עמידר לאוצר 250 מיליון שקל, ושום דבר מתוך זה לא חזר לבנייה סוציאלית".
מה אביך היה אומר על המצב החברתי?
"גם אז אבא התריע על המצב החברתי, ואני לא מכירה אנשים רבים בתפקיד כמו שר החוץ וסגן ראש הממשלה שעוסקים גם בכל העניין החברתי. הוא היה יכול לשים את כל כובד משקלו ולשנות החלטות. הוא שייך לזן מיוחד של אנשים שיש להם אידאולוגיה ולא מתעלמים, אלא מזהירים כל הזמן. אני גדלתי בבית של מודעות לחברה ולרווחה ואני חושבת שזה בדנ"א שלי".
אורלי לוי אבקסיס
צילום: יהודה בן יתח
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם