מי ירוויח מהמדבקה שגורמת לתאונות?
למרות הגברת הסיכון לתאונות דרכים משרד התחבורה מחדש את נוהל "מדבקת המלשינון", ממנה צפויים להרוויח בעיקר בעלי מוקדים טלפוניים
"נוהל 6", אשר נקבע לראשונה לפני כ-6 שנים, נועד לכאורה לצמצם נהיגה פרועה של נהגי חברות מסחריות על-ידי הדבקת מדבקה ועליה כיתוב בסגנון של "איך אני נוהג?" עם מספר טלפון אליו יכולים להתקשר מי שלדעתם זיהו נהיגה לא אחראית של נהג.
הנוהל מחייב את מי שמפעיל צי רכב להפעיל מוקד טלפוני שיענה לפניות של מי שמתקשרים לטלפון המופיע על המדבקה, או לשכור את שירותיו של מוקד טלפוני מסחרי שיטפל עבורם בפניות אלה.
כבר בדברי המבוא לנוהל המחודש מודים אנשי המשרד שמדובר ב"נוהל שנוי במחלוקת" אשר "לא אושר לעיגון בחקיקה", כלומר שהוא לא הצליח לעבור את אישורה של הכנסת ולהפוך לתקנה מחייבת.
מאז שהוצג, עורר הנוהל התנגדות בקרב מומחי בטיחות, שטענו שמי שיתקשר למוקד בעת נהיגה יסכן את עצמו ואחרים. בנוסף, הנוהל המקורי נקבע מבלי שבוצע מחקר מקדים לבדיקת העלות-תועלת שלו, כלומר כמה הוא יעלה לחברות לעומת התרומה החזויה שלו בצמצום תאונות, אם בכלל קיימת תרומה כזאת. לאור המחלוקת הוקפא הנוהל.
תחת זאת, בדצמבר האחרון נערך סקר דעת קהל שגילה שהציבור הישראלי רואה בשיטה כלי יעיל לניטור הנהיגה, לשינוי תרבות הנהיגה ולצמצום הקטל בדרכים. לכן הגיעו למסקנה במשרד התחבורה כי יש להחזיר את הנוהל לשימוש, למרות שלא נערכו מחקרים מתאימים. במשרד התחבורה החליטו "לשפר את הנוהל לצורך העלאת המודעות לנושא מניעת הקטל בכבישים", כדבריהם.
לו היו אנשי משרד התחבורה טורחים להציץ באתר האינטרנט של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הם היו מגלים שם מחקר שבוצע בארץ לבחינת הנוהל, וממנו עולה ש"השיטה הנהוגה בארץ לא תורמת באופן משמעותי להגברת הבטיחות".
עורכי המחקר, ואנשי הרשות הלאומית, המליצו למשרד התחבורה להפעיל את הנוהל הזה במתכונת מצומצמת, בחברות שמעוניינות בכך, ובמקביל ללוות את הפיילוט במחקר שיאפשר לקבוע את יעילות השיטה.
מדבקת מלשינון. מגביר את הצורך לשימוש בנייד במהלך נהיגה
תום בוקשטיין
ומה לגבי הסיכון שגורמת המדבקה?
ובכן, ברשות הלאומית התריעו בפני המשרד ש"הצורך בביצוע שיחות טלפון ורישום מספר הרכב תוך כדי נהיגה מהווה פעולה המסכנת את הבטיחות, גם כאשר השיחה מבוצעת באמצעות דיבורית".
גם במשרד התחבורה יודעים שמדובר בגורם סיכון שאף גרם לתאונות, ולכן הם ממליצים שמספר הטלפון שיופיע על המדבקה יהיה מספר חיוג מקוצר שאופייני למוקדים מסחריים של שירות לקוחות.
"יש לכך סימוכין מחקריים", נכתב בגוף הנוהל המחודש עצמו, "ונמצא כי בחברות עם מספרים מקוצרים התקבלו יותר דיווחים והתרחשו פחות תאונות". במילים אחרות: ידוע למשרד שעצם החיוג למוקד בעת נהיגה גורם לתאונות דרכים.
למרבה האירוניה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נמצאת כעת בעיצומו של מסע הסברה נרחב שמטרתו לצמצם את השימוש בטלפונים ניידים בעת נהיגה,
וזאת בשעה שבה משרד התחבורה מבקש להגביר את השימוש בטלפונים ניידים בעת נהיגה.
מי שצפוי להרוויח רווח כלכלי משמעותי מחידוש הנוהל הבעייתי הן חברות מסחריות אשר יפעילו מוקד טלפוני, בעוד שכל החברות שמפעילות ציי רכב ייאלצו - כדי שלא להפר את הוראות הנוהל - לשלם להן דמי מנוי שנתיים או להפעיל מוקדים כאלה בעצמן.
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "בחודש יולי 2005 נכנס לתוקף נוהל 6 שנועד לאפשר לבעלי חברות, קציני בטיחות בתעבורה ומנהלי תחבורה לעקוב אחר אופן הנהיגה של המועסקים על ידם. במשך שנים שבהם פועל הנוהל התקבלו במשרד התחבורה פניות רבות המביעות תמיכה בשיטה. בדצמבר 2010 נערך סקר על ידי מכון גיאו-קרטוגרפיה שמצא כי הציבור הישראלי רואה בשיטה זאת כלי יעיל לשינוי תרבות הנהיגה בישראל".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם