אוריאל לין לעסקים: "אשקול בחיוב חזרה לחיים הפוליטיים"
הוא תומך בהחלטה להאריך את שעון הקיץ רק עד ל-1 באוקטובר, מבקר את שיעורי המכס שמוטלים על התוצרת חקלאית ואת גובה הבלו על הדלק, מרוצה משיתוף הפעולה עם התעשיינים ויוצא נגד ההסתדרות; הח"כ לשעבר אוריאל לין לא פוסל חזרה לפוליטיקה, אבל מוכן גם לקדנציה שלישית חריגה באיגוד לשכות המסחר
הוא משמש כנשיא האיגוד ב-8 השנים האחרונות, וזו הקדנציה השנייה לכהונתו בתפקיד שאמור לסיים בעוד כשנתיים. בדיעבד מתברר שתפקיד נשיא איגוד לשכות המסחר עשוי לשמש מקפצה לעולם העסקים. דני גילרמן, נשיא האיגוד המיתולוגי, הוא דוגמה מצוינת לכך.
אך עבור לין התפקיד באיגוד הוא רק שלב נוסף בקריירה הציבורית העשירה שלו. לעסקים הוא לא יחזור כי הוא כבר נמצא שם. יש לזכור שהוא היה ח"כ מטעם הליכוד במשך שנים רבות ואף שימש כיו"ר ועדת החוקה של הכנסת, כעת הוא בהחלט שוקל לחזור לפוליטיקה.
שר הפנים אלי ישי החליט על הארכת שעון הקיץ ל-1 באוקטובר, אך לא ל-1 בנובמבר כמו במדינות המערביות. האם לשכות המסחר איתו?
"היתה התלבטות בין 1 באוקטובר ל-1 בנובמבר. ועדה בראשות דב קהת שבדקה את הנושא פעלה באופן אובייקטיבי. היא ישבה גם עם נציגות המגזר העסקי, הצליחה לנתק את הנושא הדתי משיקולי שעון הקיץ וקיבלה החלטה עניינית. הלוואי שבהרבה מובנים היינו מתנהלים כמו שאר מדינות העולם, אבל לא בכל דבר אנו חייבים".
"לשעון הקיץ יש השפעה פסיכולוגית מאחר שיש יותר שעות אור לזמן איכות, לבילוי עם המשפחה בקניות וכדומה. כל שעת אור נוספת מעודדת את צריכת שירותי הפנאי בהשוואה לשעון החורף, ומסיבה זו אף גדל הפדיון במגזר המסחר והשירותים. הפגיעה במגזר העסקי בעניין זה היא לא באמת משמעותית. בכל מקרה אי אפשר להביא בחשבון תמיד רק את השיקול הכלכלי. צריך להתחשב גם באיכות החיים של הציבור ובהשפעה על החברה ועל מערכת החינוך".
שר החינוך גדעון סער חזר בו במפתיע מקיצור החופש הגדול ודחה את ההחלטה בשנה. גם במקרה הזה התחשבו בדעתכם?
"לא. לדעתי, סער קיבל את ההחלטה בשלב מאוחר מדי. מראש אי אפשר היה להודיע למערכת החינוך ברגע האחרון, אלא היה צורך בהערכות מוקדמת. גם אם יתקצר החופש הגדול, הארכת ימי החופש בחגים תהיה מיותרת לחלוטין. אם רוצים לשדרג אפשר להוסיף ימי לימוד, אך מבלי להאריך את החגים. לא יזיק שתהיה לנו תוספת ימי לימודים נטו".
נפגשתם עם השר סילבן שלום בעניין הרחבת החופשה של סוף השבוע לימי ראשון. מה עמדתכם?
"מבחינה של מגזר המסחר והשירותים, שהוא 65% מהתוצר במשק, מהלך כזה בהחלט תורם. לו הייתי מסתכל אך ורק מנקודת ראות של המגזר שאני מייצג, הייתי תומך בנושא ללא שום סייג. שעות פעילות העסקים יגדלו, הפדיון יגדל וזה טוב לנו".
"אנחנו שוקלים גם היבטים אחרים כמו תוספת עלויות עבודה לכלל המגזרים וחשש מהפסד בתוצר. אמנם אנחנו עדיין בשלב בדיקה, אבל אני מודה שהנטייה שלנו היא לתמוך בהצעת סילבן שלום. מובן שהדבר צריך להתבצע בהסכמה כוללת רחבה במשק ובכלל זה של ארגוני העובדים והתעשיינים".
אפרופו תעשיינים, איך נראה בימים אלה שיתוף הפעולה עם התאחדות התעשיינים לאחר המאבקים הפומביים שניהלתם?
"תתפלא לשמוע, אבל זה טוב מאוד. אם יש נושא שיש בו אינטרסים אמיתיים אנחנו משתפים פעולה כמו שעשינו בנושא שינוי מבנה התעריפים בנמלים. התעשיינים הבינו כי אי אפשר להפלות לרעה את הייבוא לטובת סבסוד הייצוא. אגרת הייבוא עומדת על 1.02% מערך הסחורה ואגרת הייצוא על 0.2%. התעשיינים הבינו שאי אפשר להמשיך את האפליה ושיש לבנות את התעריפים בנמלים לא רק על בסיס של ערך אלא גם על בסיס נפח ומשקל. בנושא זה אנחנו משתפים פעולה עם התעשיינים ועם האוצר. על בסיס שיתוף הפעולה המוצלח החלטנו לאחרונה להקים פורום תיאום דרך קבע בעניין תובלה ימית".
בניגוד לקודמו דני גילרמן, אוריאל לין אינו שש אלי קרב חזיתי עם נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. מנגד, הוא מתחזק מאבק מתמשך נגד הנהגת ההסתדרות. לין קובל על עודף חקיקה ורגולציה הפוגעים שלא לצורך במעסיקים וחושפים אותם לטענתו לתביעות פליליות. על הטענה שהדולר יורד ויורד ומחירי הייבוא אינם יורדים בהתאם, מגיב לין: "ודאי שהם יורדים".
איך? הרי מחיר המכוניות אינו יורד ומחירי המזון בישראל הם מהגבוהים באירופה.
"אכן פורסם שמחירי המזון בישראל גבוהים בהשוואה למחירים בעולם, אבל מעטים יודעים שעל ייבוא מוצרי חקלאות וגידולים חקלאיים מוטל מכס בשיעור הנע בין 110% ל-200% - שיעור מכס אגדי. זה יוצר מצב שבו אנחנו מייקרים במו ידינו את התוצרת החקלאית ללא שום צורך".
אבל לא ענית לי על מחירי המכוניות.
"קשה לי לענות על כך, וזאת שאלה שצריך להפנות ליבואנים. אין כרגע מולי הנתונים הקובעים אם יש צורך בהורדת מחיר. ממה שידוע לי מחירי מוצרי האלקטורניקה אכן יורדים אבל בצורה הדרגתית. אנחנו חיים בשוק תחרותי, ומלחמת המחירים היא אחת הביטויים לכך".
מה דעתך על הדולר הקורס?
"היחלשות הדולר היא לא רק בעיה, אלא גם ברכה בצידה. היא מעלה באופן ריאלי את שכר העובדים כי כוח הקנייה של השקל עולה. גם שכר המינימום עולה במונחים דולריים. הדולר היציג עדיין רלוונטי לתחומי פעילות רבים במשק, לכן אני לא מבין את טענות היצואנים. מקורו של חלק גדול מהייצוא התעשייתי הוא בייבוא חומרי גלם כמו אנרגיה ומוצרי ביניים. 52% מהייצוא התעשייתי הם ערך מוסף ו-48% הם ייבוא, וזה מוזיל לתעשיינים את עלות הייבוא".
אבל בינתיים המחירים כמו הדלק רק מתייקרים.
"הדלק מתייקר לא בגלל הדולר. אלמלא הדולר הנמוך הוא אמור היה להתייקר הרבה יותר. הבעיה האמיתית היא הבלו על הדלק. הבלו תמיד היה גבוה. לו הדבר היה תלוי בי לא הייתי מעלה את מסי הדלק (כולל בלו ומע"מ) ליותר מ-50% ממחיר לצרכן. אין שום הצדקה לכך. מדוע להטיל על מוצר המשמש לעבודה ולתנועה מס גבוה
"המס מוטל כי פשוט מאוד נוח לגבות אותו. כששימשתי בעבר כממונה על הכנסות המדינה דגלתי בגישה שאין מקום להעלות מסים ושיש להרחיב את גביית מס האמת. אני ממליץ להרחיב את ניכויי המס במקור ולבחון מחדש את מדיניות הפטור ממס המסתכם ב-35 מיליארד שקל בשנה".
האם אתה מרוצה ממדיניות נגיד בנק ישראל?
"בתנאים הקיימים הנגיד סטנלי פישר עושה מה שאפשר".
מה יש לך נגד ההסתדרות? מדוע אתה תוקף אותה?
"אין לי שום דבר נגדה. אני רוצה שהיא תילחם למען העובדים ולא למען כוחם של ארגוני העובדים החזקים. כבר הוכחנו שאנחנו בעד העובדים כשהיינו הראשונים לתמוך בהעלאת שכר המינימום ל-5,000 שקל בחודש באופן מדורג. צריך לעשות יותר צדק בחברה הישראלית. אי אפשר לדבר על צמיחה ולהשאיר מאחור כמה מאות אלפי עובדים. לחלק את פירות הצמיחה בין כמה שיותר עובדים הוא אינטרס לאומי עליון".
שר האוצר שוקל לעצור את הפחתת מס החברות כתנאי להקפאת העלאת הבלו על הדלק. אתה בעד המהלך?
"אני מתנגד. חייבים להמשיך במתווה הפחתת מס החברות כפי שנקבע בחוק ולרדת ל-18%. רק בתחילת השנה הורידו את מס החברות ליצואנים במרכז הארץ ל-12% ולתעשיינים באזור פיתוח ל-6%. אנחנו חייבים לשמור מכל משמר על המתווה הזה שיופעל לגבי כלל המגזר העסקי כדי לא ליצור פערים".
"התפישה הבסיסית שלי אומרת שיש לעודד את הצמיחה בכל המגזר העסקי. מי שיוצר את מרבית מקומות העבודה הוא לא מגזר התעשייה, שב-10 השנים האחרונות ייצר 20 אלף מקומות עבודה חדשים בלבד. ענפי המסחר והשירותים ייצרו באותה התקופה 430 אלף מקומות עבודה חדשים".
לכמה כסף זקוקה משפחה בשכבת הביניים כדי לגמור בכבוד את החודש. 10,000 שקל נטו לחודש יספיקו?
"10,000 שקל יאפשרו רמת חיים נמוכה. שכר נטו של 20 אלף שקל לחודש למשפחה הוא הכנסה סבירה. לצורך צמצום הפערים צריך להמשיך את מדיניות הפחתת מס ההכנסה. אנחנו צריכים לעודד את העבודה כדי לאפשר למשק להמשיך לצמוח".
האם תסכים לשקול קדנציה נוספת באיגוד לשכות המסחר?
"אסיים בעוד כשנתיים את הקדנציה השנייה. לפי התקנון הנוכחי מותר לכהן בתפקיד שתי קדנציות בלבד. אם נציגי הארגון יחליטו בדרך דמוקרטית להמליץ עליי לקדנציה נוספת, איעתר לכך".
האם הוצעה לך באחרונה משרה פוליטית?
"אני לא יכול להתייחס לשאלה כי התפקיד הנוכחי שלי הוא לא פוליטי. אני מתכוון לשמור עליו כתפקיד נייטרלי נטול אג'נדה פוליטית. אינני שוקל בשלב זה שום תפקיד פוליטי. כשאסיים את כהונתי כנשיא האיגוד אשקול בחיוב חזרה לחיים הפוליטיים. שם נמצאת מרב התרומה האפשרית".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם