סדר העדיפויות של הממשלה לקוי
נכון שבשורה התחתונה נטל המס הכולל בישראל כמעט זהה למדינות ה-OECD, אך השאלה היא כיצד הוא מתפלג: בישראל המס העקיף גבוה בהרבה, ולצד הורדת מס החברות נראה כי בממשלה שוב שוכחים לדאוג לשכבות החלשות
בישראל משלמים הרבה יותר מע"מ, מכס, מסי קנייה ומסים על הדלק. מי מבעלי המכוניות לא הרגיש בחודשים האחרונים את המשמעות הכספית של תשלום 7.5 שקלים לליטר בנזין בשירות עצמי? גם לרוכשי המכונית החדשות יוצא החשק, כשהם לוקחים בחשבון את שיעורי מסי הקנייה האסטרונומיים על הרכב.
נכון שבשורה התחתונה נטל המס הכולל בישראל (31.4%) מהתוצר כמעט זהה למדינות ה-OECD שם הוא עומד על 31.1% מהתוצר, אולם השאלה היא כיצד הוא מתפלג: ניתוח הנתונים מראה כי המס הישיר (מס הכנסה וביטוח לאומי) נמוך אצלנו בישראל משמעותית בהשוואה לחו"ל, אבל המס העקיף גבוה ועקב כך הפכה ישראל - שאמורה להיות מדינת רווחה עם נטייה לסוציאליזם - למדינה עם פערים הולכים וגדלים.
מדיניות האוצר וראש הממשלה בנימין נתניהו גרמה לכך שכוח הקנייה האפקטיבי של השקל גבוה משמעותית בשכבת העשירון העליון בהשוואה לעשירון התחתון,
אבל אין מדובר בגזרת גורל ועדיין ניתן לשנות. כשהתעוררה הסערה ציבורית בעקבות עליית מחירי הדלק, בוטלה ההחלטה לגבות מס נוסף של 23 אגורות על כל ליטר בנזין. השמים לא נפלו - ולמרבה ההפתעה התקציב לא קרס.
מדוע? הגידול בפעילות הכלכלית וגביית המס העודפת מפעילויות אחרות (כמו מסי נדל"ן) פיצו על אובדן ההכנסות. לא רק שפיצו, אלא שמתחילת 2011 נותרו עודפי גביית מס של 2.2 מיליארד שקל, בלי שאף אחד החליט מה לעשות איתם. סדרי העדיפויות של ממשלת נתניהו לקויים.
אם מקבלי ההחלטות אכן מעוניינים להיות קשובים לרחשי הציבור הרחב כפי שהם מצהירים, רצוי לקבוע אג'נדת מיסוי חדשה. לא יקרה דבר אם באגף התקציבים באוצר ייקחו פסק זמן ממדיניות גידול בגביית מסים על דלק, סיגריות או אלכוהול.
את צד ההוצאות ניתן לאזן באמצעות בלימה זמנית של ההפחתה במס הישיר ובמס החברות. מדוע שמס החברות בישראל יישאר אחד הנמוכים בעולם? תכנית נתניהו היא להאיץ את הורדות המסים הללו בתוך 5 שנים ל-16%, אך עם כל הכבוד להשקעות הזרות, ניתן לומר בפירוש כי במקרה זה עניי עירך קודמים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם