נשיא הבנק העולמי לשעבר: "אירופה בסכנה בעקבות ההתרחשויות ביוון"
"סטנלי פישר היה מתמודד בהצלחה עם המשברים העולמיים לו היה עומד בראש קרן המטבע"; "ישראל ומדינות המערב לא משקיעות מספיק בהכשרת מהנדסים ומדענים"; "אי-היציבות במזרח התיכון עלולה להשפיע על מחירי הנפט"; ג'יימס וולפנזון מודאג מהמצב בעולם וחושש שהכרה של האו"ם במדינה פלסטינית תגרום לבידודה של ישראל
בזמן שבארץ עסקו השבוע בעיקר במשבר הקוטג', התקשורת העולמית עסקה בהרחבה במשבר הכלכלי ביוון ובסיוע הכלכלי שהיא אמורה לקבל ממדינות השוק האירופי המשותף. וולפנזון, שנחשב לאחד מהנשיאים המצליחים של הבנק העולמי, מודאג מהמצב באירופה.
האם יש סכנה שהמשבר ביוון יגרור את העולם כולו למיתון גלובלי נוסף?
"זו השאלה שמעסיקה את כולם בשל מה שקורה באירופה. המשבר ביוון יכול להיות זרז למיתון כפול נוסף. הבעיה היסודית היא שיש סכנה לאירופה בעקבות המתרחש ביוון: המשבר עלול להתפשט למדינות חלשות נוספות ביבשת ומשם ליבשות נוספות. אם המשבר יתחיל באירופה, שגדולה קצת יותר מארה"ב, יהיה לזה השפעה משמעותית על אסיה מבחינת הייצור, היצוא וההשקעות".
"יש לזכור שקרן ההשקעות הממלכתית של סין ביצעה השקעות משמעותיות ביורו. יתר על כן, כ-70%מיתרות המט"ח בעולם מוחזקות בידי המדינות המתפתחות. זה סכום עצום, ואם זה ייפגע יהיו לזה השלכות גלובליות. אם הייתי נשיא הבנק העולמי כעת, הייתי מודה על שאינני ראש קרן המטבע הבינלאומית, מכיוון שקרן המטבע צריכה לטפל בענינים אשר אינם בתחום טיפולו של הבנק העולמי".
דווקא בתקופה שבה לקרן המטבע הבינלאומית תפקיד כה מרכזי בטיפול במשבר הכלכלי ביוון, היא עצמה עוברת זעזועים לאחר שמנכ"ל הקרן דומיניק שטראוס-קאהן התפטר מתפקידו כשהסתבך במשפט פלילי בארה"ב. גם וולפנזון סבור שמצבה של הקרן בעייתי מאוד. "עצוב לי ששטראוס-קאהן אינו עומד בראשות קרן המטבע הבינלאומית, כי אני סבור שהוא אישיות חזקה ודומיננטית בקרן שיכולה להתמודד בהצלחה עם המשבר הזה, מה גם שהוא זכה להערכה מצד מנהיגי מדינות אירופה", אומר וולפנזון.
"כרגע עומד בראש הקרן מנכ"ל בפועל שאין לו משקל, כך שנושא הצלת יוון נמצא למעשה בידי שרי האוצר של צרפת וגרמניה, שני השחקנים המרכזיים באירופה".
האם קרן המטבע הפסידה מנכ"ל מוכשר רק מפני שמנעה מסטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, להיבחר לתפקיד בשל מגבלת הגיל?
"יש לי הערכה רבה לסטנלי פישר, שאיתו אני בידידות זה שנים רבות. אם פישר היה מתמנה לתפקיד, היתה קרן המטבע זוכה במנכ"ל מוכשר ממדרגה ראשונה. בדיונים הרציניים שהתקיימו בקרן העדיפו להשתמש במגבלת הגיל כי זו היתה הדרך הקלה להוציא את פישר מהמרוץ לתפקיד".
"בקרן הפסידו איש מוכשר ובעל ניסיון רב שבקלות היה נכנס לתפקיד, משתלט באופן מידי על ניהול הקרן ומצליח להוביל את הקרן בהתמודדות עם המשברים באירופה. למועמדים לתפקיד אין כישורים הדומים לאלה של פישר. אני מעריך כי לכריסטין לגארד יש רוב משמעותי לבחירתה לתפקיד".
האם יש סיכוי שסטנלי פישר ייבחר לתפקיד נשיא הבנק העולמי?
"אני מעריך שאין סיכוי שפישר יהיה מועמד לראשות הבנק העולמי. אני חושב שתהיה התמודדות על התפקיד, ויש שמועות ש הילרי קלינטון מעוניינת בו. בוודאי יהיו אישים אמריקאים שילטשו עיניים לעבר התפקיד הזה".
האם המשבר הכלכלי החוזר לא יסכן שוב את המוסדות הפיננסיים בעולם?
"רוב הממשלות ושרי האוצר איבדו את האמון במוסדות הפיננסיים. זה לא מפתיע כי המוסדות הפיננסיים הרחיבו את פעילותם לתחומים שאין להם קשר לפיקדונות ולמתן הלוואות כנגזרים והשקעות. זה מביא להצבת דרישות נוספות מצד נגידי הבנקים המרכזיים ביחס להון העצמי הנדרש מהבנקים. לנגידים אין אמון רב בדרכי פעולתם של הבנקים. מנגד, סיטי בנק מתאושש מהמשבר ובדרכו להחזרת מעמדו כבנק מוביל בעולם".
ומה אתה צופה ביחס לשינויים בכלכלה הגלובלית? האם השליטה תעבור למדינות אסיה?
"אם מדברים על הכלכלה הגלובלית לטווח ארוך, בשנת 2050 יהיו שינויים משמעותיים בשל הצמיחה המפתיעה של סין והודו בשנים האחרונות. מדינות ה-OECD לא יהוו 80% מהתוצר בעולם כפי שהמצב היום, אלא רק 35% מהתוצר. ואילו סין והודו יצמחו וישלטו ב-50% מהתוצר. למעשה, אסיה תשלוט בחלק ניכר מהתוצר בעולם, ויתר המדינות יתחלקו ב-5%".
"זה לא מפתיע, יש מחזוריות בעולם. גם במאה ה-16 החזיקו הודו וסין ב-50% מהתוצר. כבר עתה סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם. אני סבור שאנחנו בפתחה של תקופת שינויים מהירים המציבים אתגר גדול בפני המערב".
מה יקרה לארה"ב שהיתה הכלכלה החזקה בעולם במאה האחרונה?
"אני מעריך שארה"ב תרד למקום השלישי בדירוג הכלכלות הגדולות, אחרי סין והודו. מה שמדאיג אותי הם היבטים לא פיננסיים שסין והודו מובילות בעוד מדינות המערב וגם ישראל מזניחות אותם".
אילו תחומים מדינות המערב וישראל מזניחות?
"הכוונה לתחום הכשרת מהנדסים ומדענים. מבדיקה שנעשתה עולה כי סין והודו משגרות מדי שנה בשנה כ-250-200 אלף איש ללימודים בחו"ל, ובעיקר ללימודי הנדסה ומדעים. סין לבדה שולחת 120 אלף סטודנטים ללימודים בארה"ב, בעוד הודו שולחת 100 אלף סטודנטים ללימודים בהודו. מתברר ש-70% מהם לומדים הנדסה ומדעים, ואילו 35% לומדים מקצועות
"מנגד, ארה"ב שולחת בכל שנה 13 אלף סטודנטים ללימודים בסין ו-3,000 ללימודים בהודו. רובם לומדים מקצועות הומניים ומיעוטם לומדים הנדסה. בשיחות שניהלתי בישראל בימים האחרונים מצאתי כאן מצב דומה: יש מעט ישראלים הלומדים בסין ובהודו. מצב זה חייב להשתנות כאשר מעצמות העל בעתיד יהיו סין והודו".
וולפנזון כיהן כנשיא הבנק העולמי בשנים 2005-1995. בתקופתו הבנק הרחיב את פעילותו במדינות אפריקה ואמריקה הלטינית הנחשלות וסייע להן במאבק נגד העוני וההזנחה של שירותי הבריאות. על תקופת כהונתו הוא קיבל את תואר "אביר ממלכת בריטניה" וגם עיטורים ממדינות נוספות ובהן צרפת, אוסטרליה, ברזיל, מרוקו, יפן, גאורגיה, פרו, פקיסטן ועוד.
בתקופת השפל הגדול בתחילת המאה הקודמת היגרה משפחתו מבריטניה לאוסטרליה. הוא נולד בסידני ובבגרותו היגר לארה"ב, שם השתלב בבנקאות ההשקעות, עבד כבנקאי השקעות בכיר בבתי ההשקעות סלמון ברדרס ושרודר ואף עבד לצדו של הטייקון לי איאקוקה, שהציל את חברת הרכב קרייזלר מהתמוטטות.
לאחר שפרש מהבנק העולמי, כיהן כשליח הקוורטט למזרח התיכון. במסגרת תפקידו ניסה לקדם את הפשרת היחסים בין הישראלים לבין הפלסטינאים, אך לא הצליח בכך. וולפנזון ידוע כציוני ואוהב ישראל. הוא תומך בעמדותיו של הנשיא שמעון פרס, שעמו הוא נפגש לעתים קרובות בשנים האחרונות.
כמי שהיה שליח הקוורטט למזרח התיכון הופתעת מהמהפכות במדינות האזור?
"במהלך 4 השנים האחרונות ניהלתי ומימנתי מחקר על בני נוער ערביים בגילאים 27-15 שנה במסגרת קרן שהקמתי כדי לסייע לצעירים בעולם הערבי. תוצאות המחקר העלו שלפחות 70% מהערבים מתחת לגיל 27 זקוקים להשכלה ולתעסוקה. כאשר אין עבודה נוצרת תגובת שרשרת כי המובטלים מתוסכלים, לא יכולים להתחתן וחיים בתנאי עוני ומצוקה. מובן שיש לכך השלכות שליליות".
"הקרן שלי הזרימה כ-4 מיליון דולר לפרויקט המסייע לצעירים הערבים לרכוש השכלה כדי למצוא תעסוקה. עוד באוקטובר החולף, בעת ביקור במדינות ערב, הזהרתי את משפחות המלכים שאם לא יפעלו במהירות כדי לטפל בבעיות התעסוקה תתחיל תסיסה בקרב הצעירים, כך שההפגנות לא הפתיעו אותי. מה שקורה במזרח התיכון הוא מקור לדאגה, כי לאי-היציבות באזור זה יש השפעה גדולה על אספקת הנפט שבו אנו עדיין תלויים".
מה צריך לעשות לדעתך כדי לקדם את המו"מ בין ישראל לבין הפלסטינאים?
"אינני מעודכן ביחס למה שקורה בחזית הזאת במשך 3.5 השנים שעברו מאז פרשתי מתפקיד נציג הקוורטט באזור. אולם אני מצדד בניהול מו"מ בין ישראל לפלסטינאים כדי להגיע להסכם שיבטיח את הביטחון של ישראל ויכלול הסדר ביחס לשטחים ולירושלים. משיחות שניהלתי עם אישים ברחבי העולם אני מודאג שאם ישראל לא תחדש את המו"מ עם הפלסטינאים, יגבר הלחץ על ארה"ב לתמוך בהחלטה באו"ם על הקמת מדינה פלסטינית, כך שבהצבעה על הכרה במדינה פלסטינית באו"ם יהיה להצעה רוב משמעותי. התוצאה תהיה שישראל תמצא עצמה בבדידות בעולם".
איך אתה מציע לישראל להשתלב בשינויים הגלובליים?
"אני חושב שישראל צריכה לחזור ולפעול באפריקה לאחר שנסוגה מהפעילות הזו לפני כמה עשרות שנים. ישראל פעלה בשנות ה-60 וה-70 בהצלחה בעשרות מדינות באפריקה. בעשרות השנים הבאות תהיה אפריקה במהלך של התפתחות, ובשנת 2050 אוכלוסייתה תמנה 2 מיליארד איש ב-53 מדינות - כ-3.5% מהתפוקה העולמית. הישראלים יכולים להשתלב בפיתוח של המדינות באפריקה כי הם יכולים לסייע בהכשרה הטכנית ובפיתוח הכלכלי, כפי שעשו בעבר בהצלחה רבה".
"אמנם הסינים פעילים מאוד באפריקה ויש 750 אלף סינים ביבשת שמבצעים עבודות בנייה, סלילת כבישים והנחת מסילות ברזל, אולם הסינים בעיקר מעוניינים באוצרות הטבע של מדינות אפריקה ואינם מייצרים מקומות עבודה למיליוני האפריקאים. יש צורך שהישראלים יחזרו לפעילות במדינות אפריקה ויסייעו לפיתוח הכלכלי בעשרות השנים הקרובות, כי הם המתאימים להוביל את הוצאת המדינות האלה מהעוני ולהפוך אותן למדינות מתקדמות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם