המרתון לא נגמר: הזוכים במכרז התדרים נתקלים בקשיים
דאגה בשוק הסלולר: מרתון לא עמדה במועד הגשת הערבות ולא ברור כיצד תגייס את המיליארדים שיידרשו לה בהמשך; עתירה נגד מירס דורשת לפסול גם אותה מהמכרז סלקט וגולן טלקום ממתינות במתח להחלטות; המשך יבוא
בענף התקשורת שורר מתח לקראת ההחלטה הצפויה להתפרסם בעניין הערבות שאמור בצלאל להפקיד כנגד זכייתו במכרז הסלולרי. בצלאל אמור היה להפקיד ביום שישי האחרון ערבות בסך 700 מיליון שקל. עם זאת, הערבות לא הוגשה ובצלאל ביקש דחייה של שבוע.
ערבות זו אמורה לחזור לידיו אם יעמוד בקצב הנדרש לחדירה לשוק הסלולר. אם לא יעמוד בצלאל באבני הדרך שנקבעו במכרז ולא יגיע לנתח השוק הנדרש, צריכה המדינה לחלט חלק מהערבות או אפילו את כולה על פי התוצאות. ללא הפקדת הערבות הנדרשת, אמורה זכייתו של בצלאל להתבטל.
מי שמקווה שבצלאל ייפסל היא קבוצת סלקט שהגיעה למקום השלישי במכרז מבין 4 המתמודדות. השותפים העיקריים בישראל אינם מוכרים כמעט בשוק התקשורת הישראלי: בראש הקבוצה עומד איש עסקים המזוהה עם חב"ד מייקל גלפנד, רופא במקצועו העוסק בשנים האחרונות בעיקר בניהול השקעות. שותפו הוא לואיס מייברג, איש עסקים יהודי אמריקאי שהקים חברת סלולר קטנה בארה"ב.
במכרז שהתקיים על גובה התשלום ודמי הערבות שיופקדו כנגד רצועת התדרים הציעה סלקט 705 מיליון שקל, בדיוק הסכום שזיכה את המתחרה מירס בתדרים להקמת הרשת. אולם מסיבות טכניות של צורת ניהול המכרז זכתה מירס בתדרים. אם זכייתו של בצלאל אכן תיפסל, הרישיון יועבר לידי חברת סלקט.
מי שיחליט אם לאשר לבצלאל את בקשת ההארכה או לפסול אותו היא ועדת המכרזים. התשומה העיקרית להחלטה תהיה של עורך הדין שנשכר כיועץ חיצוני לוועדה, ד"ר עומר דקל. הוועדה, בראשות סמנכ"ל משרד התקשורת ד"ר אסף כהן, פועלת כגוף עצמאי לחלוטין וממודרת מההנהלות והשרים של משרד התקשורת ושל משרד האוצר, אשר יזמו את עריכת המכרז.
למרות הרצון להקים ועדה הפועלת לפי שיקולים מקצועיים וענייניים בלבד קשה להתעלם מהאפשרות שבסופו של דבר יצטרכו כהן וחבריו האחרים לוועדה להחליט על פי תחושות בטן: אם יקבע עו"ד דקל כי לוועדה יש שיקול דעת המאפשר לקבל את בקשתו של בצלאל ולדחות את המועד האחרון להגשת ערבות, יצטרכו חברי הוועדה לבחון ביתר
במעט המידע שהסכימה קבוצת בצלאל למסור בדרכים שונות לתקשורת נטען שמדובר בעיכוב מסיבות טכניות בלבד. בצלאל מתכוון לומר שאין לו בעיה של ממש להעמיד את הסכום הנדרש, אולם קיימת עדיין מחלוקת בינו לבין הבנק בנושאים טכניים הקשורים בערבות.
חוגים פיננסיים מסבירים שבנק דיסקונט, הבנק שבו החל בצלאל את דרכו בתחום הבנקאות ואמור להעניק לו את הערבות, מעוניין לקבל ביטחונות שיאפשרו לו לגבות את כספי הערבות במקרה שיחלטם משרד התקשורת. הביטחונות נמסרים לרוב במזומן או בנכסים סחירים בסכום הגבוה ממחצית סכום הערבות. המחלוקת בין בצלאל ובין הבנק קשורה ככל הנראה בטיבם של ביטחונות אלה.
העובדה ש-45 ימי עסקים, שחלפו מאז הזכייה ב-11 באפריל ועד סוף השבוע שעבר, לא הספיקו לבצלאל ולבנק דיסקונט כדי לגייס את הסכום הנדרש וליישר את כל חילוקי הדעות - מעוררת דאגה בשוק התקשורת.
אחרי הכל, גיוס הביטחונות אינו המטלה הפיננסית היחידה של חברה המבקשת להקים רשת תקשורת סלולרית על פי תנאי המכרז, ואפילו לא המשימה הקשה ביותר: בנוסף לביטחונות יצטרך בצלאל להשקיע עוד מיליארד עד 2 מיליארד שקל בהקמת הרשת. אם כבר כעת מתעוררים קשיים פיננסיים, ייתכן שהמשימה של הקמת הרשת תהיה כבדה מדי עבורו.
השמועות שהמיזם "גדול על בצלאל" סבבו בענף התקשורת מאז החלה חברת מרתון להיערך למכרז. בצלאל ואנשיו הדפו בבוז את הטענות והקדישו זמן רב לשכנוע סביבתם שעסקיו של בצלאל ענפים ואיתנותו הפיננסית גבוהה.
בצלאל מעורב בעסקי תקשורת באפריקה ובאירופה, בעיקר כמשקיע פיננסי; יש לו גם עסקי סחר ובנקאות, והוא מוכר לאנשי ביטחון כמי שעוסק בייחוד במסחר בנשק, בתיווך ובייצוא נשק ישראלי לאפריקה. כל עסקיו פרטיים ולכן קשה מאוד לאמוד את היקפם המדויק ואת עושרו האישי. לפחות בכיר אחד בענף העז להתנבא בשיחות סגורות: "בצלאל יגיש את ההצעה הגבוהה במכרז, אבל לא יוכל לעמוד בהתחייבותו". אולם לא ניתן היה למנוע מבצלאל להתמודד ולהגשים לפחות את החלק הראשון בנבואה על סמך תחושת בטן כזו.
ועדת המכרזים אמורה להתעלם מהשמועות על איתנותו הפיננסית של בצלאל ולבחון רק את מה שמונח לפניה; אבל החמצת המועד הראשון בלוח הזמנים שנקבע בנוהלי המכרז אינה מוסיפה למוניטין של בצלאל ולתחושה שחזותו הבוטחת של האיש מטעה.
במשרד התקשורת ובמשרד האוצר אין כמעט איש המאמין שבקשתו של בצלאל לדחות את מועד הגשת הערבויות - בקשה טכנית לכאורה שאינה פוגעת בצדדים המהותיים של המכרז - תהיה אחרונה בשורה ארוכה של בקשות שמצפות לוועדה במהלך 5 השנים הקרובות: המשימה העומדת בפני החברות הזוכות - לכבוש לפחות 10 משוק משקי הבית הפרטיים - אינה פשוטה. דרך קלה יותר היא להשיג הקלות ודחיות באמצעות בקשות לוועדה ובאמצעות פניות, בעת הצורך, לבתי משפט.
הדיון בבקשתו של בצלאל הוא מבחן ראשון של אמינות: על הכף מונחת לא רק אמינותו של בצלאל אלא גם אמינותה של הוועדה ומחויבותה כלפי הציבור.
במשרד התקשורת דווקא שמחו בסוף השבוע שעבר בהיוודע על העתירה של קבוצת סלקט נגד זכייתה של מירס.
"העתירה מלמדת שהקבוצה לא התפרקה ולא ביטלה את תוכניות ההשקעה שלה למרות תוצאות המכרז. המשמעות היא שיש מי שיקבל את התדרים לידיו ויקים חברת סלולר חדשה, גם אם הוועדה תפסול את מרתון של חזי בצלאל", אומרים בכירים במשרד.
בעתירה, שהגיש לבית המשפט לעניינים מנהליים עו"ד יזהר טל, לשעבר היועץ המשפטי למשרד התקשורת והיום פרקליט פרטי ויועץ לחברת סלקט, נטען שמירס אינה עומדת בדרישות המקדמיות למכרז הסלולר ויש לפסול את זכייתה.
את מירס רכש איש העסקים פטריק דרהי, יהודי בעל דרכון צרפתי ותושב ז'נבה, ואילו כללי המכרז קובעים שההשתתפות מותרת רק לחברה שלפחות 5% ממניותיה מוחזקים על ידי אזרחים ישראלים.
כדי לעמוד בדרישה זו מכר דרהי 5% ממניות מירס לשותפים אמנון דיק וירון גזית. אולם בדיקה מדוקדקת שערכה חברת סלקט גילתה שהמניות שנמכרו לא הוחזקו בעת המכרז בפועל בידי דיק וגזית, אלא בידי חברה לנאמנות של בנק הפועלים.
המניות הוחזקו במסגרת הסדר שעבוד שנעשה בין הצדדים כנגד הלוואה בסך כ-15 מיליון דולר, שקיבלו דיק וגזית כדי לרכוש את המניות.
יהיו שיטענו שמדובר בפרטים טכניים ולא מהותיים, שכן בנק הפועלים והחברה לנאמנות הם גופים ישראלים, ולכן קשה לטעון שמירס לא עמדה בדרישת "הישראליות". אולם בקבוצת סלקט טוענים שכיוון שמדובר במכרז שנערך באופן קפדני הושם דגש על קיומו של כל פרט בהתאם לתנאים.
גורמים בחברת מירס טענו בתגובה כי מדובר בתביעה "קנטרנית וחסרת בסיס", וכי הם משוכנעים שבית המשפט יקבל את עמדת המדינה בעניין זה.
בתביעה מתעניינת כמובן גם חברת גולן טלקום, שבראשות מיכאל גולן, המפסידה השנייה במכרז והרביעית בתור. אם בצלאל ייפסל בגלל פרשת הערבויות ובית המשפט יקבל את הטענה נגד מירס, עשוי ועדת המכרזים להתמודד עם דילמה נוספת: להעביר את התדרים של מירס לגולן טלקום או להכריז על קיום מכרז חוזר.
ביטול זכייתה של מירס הוא נושא רגיש ביותר: מירס חייבת לרכוש תדרים חדשים על מנת להבטיח את קיומה לטווח הארוך. ביטול הזכייה מאיים על עצם קיומה של החברה, ששירותיה חיוניים למערכות ביטחון ולמערכות אזרחיות לחרום ולהצלה.
ספק שהמכרז הסלולרי היה מתקיים אלמלא החובה שחש משרד התקשורת לצייד את מירס בתדרים חדשים. אם תבוטל הזכייה, לא יוכלו משרדי הממשלה לעמוד בלחץ לקיים מכרז חוזר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם