האם השערוריה האיראנית תעלה למשפחת עופר באימפריה שבנו?
המדינה מחזיקה ב"מניית זהב" שמאפשרת לה לשלוט בחברות הבולטות של משפחת עופר - צים, כימיקלים לישראל ובתי הזיקוק. המשמעות: ישראל יכולה להצר את צעדי הבעלים, עד כדי מכירה כפויה; ח"כים בוועדת הכלכלה שתדון היום בפרשה מצהירים: "במידת הצורך ננקוט בצעדים חמורים ביותר"
החוק היבש קובע כי במקרה שלא יצליחו להוכיח כי ביצעו את פעולותיהם באישור - רשמי או לא רשמי - של המדינה, יכולים משפחת עופר לאבד לא רק את שמם הטוב, אלא גם את שליטתם בבתי הזיקוק (בז"ן), חברת שירותי הספנות (צים) וכימיקלים לישראל (כי"ל).
הסיבה לסיכון של משפחת עופר טמונה באופיין המיוחד של חלק מהחברות בהן הם מחזיקים. צים, בזן וכי"ל, המצויות כיום בשליטת האחים, הן חברות שנרכשו מהמדינה, המחזיקה בהן "מניית זהב", שהיא חוזה מיוחד המקנה לה זכויות שונות. בין היתר מעניקה מניית הזהב זכות למדינה להצר את דרכו של בעל השליטה בחברה - במקרה בו המדינה מגיעה למסקנה כי הוא אינו עומד באמות המידה הנדרשות מבחינה ביטחונית.
שלוש החברות הוגדרו על ידי המדינה כחברות שיש בהן עניין אסטרטגי ולפיכך, אף שהופרטו, המדינה שומרת לעצמה את מניית הזהב בהן. הפורום הנדרש כדי להכריע בסנקציות שכאלה משתנה מחברה לחברה. בשלושתן הוא כולל את שר האוצר, ובכימיקלים לישראל נוסף אליו ראש הממשלה, בבתי הזיקוק שר התשתיות, ובצים את שר התחבורה.
לפורום המצומצם, אשר נועץ במשטרה ובשב"כ לצורך ההכרעה, יש יכולת למנוע מהמחזיקים בחברות אלו - במקרה זה האחים עופר - למנות דירקטורים, להשתתף באספה הכללית, ואף להמשיך ולהחזיק בחברה, כאשר מעמידים בידיו פרק זמן סביר בו יוכל למכור את אחזקותיו.
אתמול נזכיר, הבהיר ראש הממשלה נתניהוכי בניגוד לטענות שעלו מכיוון משפחת עופר ובחלק מכלי התקשורת, מעולם לא אושר להם לעגון באיראן.
בתוך כך, תתכנס היום (ג') ועדת הכלכלה כדי לדון בקשריהם של חברות האחים עופר עם האיראנים. יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן, ציין בשיחה עם מעריב כי הסיבה למפגש הוועדה הוא כדי להבין מה בדיוק קרה. "בסופו של דבר אני מאמין שנצטרך ליישר קו עם החקיקה האמריקאית", אומר שאמה ומציין כי "הבעיה נעוצה בחקיקה וגם באכיפה".
לדברי שאמה, אל הדיון הוזמנו גם נציגי החברה לישראל המצויה בשליטת משפחת עופר, אלא שהלוביסט שלהם אמר כי לחברה אין כל קשר לפרשה, וציין כי עליהם לקרוא לסמי עופר. ככל הנראה את עמדת המשפחה ייצג בדיון ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל.
עוד הוזמנו: נציגי משרד החוץ, משרד הביטחון, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, משרד ראש הממשלה, המועצה לביטחון לאומי, התאחדות התעשיינים, פורום מנהלי כספים ראשיים, לה"ב - לשכת ארגוני העצמאים,
נציין, כי למרות התנערותו הפומבית של נתניהו ממעשי המשפחה, מרבית חברי הכנסת נרתעים מלהביע עמדה ברורה בסוגייה הרגישה ומעדיפים להתמקד במה שהפך כבר לברור מאליו: כשל מהותי של מדינת ישראל.
חבר הכנסת נחמן שי (קדימה) אמר אתמול כי להערכתו הבעיה האמיתית שהתגלתה במקרה של האחים עופר אינה התנהלותם, אלא פער בספר החוקים ובהתנהלותה של ישראל שאפשרה מציאות שכזו. "מישהו יודע לאן כל אחד מייצא. אנחנו אמורים להיות המדינה המובילה את המאבק באיראן אבל כשמקרה כל כך גדול נעלם מהעין עולות שאלות".
"צריך לבחון את כל ההיבטים הנוגעים לסוגיה החמורה הזאת", אומר חבר הכנסת אופיר אקוניס, יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, "ובמידת הצורך לנקוט את כל הסנקציות שמאפשר לנו החוק, גם החמורות ביותר".
ח"כ שלי יחימוביץ'אמרה אתמול כי היא "מתקשה לראות את הממשלה משתמשת בכוחה לצורך הפקעת החברות מידי משפחת עופר. אלא שיכול להיות שנגיע לרגע בו לראש הממשלה לא תהיה בררה, והוא יהיה חייב לסמן קו ולהפריד בין בעלי השליטה בקבוצת עופר לבין שלל החברות בהן הם מעורבים במישרין ובעקיפין במשק, פשוט כדי למנוע פגיעה במשק, בעקבות סנקציות אמריקאיות והרתיעה של בנקים בינלאומיים לעשות איתם עסקים בשל כך".
מנגד, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, כינה את ההתייחסות לפרשה "מוגזמת", ואף הצהיר כי היא "יצאה מכל פרופורציה".
למרות התנערותה של המדינה אתמול בכל הנוגע להאשמות האמריקאים על הפרת הסנקציות על איראן, משפחת עופר עדיין שותקת.
גורמים המקורבים למשפחה משערים כי הסיבה העיקרית לשתיקה הרועמת נובעת מהתסבוכת המשפטית בה מצויה המשפחה מול האמריקאים שקבעו כי יוטלו סנקציות על חברת הספנות של המשפחה.
לאחר התפוצצות הפרשה מיהרו נציגים מטעם המשפחה לשגר הודעות לפיהן מדובר באי הבנה מול האמריקאים, וכן רמזו לכך שההתנהלות מול איראן התבצעה בידיעה של גורמים מדיניים בישראל . מאוחר יותר כבר הודתה חברת "טנקר פסיפיק" שספינות החברה עגנו לפני הטלת החרם הבינלאומי באיראן, אך בפעילות זו, לטענתם, לא הייתה פגיעה בחרם שהוטל.
החברה טענה כי הספינה "ראפלס פארק" נמכרה על ידה לחברה שאינה איראנית וכי היא לא ידעה בעת המכירה על יעדה הסופי. בנוגע לתנועת המיכליות בנמלים האיראניים טענה החברה כי אוניותיה לא עגנו בנמלים אלה מאז שנכנס החוק האמריקאי המטיל חרם על איראן וכי מאז חודש אפריל אשתקד היא הפסיקה להעביר לאיראן תזקיקי נפט.
בהכנת הכתבה השתתפו רותם סלע, אריק בנדר, אלי ברדנשטיין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם