לאומי קארד: "כבר 11 שנים ישראכרט מצהירה שהיא מוכנה לפתוח את השוק"
ועדת הכלכלה דנה בהצעה לתיקון חוק הבנקאות, שיגביל את כוח של ישראכרט, השחקנית החזקה בשוק; מנכ"לית לאומי קארד: "כבר 11 שנים ישראכרט מצהירה שהיא מוכנה לפתוח את השוק לסליקה, אבל בפועל דבר לא קרה"; מנכ"ל ישראכרט: "המותג הישראלי הוא קניין פרטי ולא משאב של המדינה ואין סיבה לפגוע בו"; ההצבעה נדחתה לבקשתו של שטייניץ
לפי ההצעה, חברה המחזיקה לפחות 10% משוק כרטיסי האשראי תחשב ל"מנפיק גדול" והיא תחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עיסקאות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלה. בפתח הדיון הודיע היו"ר כי הוא התכוון לסיים היום את החקיקה, אך נענה לבקשת שר האוצר, יובל שטייניץ, לדחות את ההצבעה בסעיף שנוגע לסליקה הצולבת על מנת שיוכל להופיע בפני הוועדה.
מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, אמר כי המשרד קיים בנושא הזה עבודה שנמשכה תקופה ארוכה. לדבריו, במשרד זיהו כשל שוק בתחום, אך בשל העובדה שהמשרד לא שש להתערב בשוק נשכרו שירותיה של חברת ייעוץ חיצונית, ורק לאחר שבמשרד שוכנעו כי במצב הקיים יש פוטנציאל לפגיעה בשוק הוחלט לצאת לקדם את ההצעה לתיקון החוק.
סגנית נשיא אמריקן אקספרס, האחראית על שווקים ב-52 מדינות בעולם, דברה דייויס, הופיעה בפני הוועדה במטרה לתמוך בישראכרט, והסבירה לחברי הוועדה כיצד פועלת החברה בעולם ואיך תשפיע עליה הרגולציה בישראל.
לדבריה, אמריקן אקספרס פועלת במודל סלקטיבי נותנת רישיון לבנק אחד בלבד בכל מדינה, כך שלחברה יש התקשרות עם 130 בנקים בלבד בכל העולם בעוד שלוויזה ומאסטרקארד יש התקשרויות עם יותר מ-20 אלף בנקים בעולם. לדברי דייויס, המטרה של החברה היא לשמור על איכות השירות ורמתו.
דיוויס הסבירה כי בישראל בחרה את בנק הפועלים כזכיין. "הצעת החוק תשפיע עלינו בכך שתאלץ אותנו לקיים התקשרויות עם גופים נוספים, דבר שיפגע במודל העסקי שלנו וביכולת שלנו לבדל את המותג", אמרה. "אין אף מדינה אחרת בעולם שמחייבת אותנו להתקשר עם יותר מבנק אחד. הדבר יסכן את אפשרותנו לפעול ולהתפתח בישראל.
ח"כ שי חרמש הגיב לדברים ואמר: "כל קו ההגנה של ישראכרט היה שזה מותג כחול לבן, ועכשיו מדברים איתנו באנגלית".
מנכ"ל ישראכרט, דב קוטלר, אמר כי המותג הישראלי הוא לא משאב של הציבור, אלא פרי פיתוח עצמאי. "אנחנו מדינה שבה המותג הישראלי הצליח לנצח את המותגים העולמיים", הסביר. "אני אשמח אם ויזה כאל ולאומי כארד יקימו מותג ישראלי בעצמם, ההשקעה הזאת היא גדולה עד שהם הגיעו למסקנה שעדיף לרכב על הגב של ישראכרט".
קוטלר ציין כי נתח השוק של ישראכרט בפריפריה מגיע ל-27% מול 17% אצל המתחרים, והחדירה לעשירונים התחתונים (1-5) עומדת על 46% לעומת 27% אצל המתחרים. לדבריו, הדבר נובע מכך שהעלות הממוצעת למחזיק כרטיס ישראכרט עומדת על 3-4 שקלים, לעומת 8-13 שקלים אצל המתחרים.
קוטלר טען כי 91% ממחזור העיסקאות, שעומד על כ-160-170 מיליארד שקל, נסלק על ידי החברות הגדולות במשק שעליהן הצעת החוק לא תשפיע. "הדיון הוא על פחות מ-9% מהשוק, כאשר ישראכרט סולקת 17% מתוכם. המשמעות היא שכל פרומיל שווה 3 מיליון שקל בלבד. במצב כזה אין הצדקה לפגוע בקניין, והמותג הישראלי הוא קניין פרטי ולא משאב של המדינה".
קוטלר שב וביקש מהוועדה לשנות את ההגדרה של מנפיק רחב ממנפיק בעל נתח שוק של 10% (לפי הצעת הממשלה) למנפיק בעל נתח שוק של 20%, או לחלופין לתת תקופת הסתגלות של 3-4 שנים לפני כניסת החוק לתוקף, שנועדה לדבריו "לאפשר לחברה להתמודד עם רוע הגזירה".
בתי העסק משלמים את המחיר
ד"ר נחי פינקלשטיין, בעל עסק לרפואת שיניים, סיפר לוועדה כי כאזרח שנאבק על כל שקל הוא לא הצליח להתמקח עם ישראכרט על גובה עמלת הסליקה. לדבריו, הוא משלם לישראכרט עמלה הגבוה בין 0.5% ל-1% מהעמלות של ויזה ומאסטרקארד. "ישראכרט מתנהלת מולי כמונופול", אמר. "אני מבקש כאזרח לאפשר לנו לפתח את העסק בתנאי תחרות.
דברים דומים אמרה רוזית אמיר, בעל חנויות בגדים. "זה הרבה יותר מ-20-30 שקל בחודש", אמרה אמיר בהתייחס להשפעה שתהיה להצעת החוק על בעלי העסקים הקטנים. מנכ"ל KSP מחשבים, זאב סורקין, התייחס גם הוא לנושא ואמר כי העמלה של ישראכרט גבוהה ב-50% מהעמלה של ויזה וההפרש מבחינתו מגיע ל-150 אלף שקל בשנה.
מנכ"לית לאומי כארד, תמר יסעור, אמרה כי ישראכרט הודיעה משנת 1999 שתהיה מוכנה לפתוח את הסליקה אך מאז לא קרה דבר. לדבריה, עמלת הסליקה של ויזה ומאסטרקארד עומדת על 1.2% בעוד העמלה של ישראכרט עומדת על 1.9%.
"ההצעה של ישראכרט תרוקן את החוק מתוכן", אמרה יסעור. "11 שנה ישראכרט מצהירה שהיא רוצה ומוכנה לפתוח
את השוק לסליקה אבל בפועל זה לא קורה".
בתום הדיון בנושא הסביר יו"ר הוועדה שאמה-הכהן כי ישנן 3 הצעות שעומדות על הפרק. הראשונה היא הצעת הממשלה כפי שהיא כיום, המבקשת לאפשר למפקח על הבנקים, בהתייעצות עם הממונה על ההגבלים העסקיים, להורות למנפיק בעל היקף פעילות רחב (שהנפיק 10% מהכרטיסים או שבאמצעות כרטיסי האשראי שלו בוצעו 10% מסכום העסקאות) להתקשר עם סולק לצורך ביצוע סליקה צולבת.
הצעה נוספת, של ח"כ יולה שמאלוב-ברקוביץ', היא לקבוע רף עליון גבוה לקביעת הגדרת מנפיק רחב, שאם חברה מסוימת תגיע אליו החוק יחול עליה באופן אוטומטי וללא צורך בהוראה של המפקח.
הצעה שלישית, בה ציין שאמה כי הוא תומך, היא לקבוע שיעור מינימלי נמוך יותר להגדרת מנפיק רחב, ובמקרה כזה המפקח על הבנקים יצטרך לבדוק האם אותו מנפיק לא פוגע בתחרות, ואם פעילותו לא תפגע בתחרות יוכל המפקח לא לחייב אותו לפתוח את המותג שלו לסליקה צולבת. ההצבעה כאמור לא התקיימה היום, אלא רק בדיון הבא, בו ביקש שר האוצר שטייניץ להשתתף.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם