הסטנדרט הכפול של הח"כים: למה באמת הוצא הקוטג' מפיקוח?
בוועדה לפיקוח על המחירים המליצו ב-2006 לייקר את מחיר הקוטג' ב-10.5%, אך חששו לעמוד בהשלכות הציבוריות; מאז עלה מחירו של המוצר בלמעלה מ-40%; ח"כ רונית תירוש והשר משה כחלון תמכו בהסרת הפיקוח על המוצר
◄ הפיקוח מבוטל - ומוצרי היסוד מתייקרים בעשרות אחוזים
לטענת בכירים בענף החלב, בוועדת הפיקוח על המחירים בחנו באותם ימים את עלויות ייצור הקוטג' בתנובה ומצאו כי שיעור ההתייקרות הנדרש הוא 5%-10%. חברי הוועדה לא רצו לעמוד מאחורי האישור להעלאת מחיר הגבינה בשיעור כה חד, ולכן החליטו להמליץ לשר האוצר אברהם הירשזון ולשר החקלאות שלום שמחון על הוצאת הקוטג' מסל הפיקוח על המחירים. בכך אפשרה המדינה למחלבות לייקר את מחיר הגבינה ביותר מ-40% תוך כמה שנים.
בוועדה הסבירו אז את המהלך בכך שרמת התחרותיות של יצרניות קוטג' גבוהה, ולכן אין חשש לקביעה מונופוליסטית של המחיר. לגבי שאר מוצרי החלב שבפיקוח, בוועדה אישרו ב-2006 העלאת מחירים של 2.18% בלבד על רקע השינויים שחלו בעלויות הייצור של החלב הגולמי ובעלויות המחלבות.
חודש לפני שהתקבלה ההחלטה להוציא את הקוטג' מפיקוח התקיים דיון בוועדת הכלכלה בנושא ההעלאה הצפויה במחירי החלב ובמחירי מוצריו שבפיקוח. במסגרת הדיון הסביר איציק בן-דוד, סמנכ"ל ייצור במשרד החקלאות, את חיוניות השארת מוצרי החלב בפיקוח. "הממשלה מפקחת על כ-20 מוצרי חלב, שמוגדרים כמוצרים בסיסיים ומהווים כ-30% מסך הפדיון של ענף החלב", הוא אמר.
"זאת לאחר ש-70% מהמוצרים הוצאו מפיקוח ב-1998. המוצרים שנשארו בפיקוח הם כאלה שמוגדרים מוצרים בסיסיים - ומכאן החשיבות של הפיקוח עליהם, בפרט שבמערכת פועל יצרן שמוגדר כמונופול. כמו כן, ההחלטה להשאירם בפיקוח נבעה מהצורך שהם ישמשו כעוגן מפני התייקרות בלתי סבירה של שאר המוצרים". למרות זאת, אושרה הוצאת הקוטג' מפיקוח.
גם נציג ארגוני הצרכנים, עו"ד ירון לוינסון, התריע בדיון מפני ההתייקרויות הצפויות אם יוצאו מוצרים מפיקוח. לדבריו, "אם נסיר את הפיקוח ישלמו הצרכנים. השכבות הנזקקות ישלמו הרבה יותר, כי הן צורכות את זה יותר מכל אחד אחר".
שולמית פסח, שכיהנה כמנהלת אגף כלכלה בתנובה, אמרה באותו הדיון: "הרווחיות במגזר המוצרים המפוקחים נמוכה מ-2% תשואה להון הפעיל. כל מה שאנחנו מבקשים זה רווח סביר. פעם בשנה אמורים לעלות מחירי המוצרים המפוקחים. אנחנו מבקשים עליית מחירים הגיונית כדי לשמור על רווחיות סבירה של התעשייה".
אך בפועל נמצא מרחק רב בין בקשת תנובה לרווחיות סבירה לבין העלאות המחירים התכופות שבוצעו. כמו כן, ישנו מרחק רב בין דברי נציג משרד החקלאות לבין התנהלות הממשלה שהוציאה את הקוטג' מפיקוח.
מפרוטוקול דיוני הוועדה עולה עוד כי ח"כ רונית תירוש דווקא תמכה בצמצום סל המוצרים בפיקוח. ח"כ תירוש ביצעה בשבוע שעבר אקט מחאה, כשהניחה על שולחן ראש הממשלה גביע של גבינת קוטג' והזכירה לו כי מדובר במוצר יקר.
"אני שמחה שהולכים לצמצם את המוצרים בפיקוח", אמרה ח"כ תירוש בדיון לפני 5 שנים. כששאל אותה יו"ר הוועדה, ח"כ משה כחלון, אם היא בעד צמצום הפיקוח גם כזה כרוך בהעלאת מחירים, השיבה: "מה שצריך לעשות זה להצטמצם לפחות מ-20 מוצרי יסוד, המספר שקיים היום, ולא להעלות מחירים. יש לבחור כמה מוצרים בסיסיים שבלעדיהם אי אפשר - חלב, לחם מסוים ועוד שניים-שלושה מוצרים".
גם ח"כ כחלון הביע תמיכה בהוצאת מוצרים מפיקוח: "אני מסכים עם כל מילה שלך בעניין הזה. אני חושב שצריך לצמצם ולאפשר מרחב מחיה לתחרות של אנשי התעשייה".
ממשרד החקלאות נמסר כי ההחלטה על הוצאת מוצרי חלב מפיקוח מחירים מתקבלת על ידי שרי החקלאות והאוצר על בסיס
ח"כ תירוש מסרה בתגובה: "לצערי, במקרה המדובר אני עקבית בהתנגדותי להעלאת מחירי המזון, אך הממשלה עקבית בהתנהלותה המביאה להעלאת מחירים של עוד ועוד מוצרים. הסרת הפיקוח הינה אקט נכון ומוצדק הגורם להפחת מחירים והינו מודל כלכלי מוכר וידוע לצערנו הובהר כי רק בישראל הסרת הפיקוח גרמה דווקא לתוצאה ההפוכה, ולכן יזמתי השבוע הצעת חוק שתחזיר את הפיקוח ממוצרי היסוד ובהם החלב, ביצים ועוד. יש לעשות הכל על מנת להוריד את מחירי מוצרי היסוד ולהגיב בזמן להתנהגות השוק - זאת ההתנהלות שלי כמחוקקת ואני מצפה שאף הממשלה תנהג כך".
> nrg גם בפייסבוק. הצטרפו לרשימת החברים שלנו וקבלו עדכונים
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם