שוקי אורן בראיון פרישה: "יש עליהום לא מוצדק על הסקטור העסקי"
אחרי 3.5 שנים כחשכ"ל פורש אורן מתפקידו; הוא מודה בכישלון הפעלת הרכבת הקלה בתל אביב, מאמין כי מדיניות רכישת הדולרים של בנק ישראל קרובה למיצוי, וטוען כי הקריאה לפרק את כל קבוצות האחזקה עלולה לפגוע במשק; ומה באשר לעתיד? "אני הולך לקרוא ספרים ולעשות כיף עם הילדים"
אורן מאמין כי אכן הצליח במשימתו, וזו סיבה מספיק טובה כדי לפרוש חצי שנה לפני המועד המתוכנן. מחליפתו תהיה מיכל בוייאנג'ו עבאדי. כשאני שואל אם משהו השתנה או הפתיע אותו עם חזרתו לאוצר הוא מגלה: "כן. הופתעתי מאוד מרמת המחויבות של עובדי האגף והמדובר מעבר ליכולות המקצועיות. זה משהו שלא הכרתי במגזר הפרטי. מבחינתי זה היה הכי כיף, וזה דבר שאתגעגע אליו עם חזרתי למגזר הפרטי".
אורן, 52, שימש קודם לכניסתו לתפקיד כמנכ"ל בנק לאומי שווייץ ובתפקידים בכירים במערכת הבנקאית. למגזר העסקי הוא הצטרף בסוף 1993. בין הצלחותיו ניתן למנות את השלמת ההפרטה של בנק דיסקונט ומכירת מרבית מניות בנק לאומי.
"את יתרת המלאכה צריך להשאיר למחליפתי בתפקיד", הוא אומר ספק בהומור. "כשנכנסתי לתפקיד התפיסה הרווחת הייתה שרצוי למכור גרעין שליטה בבנק ולא לפזר את המניות. הובלתי קו של פיזור המניות. היום ברור שאין דרך אחרת והמדינה לא תמכור גרעין שליטה. אין לי ספק שעד סוף השנה תשלים המדינה את מכירת יתרת אחזקותיה".
אם כך מדוע מתנגדים לשלמה אליהו, שהוא בעל המניות הגדול ביותר בבנק?
"אין לי מידע שאכן מתנגדים לו. אליהו לא הגיש אף פעם בקשה לקבלת היתר שליטה. אם יגיש ואכן יקבל סירוב יצטרכו להסביר מה הסיבות לכך".
מונית לחשכ"ל בסוף 2007 וזמן קצר אחרי כן הגיע המשבר העולמי, שנפל בדיוק במשמרת שלך. איך שרדת אותו?
"את השמים המעוננים היה ניתן לראות כבר ב-2007. המשבר העולמי פרץ במלוא עוצמתו בספטמבר 2008. בזמן המשבר לא חששנו לקריסת המערכת הפיננסית המקומית, ובשום נקודת זמן לא היה חשש לגורל הבנקים. עם זאת, אודה שבאוצר הייתה תחושת חירום וכך גם התנהלנו ופעלנו. הקמנו את קרנות המנוף ואת הערבויות לבנקים. היה
לא חששת שהמשבר ישפיע לשלילה על יכולת גיוסי ההון של המדינה בחו"ל?
"בתחילת 2009 תקציב המדינה עדיין לא אושר, אבל אז דובר על אומדן גירעון של
6 מהתוצר. אכן באותו זמן היו חששות ביחס ליכולתנו לעמוד בתחזית הגירעון, וזאת לנוכח המצב בשוקי ההון. למזלנו, המציאות הייתה שונה ושוק האג"חים התאושש. במהלך 2009 הצלחנו לגייס בחו"ל 1.5 מיליארד דולר, ומספר חודשים לאחר מכן, בתחילת שנת 2010, 1.5 מיליארד יורו. כשהסתובבתי בעולם היה תענוג לספר את הסיפור של הכלכלה הישראלית. כרגע אנחנו אורחים רצויים מאוד בשוקי ההון בעולם".
אם המצב כל כך טוב בשביל מה צריך את מפעל הבונדס?
"אני אוהב את השאלה. את המפעל הזה צריך ליום סגריר. נכון שהיום אפשר להסתדר בלי הבונדס, כי אפשר לגייס בכל מקום. בשנה רגילה מגייס המפעל 1 מיליארד דולר בריבית לא גבוהה. נכון שאם מוסיפים את עלות התפעול של הארגון, המסתכמת ב-40 מיליון דולר לשנה, זה מוסיף לעלויות. בעיניי הארגון חשוב לישראל בעיקר בתקופות שבהן היא עלולה להיתקל בקשיי גיוס בשווקים. אם קוראים את הניתוחים של חברות הייעוץ הבינלאומיות ניתן להבין שמעמדנו הבינלאומי אינו מובן מאליו, ולכן המשך קיום הבונדס הוא חיוני על אף כל הביקורת, לעתים מוצדקת, המושמעת כנגדו".
מדוע למרות השיפור במצב הכלכלה הישראלית הדירוג אינו משתפר?
"להערכתי, המחסום המונע את העלאת הדירוג נוגע למצב הגיאו-פוליטי. הכלכלה הישראלית הוכיחה את עצמה הרבה מעבר לביצועים של משקים אחרים עם דירוג גבוה יותר. סוכנויות הדירוג חוששות מאי יציבות פוליטית. למשל, האפשרות להכרזה חד-צדדית על הקמת מדינה פלסטינית בספטמבר מעלה את אי הוודאות, ולא כולם מבינים מה המשמעות האמיתית מבחינת ישראל. לנוכח האירועים האחרונים במזרח התיכון, הייתה גם עלייה מסוימת בפרמיית הסיכון. לנוכח כל אלה קשה יהיה להעלות את הדירוג". "
אחד התפקידים שלך היה לקדם את נושא ההשקעות בתשתיות. בפועל התברר כי נכשלתם בתחום זה.
"אתה אומר את זה בגלל הרכבת הקלה בתל אביב, אבל בוא נסתכל על כל התמונה. הדבר הבולט ביותר בתחום התשתיות זה מתקני ההתפלה שהקמנו בין השאר בנחל שורק, בחדרה ועוד מספר הרחבות שביצענו. בתחום זה חוללנו מהפכה אמיתית, ובשנת 2013 שני שלישים מהמים בישראל יהיו מותפלים. בנוסף השלמנו את סלילת הנתיב המהיר לתל אביב, כביש 431, ולמרות כל הקשיים - את הרכבת הקלה בירושלים, שתיכנס לתפעול מסחרי באוגוסט".
כן , אבל מה עם הרכבת הקלה? כמה זמן עוד נהיה תקועים בפקקים בתל-אביב?
"אני מודה שהרכבת הקלה בתל-אביב היא כישלון גדול. זה קרה כי לצערי זכיין הרכבת כלל חמישה גופים שחלקם נקלעו בזמן המשבר לקשיים. הזכיין נתן במכרז הצעה שהוא לא יכול לעמוד בה. ידענו על כך בזמן אמת, אך לצערי לא פעלנו בזמן. זאת באמת הייתה טעות לסחוב את העניין, ולא לבטל מיידית את המכרז, ועל כך יש לי ביקורת עצמית".
בסופו של דבר המכרז בוטל, הערבויות בהיקף 160 מיליון שקל חולטו וכעת יש תביעות הדדיות. הפרויקט הועבר לטיפולה של חברת נת"ע.
תפקיד החשכ"ל הוא טכני לכאורה, אולם מעשית הוא חולש על מספר לא קטן של עמדות מפתח. כך למשל הוא האחראי לכל מערך התשלומים של הממשלה הן כלפי הספקים והן כלפי המערכת הפיננסית.
במהלך תפקידו לא הרבה אורן להתייחס לנושאים מאקרו-כלכליים העומדים על הפרק, אך בראיון הפרידה הוא אינו מהסס להביע את עמדותיו הנחרצות. "אני חושב שבנק ישראל הגיע להבנה שהוא לקראת מיצוי מדיניות רכישת הדולרים והוא בכיוון של הפסקת הרכישות", מתייחס אורן לביקורת על ההיקף העצום של יתרות המטבע.
מפריע לך שהיתרות מתקרבות ל-77 מיליארד דולר?
"אנחנו נמצאים בתקופה שבה פער הריביות בין ישראל לעולם הוא בעייתי, וגורם למשקיעים זרים לנצל את המצב לטובתם באמצעות פעילות ספקולטיבית. דווקא אי הוודאות במזרח התיכון הקלה במקצת על הלחץ. אני חושב שבנק ישראל הגיע לגבול העליון של הרכישות והיתרות. הוא לא יכול לירות לכל הכיוונים. בזמן המשבר שם בנק ישראל את הדגש על הצמיחה באמצעות הריבית האפסית ורכישות האג"ח. ההתערבות בשוק המט"ח נועדה לסייע ליצואנים. אך כיום חייב בנק ישראל להתמקד בנושא המלחמה באינפלציה באמצעות העלאת הריבית. עקב כך נראה כי מדיניות רכישת הדולרים מתחילה למצות את עצמה".
אתה מכיר את המשק הישראלי משני צדי המתרס. מה דעתך על התחרות והריכוזית הנבחנת על ידי ועדת התחרותיות?
"ראשית, אינני חבר הוועדה אבל אני מודע לסוגיה. ברור שככל שהמשק קטן יותר כך הוא חשוף יותר לריכוזיות. עד שנות ה-90 המשק נשלט על ידי חברת העובדים והממשלה. גל ההפרטות עשה טוב למדינה למרות סיכוני הריכוזיות. גם מספר נושאים הנוגעים לשליטת הפירמידות העסקיות מחייבים תשומת לב. למרות זאת, עד היום לא ראיתי את הצדדים השליליים של הריכוזיות. כיום יש' עליהום' לא מוצדק על הסקטור העסקי, שכן כל דבר לוקחים בישראל להקצנה, למשל מצד אחד אומרים שבנק חייב להיות עם גרעין שליטה, אבל מצד שני אומרים שלמי שמחזיק בנכסים ריאליים אסור שיהיה בנק. כמו כל דבר בחיים צריך מידתיות. נושא פירמידות השליטה מחייב אולי התייחסות אבל לא צריך להגזים".
יש לך הערכה מה צפויה הוועדה להחליט בנושא עידוד התחרות?
"תהיה התייחסות לשאלה אם הריכוזיות מסוכנת למשק, אבל אני מאמין שהתייחסות לכך תהיה עניינית ולא פופוליסטית. הקריאה לפרק את כל קבוצות האחזקה היא רעה ועלולה לפגוע במשק. יש הרבה מאוד חברות אחזקה שתרמו לתוצר. אני לא חושש, בישראל יש רגולציה חזקה. ישראל ניצבת במקום ה-3 בעולם בהגנה על המשקיעים".
עם קבלת המלצות ועדת ששינסקי הוחלט להשתמש במסים להקמת קרן תמלוגים. זה באמת מה שצריך לעשות עם הכסף?
"על פי צפי ההכנסות מקידוח תמר (לגבי קידוח לוויתן אין צפי), לא יהיו שום הכנסות מקידוחי הגז בטווח הקרוב. ההכנסות המשמעותיות יתחילו ב-2020. בעיניי, הקריאה להקים קרן מיוחדת מתמלוגי הגז כאילו ישראל היא מעצמת גז היא אבסורדית. מדינות אחרות כמו נורווגיה אכן הקימו קרנות כאלה, אבל הן במצב שונה לחלוטין מאיתנו. אני ממליץ להכניס את התמלוגים כחלק מהכנסות המדינה לצורך הקטנת הגירעון. אנחנו עדיין לא כמו נורווגיה עם עודף תקציבי, ויש לנו גירעון גדול. גם השנה אנחנו אמורים להיות בגירעון של 3% תוצר, וב-2012 אנחנו אמורים לרדת ל-2%".
לאן פניך מועדות אחרי שפרשת?
"לגמרי הביתה. כל השמועות כאילו סגרתי מראש באחד הבנקים אינן נכונות. כרגע אין לי שמץ של מושג מה אני הולך לעשות. יש לי בפעם הראשונה בחיי שנה של צינון, ואני מתכוון לנצל אותה ולעשות דברים בשביל הכיף. מדובר בדברים הקטנים של החיים כמו קריאת ספרים, גידול הילדים וטיולים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם