ד"ר כרמון: "הגיע הזמן לבדוק את ביטול חוק טל לתלמידי ישיבות"
ד"ר אריק כרמון, שיפתח היום את כנס קיסריה ה-19, משוכנע שעדיין מדובר באחד הפורומים המשפיעים ביותר על מקבלי ההחלטות בתחום הכלכלי בישראל. "הכנס אכן איבד מזוהרו", הוא מודה, "אבל הפורום בהחלט משפיע וקובע אג'נדה"
בכנס ישתתפו מגוון מרשים של אנשי עסקים, אישי ממשל, אנשי אקדמיה, אנשי צבא, חברי כנסת ושרים. אלה יכללו בין השאר את שר האוצר יובל שטייניץ, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, יו"ר ועדת הכספים משה גפני, יו"ר האופוזיציה ציפי לבני, ראש אכ"א הפורש אלוף אבי זמיר, פרופ' אשר טישלר, יו"ר בנק לאומי דוד ברודט, מנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק, מנכ"לית מקינזי ישראל דנה מאור ועוד.
מי שעומד בראש המכון לדמוקרטיה הוא ד"ר אריק כרמון, שגם הוביל את כנס קיסריה ב-19 השנים האחרונות. לפני שנתיים קיבל המכון שבראשותו את פרס ישראל על מפעל חיים, דבר הנחשב לאחת מפסגות ההצלחה של המכון. הצלחה נוספת היתה בנושא המאבק לביטול חוק הבחירה הישירה לכנסת. ד"ר כרמון מיודד עם כל מקבלי ההחלטות במשק ורואה בכנס את אחד האמצעים החשובים לקידום מטרות החברה והכלכלה בישראל.
לנוכח האינפלציה הגוברת של כנסים וועדות במדינה, נשאלת השאלה אם כנס קיסריה איבד מהאפקטיביות שלו. ד"ר כרמון מודה כי אכן חל פיחות במעמדו וביוקרתו של הפורום, אבל משוכנע כי עדיין מדובר בבמה המרכזית החשובה ביותר בתחום החברתי-כלכלי. "הכנס איבד משהו מזוהרו", הוא מודה. "אין ספק כי הכנס שייפתח היום אינו דומה לכנסים הראשונים שהיו בתחילת הדרך. היום יש שפע של כנסים שאותם יוזמים
"אני לא נגד קיום של כנסים וכל המרבה הרי זה משובח. למרות זאת, כנס קיסריה נותר הזירה היחידה לבירור סוגיות כלכליות מהותיות סביב שולחן עגול עם משתתפים רבים בעלי עמדה. אני מסכים שחל איזה שינוי בעניין של הגישה במגזר העיסקי. היום אין לנו יותר אנשי תעשייה מיוחדים כמו דב לאוטמן או אלי הורוביץ".
אז מה אתם עושים כי לבדל את כנס קיסריה משאר האירועים?
"לפני 11 חודשים קיבלנו החלטה אסטרטגית, הקובעת שפורום קיסריה יהיה שונה מהאחרים ונבדל מהם. המטרה היא להגדיל את הייחוד של הפורום בשונה מכנסים אחרים במספר תחומים. הכנס יהיה מוגבל מבחינת מספר הנוכחים והוא לא יהיה בנוי על פאנלים בלבד עם אנשים פסיביים. אנחנו מזמינים אנשים שיושבים סביב השולחן ומצפים מהם לקחת חלק פעיל בדיון ולהציג את עמדותיהם. אם בשנים קודמות מספר המשתתפים הממוצע בפאנלים כאלה היה 40, אז השנה נגיע למושבים עם אפילו 90 או 100 משתתפים. במקביל ייעשה גם מינון של מספר הנציגים שיגיעו מהמגזר העסקי ומהאקדמיה".
ואתה סבור כי הדבר יחזיר עטרה ליושנה?
"אני לא יודע ולא בטוח אם זה ידליק מחדש את הזוהר שאפיין את הכנסים בשנים האחרונות, אבל אני רוצה להיות כן - לדעתי זה בכלל לא משנה מה הפופולריות של הכנס. הפונקציה העיקרית של פורום קיסריה מבחינתי לא היתה אף פעם לזכות בכותרות בעיתונים. המטרה שלי היתה להפוך את האירוע לבמה לליבון סוגיות מהותיות, כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו להקשיב ולשים את האצבע על הדופק ולהיעזר בפורום זה לצורך קבלת ההחלטות. אני חושב שאת המטרה הזאת אנחנו משיגים בכנסים".
האם אכן כנסים מסוג זה משיגים את תשומת הלב של מקבלי ההחלטות, או שאולי דרכי המחאה של הימים האחרונים, כמו הפייסבוק והקוטג', הם המשפיעים האמיתיים בהעלאת הנושאים שעל סדר היום?
"אני אומר לך חד משמעית - כן. פורום קיסריה בהחלט משפיע וקובע את האג'נדה. בימים אלה אנחנו עוסקים בליקוט הנושאים שהועלו בכנסים בשנים האחרונות ונכנסו לתהליך מעשי של קבלת ההחלטות. גילינו כי ההתייחסות לבעיית העובדים הזרים החלה בעקבות כנס שנערך בשנת 1998. התברר שהתהליך של הקמת 'ועדת דוברת', אשר עסקה ברפורמה בחינוך, החל בכנס בשנת 2003. אין ספק שיש קשר בין הכנסים לבין קבלת ההחלטות".
איך נקבע הבסיס התוכני של הכנס מדי שנה?
"בערך 9-8 חודשים לפני כינוס הפורום אנחנו נפגשים עם שר האוצר ועם נגיד בנק ישראל, ויחד איתם אנחנו שוקלים מהם הנושאים אשר עשויים להיות רלוונטיים בעיצוב המדיניות. מרגע שדוד ברודט (יועץ הכנס בעבר, י.ש.) התמנה ליו"ר בנק לאומי, נוצר חוסר והשנה עשה עבורנו את עבודת הייעוץ פרופ/ צבי אקשטיין, עד לאחרונה המשנה לנגיד בנק ישראל. לאחר שיסיים באופן פורמלי את תפקידו בבנק ישראל, הוא יהפוך למנהל פורום קיסריה".
"חבר נוסף בפורום הוא אבי פישר, מנכ"ל משותף בחברת כלל תעשיות. לקראת הדיון עם שר האוצר והנגיד זימנו במקביל גם את יו"ר ועדת הכספים, נציג מהמועצה הכלכלית והכלכלן של התאחדות התעשיינים. בדרך כלל עולים נושאי כלכלה וחברה חשובים, ומתוכם בחרנו את הנושאים בעלי החשיבות הקריטית ביותר מבחינתנו".
אם כך, במה השנה פורום קיסריה ה-19?
"היום הראשון של הכנס יוקדש לתקופת גיל המעבר מבית הספר לשוק העבודה של החיים. נטפל במגזר הערבי, בסקטור החרדי ובנושא ההתגייסות לצה?ל. בכל אחד מהנושאים הוכנו מראש ניירות עבודה כדי להתמודד עם הבעיות העיקריות הכרוכות בנושאים אלה. אני יכול לומר שהגישה העקרונית של המכון לדמוקרטיה להתמודדות בסוגיות אלה היא גישה כלכלית-חברתית. במילים אחרות: מה העלויות למשק הישראלי בגין אי-השתתפות בשירות הצבאי. הזמנו לצורך העניין אנשים המעורבים אישית בנושא. בנושא הגיוס לצה"ל ישתתפו ראש אכ"א הפורש אבי זמיר ומחליפתו".
לדבריו של ד"ר כרמון, בכל הקשור לנושא החרדים השאלה המרכזית תהיה סביב הדילמה אם לא הגיע הזמן לבטל את "חוק טל" ולהחזיר את המציאות שהיתה קיימת לפני שנת 1977. " במילים אחרות", אומר ד"ר כרמון, "האם לא כדאי להפסיק להתנות את הקשר בין אי-הגיוס לאי-ההשתתפות בשוק העבודה".
"מה יקרה לדוגמה, אם מחר כל החרדים שלא עובדים כיום יחליטו להצטרף לשוק העבודה? באיזו דרך ניתן יהיה לקלוט אותם בשוק העבודה? האם בכלל בישראל מתכוננים לאפשרות של שילוב החרדים בשוק העבודה?".
"יש שאלות לא פחות קשות הנוגעות למגזר הערבי. לדוגמה, בדקנו ומצאנו כי 40% מהנוער הערבי בגילאי 22-18 לא עושה דבר. יושב על הגדרות. נבדוק מה המשמעות של נתון זה ואם קיים קשר בין נתון זה לבין שיעורי הפשיעה הגבוהים במגזר".
נושא מרכזי נוסף בכנס, לדברי ד"ר כרמון, הוא הצבא. "אחת השאלות שתוביל את הדיון בנושא זה היא האם הקונספט של 'צבא העם' עדיין תקף, ואם כן, איך מתמודדים עם כך, שתוך שנים ספורות למעלה מ-50% מחייבי הגיוס לא יגיעו לבקו?ם. אני לא רוצה לנקוט עמדה אישית, אבל יש עמדות לכל הצדדים ונכון יהיה לברר אותן. נחשוף דוחות שהוכנו בתוך צה"ל ושמעולם לא נחשפו. כך למשל, מודלים שונים של שירות אלטרנטיבי".
מה תהיה מבחינתך פסגת הכינוס?
"מחר בבוקר יתקיים, לכאורה, דיון די יבש. אנחנו מתמודדים עם שאלת החסמים הבירוקרטיים בישראל והשפעתם על האזרח הקטן. יש מסמך שהוכן בנושא על ידי מנכ"ל משרד האוצר חיים שני ועלידי הממונה על התקציבים הפורש אודי ניסן. פסגת הכינוס תהיה מושב שכותרתו 'מגמות בכלכלה העולמית וההשלכה שלהן על ישראל'. המושב ינוהל על-ידי נגיד בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל. הוא הזמין 4 מומחים מחו"ל בעלי שם עולמי. אחד מהם מתמחה בנושא אנרגיה, אחר בנושא סין והודו, השלישי הוא היועץ הפיננסי של ה-IMF (קרן המטבע הבינלאומי) והאחרונה היא אייבי ג'וזף כהן מגולדמן זאקס".
ואין שום פורום שדן בנושא התחרותיות והריכוזיות במשק?
"יש מספיק דיבורים בנושא. לדעתי בישראל נוצר מצב של הפרזה וחוסר אובייקטיביות. כלי תקשורת מסוים הכריז מלחמה שגובלת, לדעתי, בפגיעה באתיקה העיתונאית, ואני אומר זאת כיו"ר המכון לדמוקרטיה. פרופ' אפרים צדקה ויעקב שיינין הכינו נייר עמדה הסותר את נתוני הריכוזית, לכאורה, ובעקבות כך הם ספגו התקפה אישית ברוטלית. לי אישית אין דעה לכאן או לכאן. אני אומר את הדברים כצופה מהצד. יש 'עליהום' נגד ציבור מסוים בסקטור העסקי. יש מקום לדיון ענייני בנושאי הון-שלטון אבל השיח הציבורי בנושא הפך רדוד ואינו לרוחי".
מה דעתך בנושא עליות המחירים האחרונות במזון?
"אני ממש לא בקיא. אין לי דעה בנושא. לא בכל דבר אני מתעמק".
איך ממומנת פעילות המכון הישראלי לדמוקרטיה?
"המכון כולו ממומן על-ידי תרומות. 85% מתוכם הם תרומות מחו"ל ו-15% מגורמים ישראליים. אנחנו לא מקבלים מימון משום גורם ממשלתי. העצמאות הכלכלית שלנו מאפשרת לנו אובייקטיביות בדיונים. אני מתחייב שלא נקבל אף פעם מימון מגורם ציבורי. אנחנו מתאמצים היום להגדיל את היקף התרומות מישראל".
האם יש לך עיסוקים נוספים?
"תפקיד נשיא המכון הוא העיסוק היחיד שלי וגוזל 250% מזמני. בשאר הזמן אני רואה את עצמי כצלם. כבר היו לי תערוכות צילום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם