"לא יכול להיות שבאוצר ייקחו מאלה שאין להם"
בשנתיים וחצי האחרונות, נאבק גפני במה שהוא רואה כניסיון לשנות את המציאות החברתית בישראל. לדבריו, והוא מבטיח: "מופעלים עליי לחצים, אבל לחצים מעולם לא שינו את עמדתי?
למה קראת לממשלה גזלנית?
"ב-2009, כשהעולם היה במשבר כלכלי וכולנו חרדנו מהבאות, ראשי התאחדות התעשיינים טענו בכנסת כי ישנו חשש שמפעלים יסגרו. במקביל הגיע האוצר עם חקיקה שמפחיתה את דמי ההבראה במגזר הציבורי בשתי פעימות - מחצית מדמי ההבראה ב-2009 וב-2010 - זאת כדי להקים קרן סיוע למפעלים במצוקה. בינתיים המצב הכלכלי השתפר, והפכנו למיני מעצמה כלכלית. הצמיחה גבוהה בהרבה מהצפי, הגירעון הרבה יותר קטן ומצבנו מצוין. ב-2010 קיימנו כמה ישיבות ושאלנו מדוע לא מקימים את הקרן. הממשלה קיימה דיון בעניין ודבר לא קרה".
בסופו של דבר נדחתה חלק מההפחתה בדמי ההבראה ל-2011, ורגע לפני שהמדינה תחתוך שוב במשכורתם של העובדים ביקש גפני לעצור את המהלך. הוא הגיש הצעת חוק לפיה תוקם קרן הסיוע למפעלים, כאשר במקביל תבוטל הפעימה השנייה והעובדים יקבלו בחזרה את דמי ההבראה שלהם. "הבנתי שצריכים להעביר את זה מהר, בבליץ, כדי שלא יגבו מהעובדים סכום נוסף", הוא אומר.
כאן חיכתה לגפני הפתעה. באוצר אמנם לא התנגדו באופן גורף לחוק, אך התעקשו לערוך שינוי שלכאורה לא היה מהותי. גפני: "לפי ההצעה שלי החוק המקורי של הפחתת דמי ההבראה ימחק מספר החוקים, אך באוצר התעקשו כי הוא יישאר. על פניו מדובר בהתעקשות לא הגיונית, אחרי הכל מדובר באות מתה. אך באוצר חשבו להחזיר את הקיצוץ בדמי ההבראה בתקציב הבא, של 2014-2013.
"הכנסת לא מעניינת את אנשי האוצר, מה שהם רוצים זה לעבור את הממשלה. אלא שמשום שנוסח החוק שלי מבטל את החוק הקודם, הם לא יכולים להעביר שינוי קטנטן ובלתי מורגש בחקיקה מתחת לאפם של השרים - ופשוט לשנות את השנים. הם חייבים לחוקק גזירה חדשה, ואת זה הם כבר לא יוכלו להעביר מתחת לרדאר".
גפני מציין שטענות אלה אינן מהרהורי לבו. הוא חושף תרגיל דומה שעשו באוצר לא מזמן. בחוק ההסדרים האחרון העבירו במשרד האוצר לשרים החלטה לשינוי "טכני" באופן בו מסובסדים התשלומים לאמהות העושות שימוש במעונות היום. "הוחלט כי יש לסבסד את התשלומים של האמהות למעונות על פי סולם השקילות הישראלי. יפה לא? סולם שקילות כחוללבן, למה לא? השרים אישרו", הוא אומר. אך במקביל החליטו השרים בלי לדעת על הפחתת הסבסוד למשפחות בעשרות אחוזים. רגע לפני שיסביר את התרגיל אומר גפני בחיוך: "הודעתי שאם יש שני שרים שהבינו על מה הם הצביעו, אני תומך בהחלטה".
סבסוד של מעונות היום, כמו הסבסוד שמקבלות משפחות לגני ילדים, ניתנים ביחס ישר - משפחה עם 2 ילדים תקבל סבסוד כפול ממשפחה עם ילד אחד. אלא שסולם השקילות הישראלי, המבוסס על סקר הוצאות של הלמ"ס מ-1969-1968, מעניק משקל פוחת לכל נפש במשפחה על פי שיעור ההוצאה השולי אותו היא מוסיפה. כך למשל הנפש הראשונה מתוקננת כ-1.25, השנייה כ-0.75 וכך הלאה. מהנפש השמינית והלאה מתקוננים ב-0.4.
ההיגיון העומד מאחורי סולם השקילות הוא שההוצאה הממוצעת לנפש משתנה
גפני ממשיך: "לא העבירו החלטת ממשלה שאומרת לסבסד פחות את מעונות היום, הם יודעים שזה לא היה עובר בדיוק כפי שלא יגידו שהם רוצים את כבשת הרש של העובדים. הם פשוט יעבירו החלטה קטנה בנוגע לחוק הישן של דמי ההבראה, עם דברי הסבר נאים על שינוי באיזה חוק, והשר יגיד לעצמו שאם זה כבר קיים אז למה לא?".
גפני הנזעם שולף את הסעיף בו העבירו האוצר את ההחלטה בדבר סולם השקילות. "תראה איזה מנוולים", הוא אומר, ומצביע על כך שאנשי האוצר כותבים על עידוד התעסוקה ושיפור התמיכה הקיימת, בעוד סולם השקילות למעשה מקטין אותה. "אני מנהל בזה מלחמת חורמה, כי אם זה יעבור את מעונות היום לנשים עובדות סולם השקילות יתפשט לקצבאות ילדים, תשלומי שכר לימוד לילדים, הנחות בארנונה וקצבאות ילדים. מדובר בפגיעה בכל מי שמקבל סבסוד. בעשירים זה לא יפגע - רק במעמד הביניים ובחלשים".
מה למדת על אנשי האוצר בשנתיים וחצי האחרונות?
"הם אנשים מאוד טובים וחכמים, אבל הם מסתכלים על המדינה כחברה כלכלית. הם רוצים שהגירעון יהיה כמה שיותר קטן, שתהיה הפחתה כמה שיותר גדולה של מס החברות ומס הכנסה ובמקביל להעלות את המיסים העקיפים. זו מדיניות מוכתבת שבוועדת הכספים מתנגדים לה. באוצר רוצים לעזור לטייקונים, ובדרך הם פוגעים באופן לא פרופורציונלי במעמד הביניים ובשכבות החלשות.
"למדתי איך הם פועלים: הם יורים את החץ ומסמנים את העיגול מסביב. לדוגמה, הם הביאו את המיסוי הירוק, ומה היתה הטענה? "אנחנו רוצים לעודד דלק לא מזהם", כאילו הם מדברים על איכות הסביבה. אבל בסופו של דבר מה שהם רוצים זה להעלות את המס, להעלות את הבלו. אבל זה נראה טוב לקרוא לזה "איכות הסביבה"?
מה בדבר הטענה שדרושה מדיניות כלכלית זהירה כדי להימנע ממשבר?
"צריכים לנהל מדיניות כלכלית זהירה, אבל היום ישראל נמצאת במצב מצוין. במשרד האוצר משתמשים גם בטוב וגם ברע בטיעון שהמצב רע. צריכה להיות מדיניות לטווח ארוך, אבל לא יכול להיות שיקחו מאלו שאין להם. אם המדינה מוציאה יותר כסף לבריאות ולחינוך, נהנים מזה מי שאין להם. פעם, למשל, היתה אחות קבועה בבית הספר שהיתה נותנת לילדים חיסונים ומטפלת בהם. היום אין את זה, המדינה הפריטה את זה והרבה מאוד אנשים לא מקבלים את החיסונים האלה. היום מגיעה אחות לבית ספר פעם בשנה. במי אתה חושב שזה פוגע?".
הבלו יעלה ב-40 אגורות בינואר?
"הבלו לא יעלה בשנה הבאה. לא נאפשר את זה. מופעלים עליי לחצים, אבל לחצים מעולם לא שינו את עמדתי".
את המחלוקת העמוקה של גפני והאוצר ניתן להגדיר בפשטות: בעוד באוצר מבקשים להוריד את המסים הישירים ולרסן את ההוצאה הממשלתית, גפני מבקש להעלות את ההוצאה הממשלתית ולהוריד את המסים העקיפים. "מס החברות עמד על למעלה מ-60 לפני עשרות שנים. על פי החקיקה הקיימת הוא צפוי להגיע ל-18 ב-2016 ו-2017 " הוא אומר ומציין כי כדי לסבסבד את המדיניות שמסייעת לעשירים, מעלה האוצר את המסים העקיפים ובכך שוחק את מעמד הביניים.
כיצד אתה מתייחס למשבר הקוטג? ?
" הקוטג' הוא משל, הנמשל הוא מחירי המזון הגבוהים בישראל. יש 3 רגליים שאפשר לדון בהן: הראשונה היא הורדת המע"מ על מוצרי מזון, השנייה היא המכס על הייבוא והשלישית היא הפיקוח על המחירים ומבנה משק החלב. בכוונתי לגעת בנושא משק החלב, אבל אני לא יודע כמה אני יכול להיכנס לזה, כיוון שמדובר בנושא רחב ובשוק אנכרוניסטי. נצטרך להחליט אם לקיים דיון על זה".
מה לגבי הגבלת שכר הבכירים, שהיתה סוגייה חמה עד לא מזמן?
"אתה לא יכול להגיד לחברה כמה כסף היא צריכה לשלם למנהל שלה. אבל בחברות ציבוריות אפשר לקבוע כי מעל לשכר מסוים - נגיד 200 אלף שקל בחודש - כל תוספת שכר שקולה להפרשת דיווידבנד, ולפיכך כל בעלי המניות זכאים לה. בחברות פרטיות אפשר לקבוע כי שיעור המס השולי על שכר מעל רמה מסוימת יהיה גבוה מאוד".
מה עמדתך לגבי חוק ששינסקי, שעבר במהירות בוועדה שלך לפני כמה חודשים?
"ששינסקי זה חוק מצוין. אני מאמין שהקדוש ברוך הוא, הוא שנתן את משאבי הטבע ואוצרותיהם לציבור הרחב. כשהייתי ראש ועדת הפנים העברתי את חוק חופי הים התיכון, לפיו אי אפשר לבנות על החופים, כיוון שאני מאמין שכולם צריכים ליהנות מהם. מאותה סיבה המיסוי על הגז והנפט צריך היה להיות גבוה בהרבה מזה שנקבע לפני שנים רבות".
אתה נהנה מהעבודה שלך?
"אני אוהב לעזור לציבור, במיוחד לאלו שזקוקים לזה ממעמד הביניים. בכל יום שאני עושה פה פעולות כאלו אני נהנה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם