אושרה חבילת הסיוע השנייה לכלכלת יוון
מנהיגי מדינות היורו סיכמו כי הם יעבירו, בשיתוף עם קרן המטבע, 109 מיליארד יורו. המגזר הפרטי יסייע בפעם הראשונה עם 37 מיליארד
בתום פגישת חירום בבריסל, אחרי שבועות של מבוי סתום, סיכמו מנהיגי 17 מנהיגי מדינות היורו, ראשי האיחוד האירופי וקרן המטבע הבינלאומית על הסיוע בגובה של 109 מיליארד יורו.
בפעם הראשונה נקראים גם בנקים ומשקיעים פרטיים לסייע לחבילת הסיוע באמצעות 37 מיליארד דולר, אשר יסופקו במגוון אמצעים, כולל תוכנית לרכישה מחדש של החוב.
מפגין מול הפרלמננט באתונה. צילום ארכיון: רויטרס
בהודעת המנהיגים נאמר כי ההלוואות שיינתנו ליוון יעמדו על ריבית של 3.5 אחוזים ומועד הפירעון שלהם יעמוד על 15 עד 30 שנה, בניגוד ל-7.5 שנים של ההלוואות במסגרת חבילת הסיוע הראשונה.
כמו כן הוחלט להרחיב את התפקיד של מנגנון הסיוע האירופי כדי שיוכל לפעול יותר בחופשיות לנוכח התפשטות המשבר למדינות נוספות. "הרפורמה של המנגנון תהפוך אותו לגמיש וליעיל יותר", אמר נשיא מועצת האיחוד האירופי, הרמן ואן רומפוי. "אנחנו לא צריכים לחכות כעת לנזק ממשי לפני שנוכל להתערב".
"אנחנו שבים ומאשרים את המחויבות שלנו ליורו ולעשות את כל מה שצריך כדי להבטיח יציבות פיננסית של אזור היורו בכללו ושל המדינות החברות", נאמר בהודעת הסיכום. "מאז תחילת משבר החוב, ננקטו צעדים חשובים כדי לייצב את האזור, לבצע רפורמה בחוקים ולפתח כלי יציבות חדשים. שיקום אזור היורו מתקדם היטב והיורו מבוסס על יסודות כלכליים מוצרים. אבל האתגרים הראו את הצורך בצעדים מרחיקי לכת נוספים".
המנהיגים גם שיבחו את הצעדים שנקטה ממשלת יוון כדי לייצב את הכלכלה, ובכללם חבילת הקיצוצים וההפרטה שהתקבלה בפרלמנט לאחרונה. "אלה הם מאמצים
חסרי תקדים, אך נחוצים, כדי להשיב את הכלכלה היוונית לנתיב צמיחה", אמרו.
במהלך הדיונים נפלה הצעה מוקדמת להטיל מס על הבנקים האירופים המחזיקים באג"ח של יוון לטובת חבילת הסיוע לתקופה של שלוש שנים. אולם המנהיגים החליטו לוותר לנוכח הסיכוי הנמוך של התוכנית ובמקום זאת הוחלט לפנות למגזר הפרטי.
הציפיות להסכם החדש הביאו לעליות שערים בבורסות באירופה, כאשר את המגמה הובילו המניות של המגזר הבנקאי. בגרמניה עלו המניות של קומרצבנק בתשעה אחוזים ושל דויטשה בנק ב-3.6 אחוזים, בעוד שבבריטניה עלו מניות ברקליס ב-7.7 אחוזים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם