"ההזדמנות שלנו במזרח גדולה יותר מזו שהיתה בארה"ב"
בראיון לעסקים ערב נעילת ועידת ההיי-טק טוען אהרון מנקובסקי: "במזרח יש ביקוש גבוה לחדשנות הישראלית. הסינים מעריכים אותנו וזו הזדמנות אדירה להיי-טק הישראלי"; על תרבות האקזיטים: "אנחנו במגמת מעבר מתרבות של יצירת אקזיטים לתרבות של יצירת ערך"
התפתחות המזרח היא הדבר הטוב ביותר שקרה לנו. אחרי הכל, הוא מסביר, במזרח יש ביקוש גבוה לחדשנות הישראלית, והסינים אוהבים אותנו. לדבריו, אפילו תעשיית הון-הסיכון הישראלית חזרה לפרופורציה.
"אני לא חושב שהיתרון של ההיי-טק הישראלי דעך לרגע על רקע עליית התעשייה במזרח. למעשה, הפוטנציאל שלו להתפתחות הולך וגדל", פותח מנקובסקי. "אם אתה מסתכל על החברות הישראליות שהצליחו, אתה רואה חברות שבחרו בנישה מסוימת אשר היתה מצויה בשלבי התפתחות ראשוניים מאוד. הן לא הלכו לשווקים של עשרות מיליארדי דולרים, אלא לשווקים של מאות מיליונים, והיו בדרך כלל פורצות דרך".
"אנשי המזרח מעולים בייצור חומרה - ממכוניות ועד מסכים ומעבדים", מסביר מנקובסקי. "אך לייצור תוכנה נדרשת חשיבה אחרת, מולטידיסיציפלינרית, ובזה אנחנו טובים מאוד. אמנם במזרח יש אלופי עולם בבניית מחשבים, אך מי פיתח בסופו של דבר את מערכות ההפעלה? מיקרוסופט פיתחה את וינדוס (חלונות), ויש את לינוקס, את אפל ואת האנדרואיד של גוגל. בכל הקשור ליכולת לבנות תוכנה שתשלב בצורה האולטימטיבית בין אנטנת ה-GPS לבין האפליקציה שפועלת לצד המחשב, תוך חיסכון בחשמל, יש למזרח בעיה. וכאן יש לנו הזדמנות כיוון שאנחנו טובים בדיוק בזה".
אז יש לנו הזדמנות במזרח?
"ההזדמנות במזרח גדולה יותר מההזדמנות שהיתה לנו לפני 30 שנה בארה"ב כיוון שהמהנדסים הישראלים והסינים משלימים זה את זה בצורה כמעט הרמונית. אמנם יש פערי תרבות ביניהם, אבל אפשר לגשר על זה. כמו כן, הסינים מעריכים את יכולת החדשנות הישראלית יותר מאשר אומות אחרות במערב, וגם זה יתרון יחסי לטובתנו".
ומה לגבי השווקים האירופאיים והאמריקאיים?
"השווקים האירופאיים והאמריקאיים ימשיכו להיות שוקי יעד חשובים מאוד, אך אם אתה שואל אם המזרח הוא איום או הזדמנות, הרי שהתשובה ברורה: מדובר בהזדמנות אדירה להיי-טק הישראלי, ככל הנראה הגדולה ביותר שהיתה לו אי פעם|".
"כל הזמן מציינים את מספר המהנדסים שמייצרות סין והודו בכל שנה, כאינדיקציה להימצאותו של ההיי-טק הישראלי בסכנה, אבל האמת היא שאנחנו אף פעם לא התחרינו בקטגוריית הכמות, אלא בקטגוריות האיכות והחדשנות. אם נמשיך בחדשנות שמובילה קטגוריה - נמשיך לשגשג. אם תסתכל על חברות כמו קומברס, נייס, צ'קפוינט, אורבוטק, פנטק ואמדוקס - וזה מדגם מייצג בלבד - תראה חברות שהקימו שווקים חדשים ושלטו בהם במשך עשרות שנים".
גם על תרבות האקזיטים יש למנקובסקי מה להגיד. "ב-15 השנים האחרונות נוצרו פה מעט מאוד חברות גדולות. רבים מדברים על תעשיית האקזיטים, ובאמת כיום יש הפנמה והבנה של הבעייתיות שקיימת בסיבובים המהירים. אנחנו מתחילים לראות שינוי בכיוון של חשיבה ורצון לבנות לטווח ארוך. הסטארט-אפ הישראלי ותרבות האקזיטים יישארו, אבל אם נצליח לייצר בכל שנה חברה אחת או שתיים כמו נייס או צ'קפוינט, נרים את התעשייה ואת המשק הישראלי לגבהים חדשים. מדובר במעבר מתרבות של יצירת אקזיטים לתרבות של יצירת ערך".
"דבר אחד צריך להבין", מבהיר מנקובסקי, "אנשים חושבים שהיי-טק זה הסדרה 'מסודרים', אך האמת היא שמדובר בהרבה עבודה קשה. ההיי-טק הוא ריצת מרתון ארוכה וקשה, ואין רק הצלחות - יש גם הרבה מאוד כישלונות. צריך להיות מודעים למציאות המורכבת הזאת ".
מנקובסקי, המכהן כשותף מנהל בקרן הון הסיכון פיטנגו, ראה את התעשייה עוברת במהלך השנים תמורות משמעותיות ביותר. מ-70 קרנות הון-סיכון בתחילת שנות ה-2000 - שיא הבועה - הצטמצם כיום מספר הקרנות ל-15 גופים בלבד, המשקיעים בכל שנה בין מיליארד למיליארד ורבע דולר בחברות הישראליות.
"הצמצום במספר הקרנות ובכמות הכסף המחולקת איננה בהכרח דבר רע. הגופים שנשארו הם מקצועיים, כך שבניגוד לעבר, רעיונות שלא דורשים מימון לא מתקבלים, ואילו רעיונות טובים ממשיכים לזכות במימון".
מה אתה מייעץ לאדם שמעוניין לפתוח חברת סטארט-אפ?
"קודם כל להסתובב בשווקים, לבקר בתערוכות, לפגוש את הלקוחות הפוטנציאליים כדי להכיר טוב יותר את הצרכים שלהם ובעיקר להתייעץ. תעשיית ההייטק הישראלית בת 20 שנה, והצטבר פה הרבה מאוד ניסיון, בין השאר בקרנות הון הסיכון, שיכול לסייע ולנבא אילו רעיונות יצליחו ואילו יצליחו פחות. אך מדובר כמובן בתעשייה בסיכון גבוה, כך שלא תמיד אפשר לפגוע".
מה שמטריד את מנקובסקי יותר מהתכווצותה של תעשיית ההון-הסיכון או עלייתו של המזרח, הנתפשות אצלו דווקא כמגמות חיוביות, הוא מצבה של מערכת החינוך הישראלית. "בכל שנה הולך ויורד מספר התלמידים שניגשים לבחינות של 5 יחידות במתמטיקה, ויש בעיה שכבר ניתן לזהות באוניברסיטאות. אני חושב שהרפורמה שיצרה הממשלה בחינוך היא צעד בכיוון הנכון, אבל צריך לנקוט צעדים נוספים, ובהם החזרתו של החינוך המדעי-טכנולוגי לראש סדר העדיפויות".
לדבריו , "בעבר היתה מערכת
אולם הפערים אינם רק בין מערכת החינוך המקרטעת לבין צרכיה של התעשייה הצומחת; ישנו גם השגשוג של מגזר ההיי-טק על רקע הפערים בחברה עצמה. גם כאן טוען מנקובסקי שההיי-טק הוא זרז לצמצום פערים ולא להרחבתם. "אני חושב שיש פערים בחברה הישראלית, אך ההיי-טק לא מסתכל על המקום שממנו באת, אלא אך ורק על החינוך שקיבלת ועל יכולותיך. המדינה יכולה להשקיע בפרויקטים שיסייעו לצמצם את הפערים בין הפריפריה לבין המרכז. אני לא חושב שההיי-טק מנותק מהחברה הישראלית - אני חושב שהוא יכול לסייע בצמצום הפערים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם