קליטת עלייה: איך מתמודדים עם המדד הגבוה?
החששות האינפלציוניים מובילים לחיפוש אחר אפיקי השקעה מתאימים; מהן האפשרויות העומדות בפניכם להגנה על חסכונות?
האפשרות הסולידית ביותר היא תוכניות חיסכון בנקאיות המבוססות הן על הפקדה חודשית קבועה והן על הפקדה חד פעמית. תוכניות אלה מאפשרות הצמדה של הקרן לאינפלציה בתוספת ריבית עשולה עם תקופת ההתחייבות וסכום ההשקעה. כיום עומדת הריבית השנתית על 0.25%-0.8% עבור סכומים שגבוהם 100-50 אלף שקל לתקופת התחייבות של 3-2 שנים. עבור התחייבות של 5-4 שנים וסכום זהה מוצעת ריבית של 1.45%-1.1%. עבור תקופה של 10 שנים הריבית תעלה ל-2%.
ריבית גבוהה יותר מגלמת עלייה ברמת הסיכון והתחייבות ארוכה יותר לבנק, משום שלא ניתן ליהנות מעליות ריבית עתידיות.
אחת הבעיות המרכזיות של תוכנית חיסכון בנקאית היא היותה לא סחירה, ובכך היא מקשה על המשקיע להתאים עצמו לנסיבות משתנות כמו עליית ריבית.
הממשלתית והקונצרנית
איגרות חוב ממשלתיות צמודות או קונצרניות, הן אפשרות למי שמחפש התאמה למדד ושילוב בהשקעות. איגרות החוב הממשלתיות הצמודות נקראות גליל ונחשבות לסולדיות יחסית. הן מעניקות היום תשואה של 0.5%-0.7% ל-3-2 שנים , לתקופה 6 שנים לכל היותר תעלה הריבית ל-2%, ולתקופות ארוכות יותר אפשר לקבל ריבית ברוטו הנושקת ל-3%.
ריבית הנטו באיגרות חוב צמודות נמוכה יותר בגלל מסים ועשויה להיות שלילית בטווחי זמן קצרים. כמו כן, יש להביא בחשבון כי לצד האפשרות למכור את איגרות החוב בכל עת, הן חושפות את הרוכשים להפסדים מירידת ביקוש.
הפסדי הון הם סיכון שמקבל משנה תוקף בהשקעה
באיגרות חוב קונצרניות. איגרות חוב אלה מעניקות ריבית גבוהה יותר מהממשלתיות, אך חשופות לתנודות במחזורי העסקים. איגרות חוב של חברות יציבות, דוגמת בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת גדולות וקמעונאיות, נהנות לרוב מדירוג גבוה מ-A , המבטיח סיכון נמוך יחסית ובמקביל תשואה נמוכה יחסית לאופציות מסוכנות יותר.
דרך יצירתית יותר להגן מפני עליית המדד היא להשקיע בסחורות שעולות לרוב בסביבה אינפלציונית, כמו סחורות חקלאיות וזהב. ניתן להשיג חשיפה אליהן על-ידי רכישת תעודות סל. הביקוש לסחורות אלה קשיח יחסית, ולכן ירידה בכוח הקנייה משפיע עליהן השפעה קטנה יחסית.
maariv.rotem@gmail.com
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם