משרד התקשורת פסל את חזי בצלאל; קבוצת סלקט תקבל את הרישיון
ועדת המכרזים של תדרי הסלולר החליטה שלא להיענות לבקשת הדחייה של קבוצת מרתון להפקדת ערבות בסך 700 מיליון שקל, ולהעניק את הרישיון הסלולרי לקבוצת סלקט שהגיעה אל המקום השלישי במכרז
חודש וחצי חלפו מאז מכרז התדרים שבו זכו מירס של פטריק דרהי ומרתון של בצלאל להיות המפעילות החדשות בשוק הסלולר. ביום שישי האחרון, אמור היה בצלאל להפקיד ערבות בסך 700 מיליון שקל, אולם הערבות לא הוגשה ובצלאל ביקש דחייה של שבוע.
במעט המידע שהסכימה קבוצת בצלאל למסור בדרכים שונות לתקשורת נטען שמדובר בעיכוב מסיבות טכניות בלבד. בצלאל התכוון לומר שאין לו בעיה של ממש להעמיד את הסכום הנדרש, אולם קיימת עדיין מחלוקת בינו לבין הבנק בנושאים טכניים הקשורים בערבות.
חוגים פיננסיים מסבירים שבנק דיסקונט, הבנק שבו החל בצלאל את דרכו בתחום הבנקאות ואמור להעניק לו את הערבות, מעוניין לקבל ביטחונות שיאפשרו לו לגבות את כספי הערבות במקרה שמשרד התקשורת יחליט לחלטם. הביטחונות נמסרים לרוב במזומן או בנכסים סחירים בסכום הגבוה ממחצית סכום הערבות. המחלוקת בין בצלאל ובין הבנק קשורה ככל הנראה בטיבם של ביטחונות אלה.
השמועות שהמיזם "גדול על בצלאל" סבבו בענף התקשורת מאז החלה חברת מרתון להיערך למכרז. בצלאל ואנשיו הדפו בבוז את הטענות והקדישו זמן רב לשכנוע סביבתם שעסקיו של בצלאל ענפים ואיתנותו הפיננסית גבוהה.
בצלאל מעורב בעסקי תקשורת באפריקה ובאירופה, בעיקר כמשקיע פיננסי; יש לו גם עסקי סחר ובנקאות, והוא מוכר לאנשי ביטחון כמי שעוסק בייחוד במסחר בנשק, בתיווך וביצוא נשק ישראלי לאפריקה. כל עסקיו פרטיים ולכן קשה מאוד לאמוד את היקפם המדויק ואת עושרו האישי. לפחות בכיר אחד בענף העז להתנבא בשיחות סגורות: "בצלאל יגיש את ההצעה הגבוהה במכרז, אבל לא יוכל לעמוד בהתחייבותו". אולם לא ניתן היה למנוע מבצלאל להתמודד ולהגשים לפחות את החלק הראשון בנבואה על סמך תחושת בטן כזו.
היום כאמור, החליט משרד התקשורת לדחות
השותפים העיקריים של הקבוצה בישראל אינם מוכרים כמעט בשוק התקשורת המקומי: בראש הקבוצה עומד איש עסקים המזוהה עם חב"ד מייקל גלפנד, רופא במקצועו העוסק בשנים האחרונות בעיקר בניהול השקעות. שותפו הוא לואיס מייברג, איש עסקים יהודי אמריקאי שהקים חברת סלולר קטנה בארה"ב.
במכרז שהתקיים בזמנו על גובה התשלום ודמי הערבות שיופקדו כנגד רצועת התדרים, הציעה סלקט 705 מיליון שקל, בדיוק הסכום שזיכה את המתחרה מירס בתדרים להקמת הרשת. אולם מסיבות טכניות של צורת ניהול המכרז, זכתה לבסוף מירס בתדרים. כעת עם פסילת זכייתו של בצלאל, יועבר הרישיון לידי חברת סלקט.
נציין, כי בדומה לבצלאל, גם מירס נאלצת להתמודד עם קשיים. עתירה שהוגשה נגדה לאחרונה קובעת כי החברה לא עמדה בתנאים המוקדמים למכרז שבו זכתה.
בעתירה, שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים עו"ד יזהר טל, לשעבר היועץ המשפטי למשרד התקשורת והיום פרקליט פרטי ויועץ לחברת סלקט, נטען שמירס אינה עומדת בדרישות המקדמיות למכרז הסלולר ויש לפסול את זכייתה.
את מירס רכש איש העסקים פטריק דרהי, יהודי בעל דרכון צרפתי ותושב ז'נבה, ואילו כללי המכרז קובעים שההשתתפות מותרת רק לחברה שלפחות 5% ממניותיה מוחזקים על ידי אזרחים ישראלים. כדי לעמוד בדרישה זו מכר דרהי 5% ממניות מירס לשותפים אמנון דיק וירון גזית. אולם בדיקה מדוקדקת שערכה חברת סלקט גילתה שהמניות שנמכרו לא הוחזקו בעת המכרז בפועל בידי דיק וגזית, אלא בידי חברה לנאמנות של בנק הפועלים.
המניות הוחזקו במסגרת הסדר שעבוד שנעשה בין הצדדים כנגד הלוואה בסך כ-15 מיליון דולר, שקיבלו דיק וגזית כדי לרכוש את המניות.
יהיו שיטענו שמדובר בפרטים טכניים ולא מהותיים, שכן בנק הפועלים והחברה לנאמנות הם גופים ישראלים, ולכן קשה לטעון שמירס לא עמדה בדרישת "הישראליות". אולם בקבוצת סלקט טוענים שכיוון שמדובר במכרז שנערך באופן קפדני הושם דגש על קיומו של כל פרט בהתאם לתנאים.
גורמים בחברת מירס טענו בתגובה כי מדובר בתביעה "קנטרנית וחסרת בסיס", וכי הם משוכנעים שבית המשפט יקבל את עמדת המדינה בעניין זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם