מנכ"ל אתרים: "דיור בר השגה בתל אביב הוא בעייתי"
איתמר שמעוני, מנכ"ל חברת אתרים, הגיע מהדרום כדי להוביל מהפכה בחיי התרבות והפנאי בתל-אביב; בראיון למעריב עסקים הוא מספר על החזון שהוביל את השינוי, על ההשקעה הגדולה בפיתוח החופים בעיר ועל רצונו להוביל מהפכה דומה באשקלון
מי שעובר היום לאורך רצועת החוף בתל-אביב מגלה פעילות תוססת ועשירה כמעט בכל שעות היום. נמל תל-אביב הפך לאחד ממתחמי הבילוי המצליחים בארץ. הטיילת שודרגה והפכה אבן שואבת למבקרים מכל הארץ. "פרויקט הטיילות הוא אחד הפרויקטים המרכזיים שהובלנו", אומר שמעוני. "זו טיילת שמתחילה ביפו ומגיעה עד הרצליה. מדובר בפרויקט ששכב שנים במגירות החברה. היום כחצי מיליון איש מגיעים בכל סוף שבוע לרצועת הטיילות של חופי תל-אביב".
ההשקעה בטיילת תל אביב היא אחת הדוגמאות המובהקות למודל כלכלי סגור שעתיד להכניס כסף באופן ישיר לקופת העירייה. מטרת העל היא יצירת רצף טיילות שיחברו את תל-אביב עם הרצליה בצפון ועם בת ים בדרום. לדברי שמעוני, לרצף הזה יש השפעה כלכלית אדירה על נכסי הנדל"ן הקרובים לקו החוף. עד 2012 צפויים להקים מקטעי טיילת נוספים בעיר, ביניהם טיילת לתוך הים בהמשך לשובר הגלים של חוף גורדון בהשקעה של 40 מיליון שקל. נוסף על כך, כיכר אתרים עתידה להתחדש בהשקעה של כ-30 מיליון שקל. עלות כל פרויקט הטיילות נאמד ב-100 מיליון שקל.
בעשור האחרון הפכה תל-אביב למעצמה שמובילה את חיי התרבות והפנאי בארץ. אתה חושב שמה שהשתנה הם העיר ואופייה, או שמדובר בעיקר בתדמית שנבנתה בהצלחה?
"תל-אביב עברה שינוי משמעותי בשנים האחרונות. יש פה ראש עיר מצוין, רון חולדאי, שמוביל את העיר עם חזון ברור. בדרך-כלל ראשי ערים נתקעים עם החזון שלהם אם הם לא 'בולדוזרים'. לדעתי זה מה שקרה בתל-אביב, ראש העיר הצליח להפוך את החזון למציאות ובשנים האחרונות היא הפכה לעיר של תרבות, בילוי ופנאי. כיום יש עודף היצע של מקומות בילוי שנפתחו במתחם 'התחנה', בנמל תל-אביב ובנמל יפו לאחר פיתוח מסיבי של רצועת החוף לאורכה של העיר, והפכו למוקדי משיכה של תרבות ופנאי.
"יש כאן ראייה מערכתית שלמה ששמה במרכז את חופי הים, והתוצאה היא העשרה של תרבות הבילוי, מזנונים שעובדים בחופים, פסטיבלים, תחרויות וספורט וחופים שמוגדרים לשימושים שונים. כל אלה הם משאב כלכלי של העיר. תל-אביב הפכה מ'עיר ללא הפסקה', מותג שסימל בעיקר את חיי הלילה שלה, לעיר שיש לה מה להציע גם בשעות היום. חופי העיר מדורגים כיום בין 10 החופים הטובים בעולם, וזה מגובה גם בנתונים כלכליים, בין היתר בתפוסה של יותר מ-65% בבתי המלון בעיר במשך כל השנה".
אבל נראה שיש לזה מחיר עבור חלק מהציבור. מחירי הנדל"ן בעיר שברו שיאים, וצעירים לא יכולים היום להרשות לעצמם לשכור דירה בעיר.
"יש קשר ישיר בין הגדלת היצע מקומות הבילוי לבין מחירי הנדל"ן, בעיקר לאורך החופים. אם לפני 10 שנים מחיר דונם קרקע ליד הנמל היה חצי מיליון דולר, היום המחיר הוא 4 מיליון דולר. אין ספק שפרויקט כמו נמל תל-אביב ומיתוגו הפך את הקרקעות ליקרות. לפני שפתחנו את הטיילות ואת המתחמים לאורך החוף המחירים היו נמוכים באופן משמעותי. בשנת 2005 המחיר הממוצע להפעלת מזנון באחד החופים היה 300 אלף שקל לשנה, היום הוא כבר שני מיליון שקל. זה מעגל שמזין את עצמו".
כשמדובר בדיור, יש לא מעט צעירים בעיר שלא רואים בעין יפה את המהפכה שאתה מדבר עליה, כיוון שהם נאלצים לעזוב את העיר בשל מחירי הדיור הגבוהים.
"צריך להודות שבעיר כמו תל-אביב דיור בר השגה הוא בעייתי. זו עיר שמייצרת עוד ועוד מקומות עבודה ואפשרויות בילוי וכולם רוצים לגור בה. וכשיש עודף ביקוש - איך לא יעלו המחירים? שום דבר לא יפתור את הבעיה הזאת, וחברי מועצה ששמו להם את הנושא כאג'נדה פוליטית שמובילה אותם בעיקר רוכבים על זה. אם יימצא לזה פתרון לא תהיה להם עוד הצדקה להישאר בתפקיד".
מחלה נוספת שתל-אביב סובלת ממנה היא בעיה של עומסי תנועה, פקקים ומקומות חניה. זה פוגע ישירות באיכות החיים של תושבי העיר ואין כרגע פתרון באופק.
"נגעת בנקודה שהיא באמת החלשה ביותר בעיר כיום. כשאתה מרים פרויקט כמו זה שהרמנו בנמל תל-אביב, יש חוזקות ויש חולשות. נושא התחבורה הוא אחת מהחולשות בפרויקט, ואחד הפתרונות הוא מעבר לאופניים. יש בעיר 13 ק?מ של שבילי אופניים ובקרוב יתווספו להם 10 ק"מ נוספים. זה מחייב שינוי תרבותי. בשבוע שעבר עברה הצעת
הרפורמה בתחבורה הציבורית של מטרופולין תל-אביב יצאה לאחרונה לדרך, תוך שהיא סופגת ביקורת גם מהנוסעים וגם מהעירייה. האם אתה רואה גם בה סוג של פתרון?
"יש פה שינוי תרבות. קובעי המדיניות מבינים שיש לנו מצוקה. תל-אביב היא עיר עם תפישה תרבותית מתקדמת מאוד, אבל המשאבים נשארו במרחק שנות דור. חלק מהאיומים שישראל מתמודדת איתם, יותר מהמצב הביטחוני, הם דווקא הדברים שנראים טריוויאליים לכאורה, כמו תשתיות. אם תשווה את היחס של מספר כלי הרכב וסלילת הכבישים לעומת הגידול הטבעי ומספר הדירות שנבנות בארץ, תגלה שמצב התשתיות בישראל הוא בעייתי. התשתיות שלנו היום גרועות יותר מבלבנון, וחייבים לתת על זה את הדעת".
אחרי שהפכה את רצועת החוף לאטרקציה הגדולה של תל-אביב, חברת אתרים כבר עובדת על הפרויקט הבא - הפיכת מתחם "גני התערוכה הישן" (מצפון לנמל תל-אביב - ע"א) למתחם הבילוי החדש של תל-אביב. "מדובר בפרויקט שאפתני וגדול שמבחינתי יש לו חשיבות לאומית" אומר שמעוני. "חברת אתרים רכשה את השליטה ואת נכסי החברה לפיתוח תל-אביב שאחראית לחלק המזרחי של מתחם הנמל ועומדת להפוך אותו למתחם בילוי ומסחר. במסגרת זאת קיבלה אתרים לידיה 80 נכסים במתחם ששטחו כ-18 אלף מ"ר, שעד לאחרונה נראה כמו סלאמס. המתחם מוזנח והרוס ולמרבית העסקים במקום אין בכלל רישיון עסק.
"אנחנו פועלים לפינוי המתחם. חלק מבתי העסק במקום הם דיירים מוגנים ויהיה עליהם להוכיח בבית-המשפט את זכויותיהם בדיירות המוגנת. על-פי הצפי תסתיים תוכנית הפיתוח עד הרבעון השני של 2012. היתר הפיתוח כבר התקבל ותכנון המתחם החל".
למרות גילו הצעיר יחסית, בן 43 בסך הכל, לזכותו של שמעוני נזקפת קריירה מפותלת שהעניקה לו נקודת מבט ייחודית על המרחב החברתי-כלכלי-תרבותי שבין הפריפריה למרכז. שמעוני היה בעבר פעיל ליכוד מוכר בדרום, שנדד, כמו "בוגרי ליכוד? אחרים, עם אריק שרון למפלגת קדימה, נשאר נאמן לה גם תחת השרביט של ציפי ליבני ובבחירות האחרונות פקד כ-3,000 חברים למפלגה. הוא הספיק לכהן כיועץ כלכלי בכיר של שר הבריאות לשעבר דני נוה, משך 3 שנים ובשנת 2008 אף התמודד על ראשות העיר אשקלון. בסופו של דבר רק כמה מאות קולות הפרידו בינו לבין בני וקנין שזכה בראשות העיר. מאז שמעוני מכהן במועצת העיר ומוביל בלהט את האופוזיציה המקומית.
בבחירות האחרונות לראשות העיר אשקלון עלית לסיבוב השני ובסופו של דבר הפסדת. כמה מאוכזב יצאת מהחוויה הזאת?
"התמודדתי בפעם הראשונה בזירה הפוליטית המקומית וזו היתה חוויה מצוינת ומלמדת. אבל כשאתה מפסיד בפער זעום כלכך זה בהחלט יוצר תחושה של אכזבה".
תשוב להתמודד על התפקיד?
"אני שוקל זאת בחיוב. צריך להבין שאני מגיע מרקע של מלחמות ומאבקים. ההורים שלי חיו במעברות, כנער עזרתי לפרנס את המשפחה. עבדתי בבוקר בבניין ובערב במלצרות. לכן שום דבר הוא לא מובן מאליו עבורי. גם להגיע לתפקיד שאני נמצא בו לא היה קל, אבל קשה הרבה יותר לשמור על המקום שלך. אתה מגיע לגוב אריות ואתה נאלץ להתמודד עם לחצים עצומים.
כשרכשנו את החברה לפיתוח תל-אביב והעברנו לרשותנו 80 נכסים במתחם 'גני התערוכה הישן' היה כאן מצעד של אנשים בעלי כוח, ידוענים ואפילו שחקני כדורגל שניסו למנוע את פינוי הדיירים במקום. בתפקיד כזה אתה נדרש ליכולת עמידות גבוהה. כשהגעתי לכאן קראו לי 'השרוט מאשקלון'. היום אני אחרי המלחמות האלה ומעריכים אותי בעיר".
מה לגבי חזרה לפעילות פוליטית ברמה הארצית, יש הצעות או תוכניות על הפרק?
"קיבלתי לאחרונה הצעה מציפי ליבני להתמודד לכנסת. היא לוחצת עליי מאוד. היא רוצה אנשים צעירים בעלי רקע של עשייה בשטח. אבל האמת היא שאני לא בנוי להיות חבר כנסת, אני מתחבר הרבה יותר לעשייה בשטח ולביצוע של פרויקטים גדולים. תגיד לי 'בוא תחבר את תל-אביב לנתניה' ואני אעשה את זאת ב-3 שנים . עבודה פרלמנטרית לא מעניינת אותי. לעומת זאת, לחזור למקום שגדלתי בו ושאני והוריי גרים בו, קורץ לי יותר. אשקלון קוראת לי מבחינת עשייה ואני חושב שהיא יכולה להתקרב מבחינות רבות לתל-אביב".
אתה עובד ופועל בתל-אביב, אבל אתה גר באשקלון, שבשנה האחרונה היתה אחת ההפתעות הגדולות של שוק הנדל"ן. לאן יוביל השינוי הזה את אשקלון?
"אשקלון נמצאת כיום בתנופת בנייה. זה טוב ויפה אבל אסור להתעלם מהבעיות. קח את מה שקורה בתל-אביב מבחינת חוסר התאמת התשתיות, תכפיל פי 10 ותקבל את המצב באשקלון. הבעיה העיקרית היא שהבנייה המסיבית באשקלון נעשית על בסיס אותן תשתיות, גם הפיזיות וגם הקהילתיות. מספר התלמידים הוכפל בשנים האחרונות ועומד כיום על יותר מ-33 תלמידים בכיתה. התהליך הזה קורה מהר מדי. כשאתה בא לתכנן תוכנית בנייה בעיר אתה חייב להסתכל קדימה ולהתאים גם את התשתיות. בשכונות חדשות כמו שכונת ברנע בצפון אשקלון יש מחסור אדיר בגני ילדים. החשש שלי הוא שהמחסור הזה יגרום לכל מי שקנה דירה בתנופת הבנייה בשני מיליון שקל, למכור את דירתו במיליון שקל".
כמי שהיה בעבר יועץ שר הבריאות ורואה את המלחמה שמנהלים הרופאים על מצוקת מיטות, בעיות שכר ועוד, לצד רפואה פרטית שמשגשגת ותיירות רפואית שמתפתחת במקביל. מה דעתך בנושא?
"מערכת הבריאות בישראל נמצאת על סף קריסה. הידע וההון האנושי שיש לנו בישראל הם מהמובלים בעולם, אבל התשתיות שאנשי המקצוע נאלצים להשתמש בהם כדי לממש את הידע הזה שואפות לאפס. זה אומר תורים ארוכים לניתוחים ולהשתלות ומספר מיטות מהנמוכים שיש בעולם. יש פה קונפליקט. האג?נדה של המפלגות הגדולות מתמקדת במדיניות חוץ וביטחון. זו אחת הבעיות הגדולות של הממשלה ושל הכנסת. אם לא יהיה ארגון מחדש במערכת הבריאות היא תקרוס. מערכת הבריאות הופכת למערכת בריאות של עשירים והפער החברתי מוביל למצב שבריאות קונים בכסף. זו אשמת הממשלות האחרונות. היו צריכים לקחת את ההשקעה בבריאות, להכפיל אותה פי 10 ולקדם תוכנית מעוגנת בחקיקה לתקופה של 10 שנים קדימה. ומי שצריך לפקח על ביצוע התוכנית זה לא משרד הבריאות, כי אם גוף שיוקם במיוחד לטובת העניין".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם