יוסי זינגר בראיון למעריב עסקים: "מחאת הנהגים צודקת, אך גם אנחנו נפגעים"
לאחר שגרנית הכרמל סיכמה על עיסקה לרכישת חשמל בהיקף של מיליארד שקל, אומר המנכ"ל: "החברה מתכוונת לייצר חשמל ירוק באנרגיה סולארית, אך אין לה עניין בחיפושי גז"; "שדרוג מתקן ההתפלה בפלמחים יוביל להתרחבות גם בשוק הבינלאומי"
"מדובר בעיסקה אסטרטגית מכיוון שיש לה השפעות ארוכות טווח על החברה שלנו ועל החברה האם-קבוצת עזריאלי. זה מעניק לנו יתרונות אסטרטגיים בהקטנה מהותית של הוצאות האנרגיה והקטנת היקף הצריכה של קבוצת עזריאלי ושל גרנית במתקן פלמחים. החיסכון בהוצאות נאמד ב-15 מיליון שקל לשנה", אומר זינגר בראיון ל עסקים.
זינגר מכיר היטב את המערכת העסקית הישראלית. קודם להצטרפותו לניהול גרנית הוא ייסד וניהל את חברת הייעוץ זינגר את אבן. ב-2004 הוא ייסד את חברת הערכות השווי מידרוג. עד אז מעלות S&P הייתה השחקן היחיד בתחום הדירוג. החברה החדשה שהקים זינגר אתגרה אותה והציגה גישה שונה לתחום. בשלב מסוים החליט זינגר לנטוש את מתרס הצד הייעוצי ולעבור לחזית העסקית האמיתית: ניהול אחת מחברות ההשקעה הגדולות והצומחות במשק.
גרנית הכרמל נשלטת (61%) על ידי קבוצת עזריאלי. 14 ממניותיה מוחזקים על ידי משפחת לנדאו והיתר על ידי הציבור הרחב. גרנית מחזיקה בין השאר בשליטה המלאה בחברות סונול ו סופרגז, ב-85% מחברת טמבור וב-100% מחברת GES המחזיקה 72% ממתקן התפלת המים בפלמחים.
מדוע אתה רואה בעיסקה לרכישת חשמל שסגרת השבוע עניין כל כך חשוב?
"כי מדובר במהלך המעניק לנו יתרונות כמעט בכל תחום. על פי לוח הזמנים, רכישת החשמל תחל בסוף שנת 2012. תחנת הכוח OPC תהיה הראשונה במדינת ישראל שתספק חשמל, ואחריה דוראד ודליה.
"העיסקה מעניקה לנו גמישות בשני פרמטרים, הראשון: האפשרות ליציאה מההסכם בתנאים מסוימים אם קבוצת עזריאלי תרצה להקים בעצמה תחנת כוח שתשרת אותה; השני: תהיה לנו אפשרות לרכוש כמויות נוספות של חשמל למקרה שנרכוש בעתיד נכסים כמו קניונים חדשים הנמצאים בהקמה ואם נרצה להכפיל את היקף ההתפלה במתקן פלמחים. בנוסף לכך אנחנו לא שוללים את האפשרות שסופרגז תמכור חשמל לצרכני משנה כפי שהיא עושה כיום בגז טבעי או בגפ"מ (גז פחמימי מעובה, י"ש)".
אתם פעילים בתחום האנרגיה, מדוע לא נכנסתם לשותפות בחיפושי גז?
"הקבוצה שלנו ממוקדת בלקוח הסופי שלנו, שהוא הצרכן, ולא בגורמים אחרים. כשמסתכלים על הפורטפוליו שלנו רואים שיש לנו חברות כמו סונול עם מגזר השיווק הישיר ולקוחות מסחריים ותעשייתיים.
"סונול הפכה להיות ממוקדת בשוק הקמעונאי. גם אם נחליט להקים תחנת כוח, זה עדיין לא אומר שאנחנו צריכים להיות בעלים של מרבצי גז בים התיכון. בעולם תחנות הכוח הפרטיות אנחנו רואים את עצמנו מוכרים חשמל ללקוחות ומייצרים חשמל ירוק באנרגיה סולארית. אין לנו עניין במציאת מקורות אנרגיה בלב ים, שם רמת הסיכון גבוהה.
"לקבוצת עזריאלי ולגרנית יש פילוסופיה ברורה של שליטה בעסקים בשיעורי אחזקה גבוהים. השאיפה שלנו היא להגיע בכל חברה ל-100%. לא ניתן להגיע לשיעורי אחזקה כאלה גבוהים בעולם הפקת הגז והאנרגיה".
כבעלים של חברת סונול, גרנית צריכה להתמודד מול צרכנים הזועמים על העלייה החדה במחירי הדלק. לדברי זינגר, השפעת עליות המחירים ניכרת על החברות.
"הנהגים נוסעים פחות, עושים יותר חשבון ויש ירידה של אחוזים בודדים בקניית הבנזין, אף שהביקוש למוצרי דלק נחשב קשיח יחסית. גם חברות מסחריות
אולי רמת התחרות בענף אינה גבוהה כפי שטוענים במשרד התשתיות?
"להפך. חברות הדלק נמצאות מתחילת 2010 ברמת תחרות גבוהה ביותר. אני מבין את מחאת הנהגים, אבל התחרות כל כך גבוהה עד שמרווח השיווק שלנו ירד לרמה נמוכה, מה שמביא לפגיעה משמעותית ברווחיות בענף הבנזין. אמנם מדובר בירידה של אחוזים בודדים בצריכת הדלק, אך היא משפיעה מכיוון שזה סם החיים של חברות הדלק".
אתה מבין את מחאות הצרכנים?
"מצד אחד הצרכן רוצה להקטין את ההוצאות וזה ברור, אבל מצד שני הוא רוצה שירות וי-איי-פי וברמת שירות גבוהה. רבים מהנהגים אינם מעוניינים בתדלוק מוזל בשירות עצמי. באירופה אתה כמעט ולא רואה נהגים המעוניינים בשירות מלא. היקף התדלוק העצמי בישראל אינו עולה על
50%. כמובן שהפער מוצא את ביטויו בעלויות. הדרישות של המשרד לאיכות הסביבה גורמות לנטל הוצאות גבוה. כל האיומים הסביבתיים הנוספים מביאים לכך שרמת הסיכון בענף היא אחת הגבוהות".
אתם מקטרים, אבל ממשיכים לפעול בתחום ומרוויחים גם מחנויות הנוחות.
"הרווח מחנויות הנוחות עדיין נמוך באופן משמעותי מהרווחיות בתחום הדלקים. אנחנו מרוויחים שם, אבל הבעיה היא שנפח המכירות עדיין אינו כזה שיכול לאזן את השחיקה ברווחיות. ברור לנו לגמרי שכדי לפצות על הירידה ברווחיות אנחנו חייבים להמשיך להשקיע ולגדול בחנויות אלה".
אתה מדבר על שחיקה מצד אחד, ומצד שני מעניק למועדוני לקוחות הנחות של 30 אגורות ומעלה על תדלוק.
"כרטיסי המועדון הם אחת מהתופעות בענף שצריך לדעת לחיות איתן. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לאבד את נתח השוק הזה. בעניין זה אתה צריך להיות חכם ולא צודק. סונול, עם נתח שוק יחסית גבוה, אינה נוקטת את שיטת 'מחירי התאבדות', אבל אנחנו מוכנים ללכת לקראת אלה שיש להם כוח צרכני גדול. יחסית אנחנו לא מגזימים בהנחות לכרטיסי המועדון".
בחופי ישראל נמצא גז טבעי בכמויות עצומות. האם אתה חושב שזה יביא גם למהפכה בשימושי האנרגיה אצלנו?
"בעיני הגז הטבעי הוא מהפכה עבור המשק הישראלי, שייהנה ממנה באופן מהותי. יהיה ניתן להשתמש במקור אנרגיה ירוק והרבה יותר כדאי מבחינה כלכלית בהשוואה למקורות הקיימים. זה מאפשר לנו להרחיב את תמהיל המוצרים בחברת סופרגז, ולהפוך אותה מחברה המתמקדת בשוק הביתי לחברה המספקת פתרונות אנרגיה בכל התחומים. התהליך הזה נמצא בתחילתו. אני מניח שככל שיעבור הזמן והגז יגיע לתחומי מדינת ישראל נראה השקעות גדולות יותר גם בחלוקת הגז והשיווק שלו. כיום אנחנו במשא ומתן עם לקוחות מאזור הדרום והמרכז, שם תונח התשתית שלנו לאספקת גז טבעי".
ממי תקנו את הגז הטבעי?
"נקנה ממי שירצה למכור. מדובר בשותפויות בקידוח תמר או מ-EMG המצרית. לאור הרגולציה החדשה ברור שהאינטרס של כולם יהיה למכור גז טבעי כמה שיותר מהר, כדי שהערך הנוכחי של ההשקעה בקידוחים שלהם יגדל. שותפויות הגז ירצו לשווק גז במהירות גדולה".
האם אתה רואה מעבר משמעותי של צרכנים לשימוש בגז טבעי?
"זה כבר קיים בקרב הצרכנים התעשייתיים. המעבר רלוונטי עבור כל מי שאנרגיה היא עבורו גורם שיביא לשינוי מהותי בתוצאות העסקיות. יותר ויותר חברות עסקיות מעוניינות להיות ראשונות בשימוש בגז טבעי. אני מאמין שהמעבר לשימוש בגז טבעי לצרכנים פרטיים לא יקרה בשנים הקרובות. המשק בנוי בעיקר על גפ"מ, ולא נראה שמישהו יקים תשתית של אספקת גז טבעי לבתים".
אתם מתכוונים להתפתח גם בתחום האנרגיה הסולארית?
"תכנית הפיתוח העתידית של סופרגז בתחום הסולארי תופסת מקום נכבד. התחום הזה יהפוך לאחד התחומים החשובים ביותר. הגשנו 32 בקשות לרישיונות מותנים. קיבלנו כבר 7 מתוכם, ואנחנו עם 5 בקשות לאישור תעריפים. כבר ב-2012 נתחיל לייצור חשמל סולארי. מבחינתנו זה פרויקט עם שיעור תשואה גבוה וסיכון תפעולי נמוך".
לחברת גרנית, המפעילה את מתקן ההתפלה בפלמחים, חלק בשינוי שעובר שוק המים בישראל, והיא ערה לביקוש שהולך וגובר להקמת מתקנים להתפלת מים בעולם.
"שדרגנו מהותית את הפעילות בתחום המים", מספר זינגר. "הרחבנו את מתקן ההתפלה בפלמחים מייצור של 30 מיליון קוב ל-45 מיליון קוב. אנחנו במשא ומתן להכפיל את כושר הייצור של המתקן ל-95 מיליון קוב. מתקן פלמחים יהיה אחד ממתקני ההתפלה המובילים. אנחנו נמצאים בפתח של פריצה בינלאומית לשווקים מתפתחים ומינוף הידע בתחומים אלה".
אתה מבין את התרעומת הציבורית על ייקור מחירי המים?
"מחירי ההתפלה נמצאים בירידה בזכות הידע והטכנולוגיה העולמית, ומפני שאנחנו מתפעלים את המתקנים ביעילות ויש יתרון לגודל המתקנים. התרעומת הציבורית מובנת בעיניי. הצרכן רואה שהמדינה קונה מים בזול, אבל הוא משלם הרבה הרבה יותר. המדינה קונה היום מים במחיר של שני שקלים לקוב לעומת 3 שקלים, שזה המחיר הסופי ללקוח. מישהו מרוויח בעסק וזה בעיקר תאגידי המים. ההפרטה שהייתה אמורה לייעל את התהליך יצרה מצב הפוך. אסור שהמדינה תרוויח על המים שהיא מוכרת לאזרחיה".
תחום נוסף שעבר שינויים בשנים האחרונות הוא ענף הבנייה. איך השפיעה ההתעוררות בשוק על טמבור?
"טמבור עוברת תהליך מדהים של הרחבת היקף המוצרים והגדלת הרווחיות. בשנים האחרונות יש גידולים יפים בעולם הדקורטיבי ובמכירות לענף הבנייה. אני מאמין שהגידול בהתחלות הבנייה יביא גם לגידול במכירות טמבור. הכניסה של טמבור לעולם הגבס השפיעה אף היא לחיוב. אנחנו מצפים שהבשלת תהליכים עסקיים שהיו בטמבור ופיתוח עסקי עתידי יקפיצו את טמבור למעמד של חברה אחרת".
אתה מדווח על שינויים והתפתחויות כמעט בכל החברות שלכם. אינכם זקוקים לגיוס הון למימוש כל תכניות הפיתוח הנרחבות?
"נגייס הון לכל מטרה ספיצפית שתעמוד על הפרק. גרנית אינה חברה ממונפת, היא נהנית מתזרים מזומנים חיובי. שוק ההון מצביע ברגליים עבור חברות כמו קבוצת עזריאלי וגרנית. אנחנו גם אטרקטיביים מאוד הן עבור המערכת הבנקאית והן במערכת החוץ-בנקאית".
לסיום, יש לך תוכניות אישיות לקריירה חלופית?
"התוכנית שלי היא להמשיך לנהל את גרנית. כמו שאתה רואה, יש לי עדיין הרבה מאוד אתגרים. עזיבה אינה עומדת על הפרק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם