הבורסה עוברת דירה: מפולת באחד העם, זינוקים באחוזת בית
הבורסה של תל-אביב תחליף בשנה הבאה את הכתובת המיתולוגית אחד העם 54 באחוזת בית .2 הצצה ראשונה לסמל החדש של שוק ההון הישראלי ושיחה עם האדריכל שנדרש לספק פרשנות ארכיטקטונית למושג המפתח "שקיפות"
באמצעות מעלית שקופה ומהירה יוזנקו העובדים מעלה אל משכנם החדש ובאותו המעמד גם אל המאה ה.21- המעבר הפיזי של הבורסה לניירות ערך היחידה בישראל לבניין החדש חותם פרק ארוך ועתיר שינויים במוסד המסחר הגדול של שוק ההון. לכשייסגרו דלתותיו של הבניין הישן על מנעול ובריח, רק זיכרונות, תמונות, קטעי ארכיון מצולמים ולהיט אחד של שלום חנוך משנות ה-80 ("מחכים למשיח") יישארו עדות למה שהתרחש בעבר בין כתליו של המבנה והיוו בבואה לאירועים שחוותה הכלכלה הישראלית.
הבניין הישן אוצר בתוכו ימים שבהם סוחרי הבורסה מילאו את אולמות המסחר צמודים לטלפון וצועקים אל החלל הדחוס, בזמן שהכרוז מקריא את נתוני המסחר, את הכתוב בפתקאות שהועברו מיד ליד ואת העובדה שמה שהיום הוא כבר נחלת הכלל היה שמור פעם רק לקבוצה מצומצמת של מביני עניין.
הבורסה לניירות ערך מהווה כיום נדבך מרכזי בפעילות העסקית במשק. זה נבנה לאורך השנים והתעצם עם פתיחת השוק בישראל לשווקים הגלובליים ולצד כניסת רשת האינטרנט שהפכה את הבורסה לנגישה לציבור הרחב. מבחינה תרבותית היא כבר מושג שנטמע עמוק בקולקטיב הישראלי - כולם לוקחים בה חלק, כולם עוקבים בדריכות. השאלה "מה עשתה היום הבורסה"? היא כבר מזמן משפט פתיחה לגיטימי ושגור בשיחות חולין יומיומיות. ובכל זאת, מוסדות פרטיים רבים אחרים ממוקמים עידן ועידנים בבנייני משרדים חדישים, ואילו שנים רבות חלפו עד שהבשילה במשרדי הבורסה המסקנה - מעבר למשכן חדש הוא לא רק מתבקש, הוא הכרחי.
הבניין ברחוב אחד העם הוקם ב1983- ותוכנן במקור עבור חברת הביטוח ציון (שעברה מאז כמה ידיים ומוזגה לחברת הראל). אולם כבר בשלבי בניית השלד הוסב הבניין והותאם למעבר של הבורסה, ששכנה עד אז בפסאז' שברחוב אלנבי .113 מאז ועד היום היתה הבורסה הדייר הראשון והיחיד בבניין. "היו בבניין אולמות מסחר, משרדים ומערכת מחשוב לא מי יודע מה," נזכרת אסתר לבנון, מנכ"לית הבורסה.
"יותר ממחצית מעובדי הבורסה הם אנשי מחשבים, וכיום התשתיות בו ממוחשבות לגמרי. מכאן שכל השנים צריך היה להעביר עוד ועוד כבלים בקירות המבנה, וזו הסיבה לתיאוריה שלי שזה הבניין היציב ביותר בארץ. בשלב מסוים כבר הפסקתי לשאול מה הולך לאן ומדוע," מספרת לבנון, שהחלה את דרכה ב1986- באגף המחשוב של החברה ומאז 2006 יושבת על כיסא המנכ"ל. אולם חרף ניסיונות תדירים להדביק את היקפי הפעילות והקדמה הטכנולוגית, הפך הבניין באחד העם לצר מלהכיל את פעילות הבורסה בכל מובן.
"שתי בעיות מרכזיות נוצרו במהלך השנים: בניין המשרדים הישן משנות ה80- גילה יום אחד שהפך לבניין היי-טק, ונוצרה בעיית תשתיות. הבעיה השנייה היא בעיה של צפיפות דיור," מסבירה המנכ"לית. "כוח האדם גדל, נפתחו שווקים חדשים: שוק איגרות חוב קונצרניות, שוק הנגזרים שלא היה קיים בעבר ועוד. שוק המניות של היום לא
כל אלה הובילו את הנהלת הבורסה, אז בראשות היו"ר שאול (סם) ברונפלד, לקבל החלטה עקרונית על תחילתו של מסע לאיתור בית חדש והולם לבורסה. עד אז, וכפתרון ביניים, הושכרו עבור הבורסה לפני כ4- שנים שטחים נוספים בבניין משרדים סמוך בפינת הרחובות יבנה ואחד העם. לכל הנוגעים בדבר ברור היה שהמשכן החדש חייב להיות בתל-אביב, תוך עדיפות להישאר ב"סיטי," הלב העסקי הפועם של ישראל.
"זה לא יכול היה להיות עוד בניין משרדים שנשתל בפינה אחרת בתל-אביב. היה חשוב לנו שזה יהיה בניין נפרד, אף שעלתה על הפרק האפשרות לתפוס חלק מבניין משרדים גדול ובלבד שניתן יהיה לייחד את הבניין וליצור בו הפרדה מוחלטת מבחינה חיצונית ופנימית," מספרת לבנון. מיקום הבניין ומיתוגו היו קריטיים. כאשר מדובר בבית עסק כמו הבורסה, משכנה של ליבת שוק ההון, על המבנה להיות בולט, ייצוגי וממוקם במרכז הפעילות הפיננסית. "זה בניין חשוב שצריך לבלוט, כי בסופו של דבר בורסות צריכות גם להופיע ולהצטלם, וזה חלק מדרך השיווק של הבורסה את עצמה," מסבירה לבנון.
אחת הדוגמאות הבולטות לחשיבות הרבה שמייחסות הבורסות לנוכחותן הוא בניין הנאסד"ק בכיכר הטיימס סקוור במנהטן. את המסך הגדול שעל הבניין בכיכר, כמו גם את טקסי פתיחת המסחר הראוותניים שנערכים בו, רבים מכירים. אך הקשר בינו לבין המסחר בפועל הוא מקרי, וזה משמש רק כחלון הראווה של הפעילות, כמיצג חי להמונים. בבניין עצמו יש אולפן טלוויזיה ואולם כנסים, ואילו עובדי הנאסד"ק והמנכ"ל יושבים בבניין משרדים אחר במרכז העסקים בדאון טאון. חוות המחשבים של הנאסד"ק נמצאות בכלל בקונטיקט.
האלמנט הייצוגי מובא גם הוא בחשבון, ובתוך המסגרת הצרה של רשימת הדרישות המחמירות החל תהליך איתור המגרש להקמת בית חדש לבורסה. בזו אחר זו עלו וירדו על שולחן הדיונים ההצעות השונות בתהליך שנמשך כשנתיים. לא פחות מ39- מגרשים בעיר נבחנו לטובת הפרויקט, עבור 8 מתוכם הוכנה אף תוכנית אדריכלית כדי לבחון מקרוב את התאמתם לתפקיד החשוב. "אחד הדברים החשובים שהבאנו בחשבון היה פוטנציאל ההתרחבות והפיתוח של הבורסה בעתיד. אני לא אהיה בעוד 10 שנים בבורסה, אבל אני לא צריכה שיקללו אותי כיוון שלא חשבתי על זה," אומרת לבנון בחיוך. בסופו של דבר נבחרה חטיבת קרקע במתחם סמוך למגדל שלום, שהיתה בבעלות משפחת מאיר (בעלת מגדל שלום),משפחת קופלמן ומשפחת אפשטיין.
"המגעים עם בעלי המגרש התנהלו זמן לא מועט. הם לא היו האפשרות היחידה, ובהתחלה אפילו היו האפשרות המועדפת פחות, אבל לבסוף התקבלה החלטה שזו האפשרות הטובה ביותר. הם 3 שותפים מהסוג האצילי של פעם, שנותנים לך מילה ומקיימים. הערכתי זאת מאוד," נזכרת לבנון. על-פי פרסומים, הבורסה שילמה אז כ12- מיליון דולר עבור המגרש. חפירת המרתפים החלה ב,2009- ובפברואר - 2010 בטקס חגיגי - הונחה אבן הפינה של הבניין החדש, שעלויות הקמתו והמעבר אליו נאמדות בכ150- מיליון שקל.
אחת מדמויות המפתח בתהליך הוא האדריכל ערי גושן, שנחשב לאדריכל הבית של הבורסה ולמי שהופקד על תכנון הבניין שלה באחד העם וגם על תכנון הבניין החדש. גושן ליווה את התהליך מראשיתו, בכלל זה סייע בבחירת המקום. המעבר המהותי ממסחר אנושי למסחר ממוחשב הציב בפניו אתגרים חדשים בתכנון הבניין. "בעבר הבורסה התאפיינה במסחר אנושי. היו 4 אולמות מקבילים ובהם נפגשו המשתתפים בתוך מה שנקרא אולם המסחר; שם הם קנו ומכרו מניות. המאפיין העיקרי היה המפגש בין אנשים, ובשיא היו כמה עשרות ואף מאות אנשים שצעקו והתרגשו. בעולמנו המודרני מחליפות את האנשים תוכנות מחשב משוכללות, ולמעשה המסחר האנושי עבר מן העולם ובהדרגה נסגרו האולמות בבורסה. זה שינוי דרמטי מהמון בחינות," מסביר גושן.
האלמנט האנושי הפיזי שהוסר מהמסחר בבורסה היה חלק מהשתכללות עולמית ותרם רבות לאחידות בתהליך המסחר, אולם הוא יצר בעיה חדשה של ייצוג ממשי של הבורסה. "האימג' שסימל את הבורסה בכל העולם לא קיים יותר. זאת היתה הבעיה העיקרית כשהתחלנו לתכנן את הבניין לפני 4 שנים. הבורסה היום היא חוות מחשבים, והקשר שלה עם העולם נעשה באמצעות סיבים אופטיים, אינטרנט או לוויינים. הקרבה לקליינטורה שלך הופכת לא חשובה - אתה יכול לשבת על יאכטה באוקיינוס ההודי ולתת פקודות בדיוק כמו מי שיושב בשדרות רוטשילד," הוא מסביר.
להנהלת הבורסה חשוב היה לשמר את נוכחותה מבחינה פיזית. היא בחרה לשמר את האימג' שלה בבניין משל עצמה, שימוקם במרכז העסקים ההיסטורי - במרחק 60 מ"ר מהבית הראשון בעיר (אחד העם פינת הרצל). "הפן הדיגיטלי ישחק תפקיד חשוב ויהפוך לאייקון החדש של הבורסה מבחינת התדמית הוויזואלית והפיזית, זה שיופיע בעיתונים ובתוכניות הכלכלה בטלוויזיה," מספר גושן.
אחוזת בית - 2 זו תהיה הכתובת שעד מהרה תהפוך לשגורה בפי אנשי הכלכלה כשם נרדף לבורסה. תכנון שונה של כיוון הכניסה יכול היה לגרום לבניין לשאת את שמו של רחוב מונטיפיורי, אך הזיקה ההיסטורית לתל-אביב הכריעה לכיוון שמה של השכונה הראשונה מחוץ לחומות יפו. שמו של הרחוב הוא ככל הנראה האלמנט ההיסטורי היחיד בבניין החדיש, שיעמיד אותו בשורה אחת עם בנייני המשרדים המודרניים של מרכז תל-אביב, תוך התאמות ייחודיות לצורכי הבורסה.
הבניין החדש, ששטחו כ10,000- מ"ר, נחשב קטן בהשוואה לבנייני משרדים אחרים וכולל 6 קומות תת-קרקעיות שישמשו כחניון ובהן גם ימוקמו מרתפים ממוגנים עבור חוות המחשבים ומערכי הגיבוי והאבטחה. מעל הקרקע: שתי קומות כניסה הכוללות מבואה רחבת ידיים שיתקיימו בה טקסי פתיחת המסחר, מרכז מבקרים ומרכז כנסים. מעל קומות הכניסה יוקמו 10 קומות משרדים ומעליהם עוד שתי קומות טכניות על הגג, כך שבסך הכול יכלול הבניין 14 קומות. במקביל מקדמת הבורסה תוכנית להוספה עתידית של 4 קומות משרדים, ובימים אלה מוקמת הקומה השביעית מעל הקרקע.
אבל העניין האמיתי בעיצובו של הבניין החדש אינו מצוי בנתונים הנדלניים היבשים, כי אם בעיצובו. הבניין מצופה כולו זכוכית ומאפשר לרחוב להסתכל לתוכו - "יש פה גם מסר של שקיפות בפעילות הבורסה," מסביר גושן. מי שיחלוף ליד הבניין יוכל לצפות בנתוני המסחר שיופיעו על מסך לד ענק שגודלו 4 מטר על 9 מטר בדומה למסך קולנוע וגם לצפות בטקס פתיחת המסחר שיתקיים במבואה. מי שייכנס פנימה יגלה שתקרת המבואה נמצאת רק בקצה הבניין מעל חלל פתוח לאורך קומות המשרדים, ו3- מעליות שקופות יעלו את העובדים לאורך החלל הגדול והשקוף. "מי שיעבור ברחוב אחוזת בית יוכל לראות את טקס פתיחת המסחר ואת הלוח גדול של נתוני הבורסה. גם מי שיהיה בקומה עליונה יוכל להיות חלק מהחוויה," מסבירה לבנון.
עובדי הבורסה היו שותפים לתהליך תכנון הבניין ולהתאמתו לצורכי האגפים השונים. רגישות יתרה ננקטה בכל הקשור לתכנון ולמעבר מערכות המחשוב של הבורסה. "יש צורך בשטחים טכניים אדירים. נדרשנו לבנות מרתפים ממוגנים לאכלוס המערכות החשובות של הבורסה, וזו היתה בעיה גדולה. למזלנו בכלבו שלום יש מרתף גדול שרבים לא יודעים על קיומו, ואנחנו מצטרפים אליו. גם החניון הציבורי הגדול יוכל לשמש את הבורסה בכנסים, מלבד החניון שיוקם בבניין החדש," מסביר גושן.
תהליך העברת המחשבים הוא מבצע לוגיסטי מורכב כשלעצמו וצפוי להימתח על פני חודשים רבים. "יש לזה 'תוכנית מלחמה' מפורטת של אופן הביצוע, תוך שמירה על פעילות השגרה ומבלי לאבד שום נתון. מערך המחשבים והגיבוי משתרע על פני 5,000 מ"ר מהבניין, לא כולל המשרדים של אגף המחשוב," מספר גושן.
במסגרת הגדלת הפתיחות לציבור והרחבת הפעילות המשנית שאינה קשורה למסחר בניירות ערך, הבניין החדש כבר מביא בחשבון תנועה ערה במרכז מבקרים ובמרכז הכנסים. "הבורסה עברה מהפך בעניין זה. כשנסגרו אולמות המסחר בסוף שנות ה90- התפנו שטחים, ואז הצעתי להקים את מרכז המבקרים והכנסים," מספר גושן.
בבניין באחד העם משמשים החללים הפנויים גם כמרכז מבקרים לקבוצות תלמידים וסטודנטים, גם כמעין מוזיאון למורשת הבורסה וגם לכנסים ולאירועים שונים של חברות שוק ההון. כל האלמנטים הללו לא יכלו להתרחש במקביל ובוצעו לסירוגין באותו החלל. "עד אז קיימו החברות את הכנסים שלהן באולמות חתונות בבתי מלון מפוארים בתל-אביב. בהתחלה התנגדו בבורסה להפוך את האולמות למרכזי כנסים ואמרו: 'אנחנו לא נעשה פה קייטרינג לחברות,' אבל לבסוף הם הסכימו וזה הפך להצלחה מסחררת. החברות רצו לעשות את הכנסים שלהן שם כי הם ראו בבניין אכסנייה מכובדת יותר."
בגרסה החדשה של בניין הבורסה הוקצו כ2,000- מ"ר לאולם כנסים שיכיל 300-250 בני אדם ולמרכז מבקרים, ואלה יוכלו לפעול במקביל. הפעילות של מרכז המבקרים, שכיום כוללת סרט קצר ודברי הסבר, תהפוך לחוויה אינטראקטיבית. "זה יהיה מרתק וחדשני מאוד, אבל לנו חשוב לדבר בשפת המבקרים," מספרת לבנון. "אנו מייעדים את הפעילות לתלמידי תיכון, אך היא תותאם גם למגזרים אחרים, כמו סטודנטים ומבקרים מחו"ל - כל אחד יקבל ביקור מסוג אחר."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם