ויקי קנפו לעסקים: "מחאת הקוטג' בפייסבוק מצחיקה אותי"
ויקי קנפו מבכה את תרבות המחאה של אזרחי המדינה המתנהלת מהספות בסלון, וקוראת להם לצאת לרחובות; היא אינה מצטערת על מסע הפרסום שלה ומשוכנעת שעדיין אפשר לשנות: "רצוי להרוס את המדינה מבחינה כלכלית ולבנות מודל טוב יותר"
◄ טקבקו לנו - מה מרתיח לכם את הדם בדרך לקופה?
◄ הקרב על הקוטג': מהצרכן ועד לשר האוצר
אלא שמחאת הפייסבוק אינה מרגשת את קנפו, למודת המאבקים הציבוריים. "אמרתי לעצמי 'וואו'. מוחים על מחירי הקוטג'. אני אומרת את זה בציניות. זה באמת מה שהורס את החיים לאזרחי המדינה? רק עכשיו התעוררו? זה הזוי שנלחמים רק על הקוטג'. אותי זה הצחיק אותי ואמרתי לעצמי 'וואו אני הולכת להתעלף'. אז מה יקרה אם לא נאכל קוטג'? כולם מדברים ומדברים ובסוף ימשיכו לקנות את הקוטג', ימשיכו למלא מיכלים של דלק. בינתיים אני לא רואה אף אחד ברחובות".
אבל מה יש לך נגד מחאה בפייסבוק? במצרים עשו מזה מהפכה.
"אנשים חושבים שהמהפכה במצרים הצליחה אולי בזכות הפייסבוק, אבל זה לא נכון. אנשים יצאו לרחובות וגם אצלנו צריך לצאת לרחובות. אני לא מדברת על 'לעשות בלאגנים' אלא ממש למחות. המחאה בעניין הקוטג' ממש הצחיקה אותי ברמות על. אז מה יקרה אם לא יהיה קוטג'? אנשים ימותו?"
"הבעיה האמיתית היא שהכלבים נובחים והשיירה עוברת. אנחנו עם שאוהב לסבול. ישראל זה לא מצרים. מחאה לא עוברת בישיבה בחדר ממוזג והקלדה בפייסבוק. אני אפילו לא נכנסת לפייסבוק. אנחנו לא נמות מרעב אם שבוע אחד לא נכנס למרכולים. אם מחירי הדלק עולים אז לא יקרה שום דבר אם יתחילו לנסוע באופניים".
ואת באופן אישי קונה קוטג'?
" כן. לא הקוטג' הוא מה שמפריע לי. אם אחרים את הקוטג' ולא אקנה אותו המרכולים לא יזדעזעו. בסופרמרקטים לא יקרה כלום. אולי יהיה עוד קוטג' נוסף בשורה של מוצרי החלב, עד שמישהו אחר יקנה שני קוטג'ים. לדעתי ההתנהגות הצרכנית של אנשים היא מגעילה, ותסלח לי על המילה. לך כנס לסופר ותראה איך אנשים ממלאים סתם את העגלות. לא רק שקונים - אלא קונים ואחר כך זורקים לפח".
"הלוואי והיתה בישראל צרכנות אחרת. למה צריך למלא? מדוע לא לקנות את מה שצריך? השבוע, אם תרצה לקנות גבינה אחרת, אז הקוטג' ילך לזבל. אתן לך דוגמה נוספת. כל חג בישראל הופך לחגיגת אכילה. אנשים עושים על האש. אני מבשלת סיר אוכל ומסתדרת איתו. אבל לך תראה איך אנשים מגזימים ביום העצמאות. אוכלים כמויות ומה שנשאר זורקים לפח".
אז מדוע שלא תגידי את כל הדברים האלה בפייסבוק?
"אם אעשה משהו בפייסבוק יצא החוצה כל הרוע של הגולשים. כל אחד יחשוב ויגיד מי היא בכלל? אני אומרת לך שכולם בכיינים וימשיכו לשבת בפייסבוק ולעשות מחאה דרך הסלון. אני מאוכזבת קשות מהתנהגות הציבור".
ממה בדיוק, האדישות?
"כשיצאתי לפני מספר שנים למאבק ציבורי, יצאתי באופן אישי נגד ביבי נתניהו עוד כשהיה שר האוצר. בדרך צעדת המחאה שלי הפכה למאבק ציבורי. אני עדיין מאמינה שאפשר לשנות ולהפיל ממשלות. בוא נגיד שגם אם לא שיניתי משהו וטעיתי בהערכותיי, לפחות עשיתי משהו. אני חושבת שדרך מחאה ציבורית אפשר אפילו להפיל ממשלות".
"האכזבה שלי היא שאנחנו עם קטן ובכיין שאוהב נוחיות ולא עושה כלום. בתחילת הדרך לא הבנתי את זה ולא חשבתי מה בדיוק אני הולכת לעשות אחרי המחאה - אבל חשבתי שאני צריכה לעשות. אמרתי שאני הולכת לנסות לשנות משהו ושיכירו את ויקי קנפו. בדרך זה כבר הפך למאבק ציבורי".
את חושבת שהמאבק שלך הזיז למישהו?
"בהתחלה זה באמת עשה רעש גדול כי כנראה ישבתי למישהו על הצוואר. אבל גם המפקד הכי מצליח לא יכול ללא חיילים לשנות את המצב. בתור אחת שגרה במצפה, שהיא החצר האחורית של המדינה, הייתי בטוחה שכל מצפה רמון תגיע לירושלים. הבעיות האמיתיות של המדינה הם בפריפריה, בנגב ובדרום. לצערי הרב לא היתה מחאה המונית ומאז לא קורה כלום. אני לא יודעת איזו סתירת לחי אנשים צריכים לקבל כדי לשנות סוף-סוף את המצב. יש לנו מדינה שאוכלת את יושביה ולאף אחד לא אכפת".
"אני לא חושבת שלפוליטיקאים כל כך אכפת. הם צועקים ומבטיחים וחוזרים במהירות לכיסא החם והנוח שלהם. לפני בחירות הם עושים קצת רעש כמו ביבי, שמחלק מתנות ולאחר מכן הוא חוזר לשגרה. מי שהקים את מדינת ישראל לא חשב שזה יהיה המצב. ייתכן שצריך להחריב את המדינה ולבנות את ישראל החדשה למשהו יותר טוב.
"גם במפלגת ש"ס צועקים קצת אבל עוברים לסדר היום משיקולים קואליציוניים. מה שמעניין אותם באמת זה המנדטים. כשישבתי בוועדת הכספים, כל חברי הכנסת שחתמו בעת הגשת התקציב על הקיצוצים הודו שהם טעו והבטיחו לתקן - אבל שום דבר לא קרה".
אז את מיואשת. חושבת שהכל אבוד.
"אני לא מיואשת, אבל לא יודעת מתי ה'פיוז' יישרף לי שוב ואצא לרחובות. לו הייתי מיואשת הייתי מצטרפת לעדר ויושבת ולא עושה כלום. אני עוד לא מיואשת ומאמינה שעדיין אפשר לשנות. למדינת ישראל יש הרבה כסף שהולך למקומות הלא נכונים. קטונתי מלהגיד איך להתייעל ומהם סדרי העדיפויות הנכונים, אבל ההרגשה שלי היא שהכסף לא הולך למקומות הנכונים. אם נשב בשקט אז ימשיכו הלאה ושום דבר לא ישתנה".
אז מה צריך לעשות כדי לשנות לשנות את המצב?
"חייב להיות חרם צרכנים ומאבק נגד כל העוולות. אני לא רדיקלית. היום מצידי רצוי להרוס את המדינה מבחינה כלכלית ולבנות מודל יותר טוב. כן. עד כדי כך. שם למעלה לאף אחד לא אכפת באמת ממה שקורה לאזרחים. אולי הגיע הזמן לחזור לימים של הפנתרים השחורים".
מאז שעלתה לתודעה הציבורית בעקבות הצעדה המפורסמת שלה ממצפה רמון לירושלים, הפכה קנפו למיני סלבריטי. יזמים זריזים ניצלו את "אפקט קנפו" כדי לשבצה בקמפיינים פרסומיים. רק לפני מספר חודשים שילבו הפרסומאים של רשת מגה את קנפו במלחמת הפרסום שניהלו נגד רשת שופרסל. כיום, זה מספר חודשים שהיא מועסקת במלון בראשית שבמצפה רמון - והיא מרוצה מכל רגע.
אז מה קורה איתך היום?
"אני עסוקה בעבודה כאחראית חדר אוכל. אהיה כנה איתך: אני לא יכולה להכחיש שעכשיו הייתי מעוניינת לצאת לרחובות. מישהו צריך לעשות את העבודה. כשהייתי בכותרות ניסו לתפוס עלי טרמפ, אבל זה היה דאווין בשביל העיתונות. בפועל לא קרה כלום".
"במפלגת ש"ס ליוו אותי כל המאבק ונטשו אותי. כשהנשיא שמעון פרס היה במפלגת העבודה, הוא הבטיח לי מקום ריאלי ברשימה לכנסת - אבל שכח אותי. במפלגת מרצ בכלל הבטיחו לי הרים וגבעות אבל שום דבר לא קרה בפועל. מעבר לעוד תמונה בעיתון לא קרה כלום".
היום את מסודרת מבחינה כלכלית?
"קשה להגיד את זה, אבל ברוך השם יש לי מה לאכול. אין לי חובות. אבל אני בחיים לא אוכל לקנות בית. מי יתן לי משכנתא? אין לי אוטו ואין לי איך להעשיר את הילד שלי מבחינה לימודית. אז איך אומרים: 'אני עובדת היום כאילו אין מחר'. אין לי עתיד. עכשיו ברשת ישרוטל (בעלת בראשית - י.ש) מתחילים להפריש לי לפנסיה, אבל עד עכשיו הייתי מועסקת דרך קבלנים. אז איזה זכויות בגילי המתקדם (51) אוכל לצבור לפנסיה?".
מה עשה לך מסע הפרסום למגה?
"אספר לך סיפור. עשו איזה סקר שהוכיח כי 75% מהצופים נתנו פידבקים חיוביים ורק 25%, כנראה שאלה שקונים בשופרסל, נתנו פידבק שלילי. אני עשיתי את מסע הפרסום כדי לעשות לביתי. אם מחר יקראו לי למסע פרסום נוסף לא אהסס ללכת. אני לא רואה אף אחד ממטר. אני מוכנה אפילו לעשות קרחת כמו נינט או קעקוע ולצעוד כך מדן ועד אילת עם הקרחת - תמורת תשלום. אין לי בעיה גם אם לאחר מכן יתנהל נגדי שיח ציבורי".
אנשים כנראה לא מפרגנים.
"מה אני אגיד לך? אנשים קטנים. יופי. גלעד שליט לא בבית, אנשים נרצחים, המחירים עולים ומתעסקים רק עם ויקי קנפו. ביקשו ממני לבוא ולהגיב על הביקורת בעניין מסע הפרסום אבל לא רציתי. אני שמחה שעשיתי את הקמפיין ורוצה עוד. לא, אני לא פיל, אבל פיתחתי עור של פיל. לצערי הייתי זוכה להרבה יותר סימפטיה ולהבנה לו הייתי מקבצת נדבות - אבל אני לא כזאת. הם רוצים לראות צהוב ודמעות. אני מצידי רואה רק את טובת הילדים שלי כנגד עיני".
איך העבודה הנוכחית שלך?
"אני מרוצה היום וטוב לי בתפקידי כמנהלת חדר האוכל. אני עובדת עם אוכל ורואה מה קורה. רצוי שתראה איך אנשים ממלאים צלחות כאילו אין מחר, אבל לא אוכלים את הכל וזורקים הרבה לפח. ומדובר בבשר ובקציצות ובדגים. אז אני מדברת עם האורחים ושואלת למה לזרוק? אני אפילו מתווכחת איתם, אבל אנשים פוחדים להתווכח איתי. בכל מקום עם הרבה אוכל אוכלים עם העיניים ובסוף חצי נזרק. אני כועסת. עם מה שאתם זורקים לזבל אפשר להאכיל עוד כמה משפחות. מ' האיכסה', כפי שחלק מהאורחים קוראים לאוכל, אפשר היה להאכיל הרבה מאוד משפחות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם