זכויות פרילנסרים בהיבט של ביטוח לאומי
פרילנסרים העוסקים במקצועות מסוימים יחשבו כעובדים לצורך חוק הביטוח הלאומי; למשל פרילנסרים העוסקים במתן הרצאות בעלי הסכם שנערך 3 חודשים לפחות יחשב כעובד שכיר
עתה נעסוק בזכויות הפרילנסרים בהיבט של הביטוח הלאומי, אשר מעמדם בו הוא ייחודי והחוק מקנה להם זכויות שכדאי לתת עליהן את הדעת.
צו הביטוח הלאומי לסיווג מבוטחים שפורסם ב-1972 נועד לקבוע את מעמדם של המבוטחים ובין היתר את מעמד הפרילנסרים. על פי הצו, פרילנסרים העוסקים במקצועות ובתחומי עבודה מסוימים ואשר עונים על תנאי העבודה המפורטים בהם ייחשבו כעובדים לצורך חוק הביטוח הלאומי. בהתאם לכך, הגורם המשלם להם את שכר העבודה ייחשב כמעביד לעניין חוק זה.
למען הסר ספק יובהר כי הצו מחייב את המוסד לביטוח לאומי בלבד ואין בקיומו אסמכתה לכך שמתקיימים יחסי עובד-מעביד לענייני דיני עבודה אחרים.
כך, למשל, הצו קובע כי פרילנסרים העוסקים במתן הרצאות, אלה המופיעים באמצעי תקשורת ציבוריים, מורים ומדריכים, שלהם הסכם עבודה שנערך מראש לתקופה של 3 חודשים לפחות או סדרה של 7 הופעות או הרצאות לפחות במהלך תקופה זו - ייחשבו כעובדים שכירים, ובהתאם המשלם להם גמול בגין עבודתם ייחשב מעבידם ויהא זה שחייב בדיווח ובתשלום דמי הביטוח הלאומי עבורם.
למעשה, באמצעות הצו יצר המחוקק מעמד מיוחד, ולפיו נותן השירות הוא עצמאי לצורכי מס הכנסה ומס ערך מוסף, אך מוגדר כעובד שכיר לצורכי הביטוח הלאומי.
המטרה שעמדה בבסיסו של הצו היתה לשמור על זכויותיהם של פרילנסרים הנאלצים לעבוד כעצמאים מול גופים גדולים שאינם מעוניינים או שאינם יכולים להעסיקם כעובדים שכירים. כפועל יוצא מכך, אוכלוסייה זו, המשתייכת לקטגוריות העבודה ולתנאי ההעסקה המפורטים בצו לסיווג מבוטחים, זוכה להגנה סוציאלית אשר מוקנית רק לעובדים שכירים.
במשך שנים רבות לא נאכף הצו ביעילות ולכן פרילנסרים רבים כלל לא היו מודעים לזכויותיהם ובפועל יצאו נפסדים מכך. אולם בשנים האחרונות המוסד לביטוח לאומי הציב לעצמו מטרה לפקח על המעבידים הגדולים העוסקים בתחומים הנכללים בצו.
לאור זאת נערכו ביקורות רבות שבעקבותיהן חויבו מעבידים רבים להעביר למוסד לביטוח לאומי הפרשים בגין דמי ביטוח לאומי שהסתכמו בסכומים גדולים. כפועל יוצא מהאכיפה חל שיפור ניכר במצב ופרילנסרים רבים החלו ליהנות משמירה על זכויותיהם.
חשוב לציין כי להכרה בפרילנסר כעובד שכיר יש השלכות חשובות נוספות, משום שהיא מעניקה לו זכויות נוספות בהיבט של הביטוח הלאומי - כגון זכאות לדמי אבטלה, שכיום אינה קיימת לעצמאי, דמי פגיעה בעבודה בשיעורים גבוהים יותר ביחס למבוטח עצמאי וכן תנאים סוציאליים המוקנים לכל עובד שכיר מכוח דיני העבודה.
לאור האמור, מומלץ לכל פרילנסר להתייעץ עם איש מקצוע מומחה על-מנת לבחון אם תחום עבודתו ותנאי העסקתו נכללים בהוראות הצו, כדי שיוכל לממש את כל הזכויות המגיעות לו על-פי דין.
הכותב הינו שותף בכיר בשיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון ההמלצה אינה מהווה תחליף לייעוץ מקצועי
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם