מחמאה בע"מ לאנשי המחאה
אם יוזם מחאת הקוטג', איציק אלרוב, לא ימהר להמיר לשקלים את הפרסום חסר התקדים שזכה לו, תוקפו יפוג - והרבה יותר מהר מתפוגת גביע הקוטג'
המחאה, שגררה עשרות אלפי תמיכות בפייסבוק, נותרה מחאה בסגנון תיאטרון הכורסה. ניתן לכנות אותה "סערה בגביע קוטג'". מי שהפיק את הרווח העיקרי מהמסע התקשורתי חסר התקדים היה כאמור האזרח אלרוב, שמופיע השבוע בכל אמצעי התקשורת הישראליים וכמעט נאלץ לגייס מפיק לנהל עבורו יומן ראיונות טלוויזיוניים.
אם אלרוב לא ימהר להמיר לשקלים את הפרסום חסר התקדים שזכה לו, תוקפו יפוג - והרבה יותר מהר מתפוגת גביע קוטג'. המלצתי לאלרוב: תיענה מיד לקמפיין פרסומי לחלב לתינוקות, או לפחות אל תדחה את האפשרות להשתתף בשעשועון טלווזיה נושא פרסים. איציק אלרוב, אל תפיל את המיליון.
מחאת הפייסבוק אינה היחידה. קדמו לה מחאות רבות שהצלחתן היתה מוגבלת. עקרת בית בשם מלי פיליפסבורן מיהוד הובילה בסוף שנות ה-80 מאבק איתנים נגד המערכת הבנקאית בנושא עמלת פירעון מוקדם במשכנתאות. פיליפסבורן הצליחה לא רע ביחס לעובדה שתרבות המחאה באותן השנים היתה פרימיטיבית. ב-2007 היא ניסתה לשחזר את הצלחתה בהובלתה מאבק בנוגע לחתימת ערבים על משכנתאות, אך נכשלה.
זאב גראוור, תושב מגדל העמק שניסה להוביל מחאת המונים נגד העלייה הרצחנית במחירי הדלק, נתקע עם מכל ריק. שיירת המכוניות שארגן מנתה עשרות בלבד. ניסיונו להוריד את המחירים הצליח חלקית: חלק מחברי הכנסת של הליכוד נבהלו ממחאת ההמונים ולחצו על בנימין נתניהו לבטל את העלאת היטל הבלו.
מאז איש לא תדלק את קולות המחאה בנושא. ויקי קנפו, עקרת בית ממצפה רמון, אימצה את דגל ישראל בצעידה ממצפה רמון לירושלים, אל הלא נודע. תקוותה לגרור בעקבותיה את ההמונים בסגנון החלילן מהמלין נגוזה. מחאת קנפו על כל מה שזז במדינת ישראל לא הצליחה, אבל לפחות היא זכתה במסע פרסום ולא תסרב להצעות דומות גם אם הדבר כרוך בעשיית קרחת או קעקוע דגל ישראל על ראשה.
מסים ומעשים
ועדת האיתור למינוי מנהל רשות המסים אמורה היתה להתכנס שלשום לדיון בבחירת המנהל הבא. חבר הוועדה, יו"ר בנק לאומי דוד ברודט, חלה, והישיבה בוטלה. לוח הזמנים של ועדת האיתור, שבראשה עומד מנכ"ל האוצר חיים שני, הולך ומתקצר.
הוועדה אמורה למנות תוך שבועיים את המחליף. ליהודה נסרדישי, המנהל הנוכחי, נמאס. הוא כבר הודיע לממונים עליו שלא ימשיך בכהונתו אף יום אחד נוסף, לאחר שבסוף אפריל נענה לבקשת שר האוצר להמשיך את כהונתו חודשיים נוספים.
עמדתו של נסרדישי נגזרת מנסיבות אישיות אבל מעניינות. נמאס לו לתפקד על תקן ברווז צולע. לא בריא שברשות המסים יכהן מנהל עם רגל אחת בחוץ, שסופג ביקורת על כל צעד (מינויים) ושעל (החלטות). אי-הוודאות אינה בריאה ויוצרת רעשים מיותרים.
דיון שנערך השבוע בוועדת הכספים חשף את כפיות הטובה כלפי נסרדישי וכלפי רשות המסים. נטען
שרשות המסים נוהגת ברפיון בקונצרנים הגדולים בנושא גביית המס, ושהמדיניות המופעלת כלפיהם היא סלחנית. בוטה במיוחד היתה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) שתקפה אותו אישית. מנהל רשות המסים השיב בסבלנות של פקיד שומה והבהיר כי הוא מנוע מלפעול בניגוד לחוק. "פעולה נגד חברות בורסאיות עלולה לפגוע בהן, ובעקיפין גם בחסכונותיך", התריס כנגד גלאון.
לצד כל אלה חווה נסדרישי השבוע רגע של נחת. בטקס חנוכה של יחידת יהלום ללוחמה בפשיעה המאורגנת הוא אמר: "אני קוטף עכשיו את הדובדבנים מהעץ ששתלתי. מהלכים רבים שהחלו בתקופתי מגיעים כעת לידי הבשלה".
אז האם מעלימי המס יכולים לחגוג ורשות המסים יכולה להישאר ללא מנהל? נראה שמנכ"ל האוצר ייתן גז וימהר להכריז עד סוף החודש על זהות הבוס החדש. ומה בדבר חפיפה בתפקיד? נסדרישי הבהיר שהוא מוכן לחפוף, אבל זה ייעשה על חשבון חופשתו הפרטית.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם