הסיבות לחוזקו של השקל
כצרכנים התחזקות השקל עושה לנו רק טוב, מאחר והיא המוזילה מוצרים מיובאים רבים; אולם ישנם מגזרים שלמים שעלולים להפגע במשק, עד כדי סגירה
עם זאת, מול הנאת הצריכה עומדת הפגיעה במגזרים יצרניים במשק, לעתים עד כדי סגירתם. בהשוואה לפני 5-6 שנים התחזקות השקל מגיעה לכ-23% לעומת הדולר ולכ-13% לעומת היורו, שני המטבעות העיקריים הן בייצוא והן בייבוא.
שער החליפין של השקל נקבע כמו מרבית המוצרים על-ידי ביקוש והיצע. ביקוש גבוה למטבע חוץ מביא לפיחות (היחלשות השקל) והיצע גבוה מביא לתיסוף (התחזקות השקל). היום הריבית במשק עדיין נמוכה במונחים היסטוריים, אך גבוהה מאוד בהשוואה לריביות בארה"ב ובאירופה. כל משקיע פיננסי שמסוגל להעמיד ביטחונות יכול לקחת הלוואת דולרים בריבית נמוכה בחו"ל, להמירה לשקלים, להשקיעה בארץ בפיקדון או במק"מ וליהנות מריבית הגבוהה בכ-2% ויותר מהריבית שיצטרך לשלם על ההלוואה שלקח.
אבל להשקעה כזו יש נקודת תורפה והיא שער החליפין של השקל מול הדולר בנקודה שאותו משקיע ירצה לממש את ההשקעה (למכור). ביום המימוש הוא ודאי יחפוץ להחליף את השקלים בדולרים, להחזיר את ההלוואה הדולרית ואת הריבית עליה וליהנות מרווחיו. אולם אם בזמן הזה יהיה פיחות והשקל ייחלש, העלייה בשער החליפין של הדולר תכרסם ברווחיו - בשער חליפין גבוה יותר הוא יקבל עבור השקלים פחות דולרים.
יתר על כן, אם הפיחות יהיה
גבוה מ-3%-2%, שהם הרווח שלו מהפרשי הריבית, הוא עלול אף להפסיד. פיחות של 3%-2% אינו הזוי במיוחד לאור התיסוף החד בשקל בשנים האחרונות. אם יתחולל פיחות שכזה שער החליפין יעלה בסך-הכול לכ-3.55 שקלים לדולר לעומת כ-3.4 שקלים כיום.
למרות זאת, היקף ההשקעות הדומות במהותן לתיאור לעיל מגיע לעשרות מיליארדי שקלים. 3 גורמים מעניקים למשקיעים תחושת ביטחון כי לא יפסידו. הראשון הוא שבשנים 2009-2010 היקף הייצוא היה גדול יותר מהיקף הייבוא (עודף במאזן התשלומים). עודף הייצוא הביא לעודף היצע של מטבע החוץ, אשר שימש ככרית ביטחון למשקיעים מפני פיחות. השני, המשקיעים עצמם: מטבע החוץ שהם מזרימים למטרות השקעה בארץ תורם תרומה לא מבוטלת להתחזקות השקל. הגורם השלישי הוא התנהגות הדולר בעולם. זו תלויה בריבית בארה"ב, שאינה עולה כרגע, בעוד שבמקומות אחרים (אירופה למשל) היא כן עולה. פער הריביות שנוצר מחליש את הדולר.
בימים אלה מצב זה מתהפך. היקף הייבוא גדל מהר יותר מהגדילה בהיקף הייצוא. בסוף השנה או בתחילת 2012 צפויים השניים להתאזן, שכן הייצוא לא יגבר על הייבוא ולא יהיה היצע עודף של מטבע חוץ. המשקיעים יאבדו בהדרגה את כרית הביטחון שלהם גם אם עד אז ימשיכו פערי הריבית להתרחב.
יתרה מכך, לקראת סוף 2012, כשהריבית בארה"ב תתחיל לעלות, פערי הריבית יחזרו להצטמצם (הריבית בישראל צפויה להגיע עד אז לרמה המשקפת את מצבו הכלכלי של המשק). או אז ייבחן חוזקו של השקל מול מציאות הייצור מחד והצריכה מאידך. אני חוששת כי נגלה שהשקל התחזק יותר מדי.
ד"ר רחל שיינין היא סגן יו"ר מודלים שוקי הון בע"מ, חברה לניהול נכסים פיננסיים אשר בבעלותה גם מודלים קרנות נאמנות בע"מ, חברה לניהול קרנות. אין לראות בכתבה זו תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או הזמנה לבצע רכישה, השקעות או עיסקאות כלשהן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם